חיל הקשר הוא חיל תומך לחימה מקצועי-טכנולוגי העוסק בתקשורת צבאית כולל תקשורת קווית (טלפוניה ובעבר גם טלגרפיה, מברקים) ואלחוטית (קשר רדיו, תקשורת לווינית וכדומה). וכן בתחומים משיקים כגון לוחמה אלקטרונית, מחשוב (בפרט מערכות שו"ב), הצפנה, הקצאת תדרים (תאלמ"ג: תיאום אלקטרומגנטי) והגנה על מערכות התקשורת (בפרט הגנה במרחב הסייבר). החיל עוסק באספקה ובתפעול של מערכות קשר ובהנחיה מקצועית של קציני ומש"קי קשר במסגרות השונות.

סמל חיל הקשר האמריקאי. מוטיב הברקים משותף לרבים מסמלי חילות הקשר, כולל חיל הקשר של צה"ל.

תחומי השירות של החיל למפקד מאוגדים תחת המונח C4I (כלומר: ,Command, Control, Communications, Computers, Information)[1], כלומר זרוע המאפשרת למפקד לקבל דיווחים (Information), לשלוט בנעשה (Control), לפקד (Command) ולאפשר תיאום ושיתוף פעולה בין היחידות (אם גורסים Collaboration), תוך שימוש במחשוב (Computers או Cyber).

חיל הקשר הראשון שפעל כחיל מקצועי מודרני, בנפרד משירותי הלוגיסטיקה, היה חיל הקשר של צבא ארצות הברית (U.S. Army Signal Corps), שנוצר ערב מלחמת האזרחים האמריקנית, ב-1860 ועסק באיתות. ברוסיה חיל הקשר הוקם בשנת 1877 כחיל לאיתות שהופרד לכוח עצמאי בשנת 1919. בבריטניה הוקם ב-1870 כוח ייעודי לקשר טלגרפי (Telegraph troops) במסגרת חיל ההנדסה המלכותי (Corps of Royal Engineers) אולם רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה פעל עדיין במסגרת חיל ההנדסה, הפך הכוח לחיל הקשר המלכותי (Royal Corps of Signals). עד מלחמת העולם השנייה היה לכל צבאות העולם חיל קשר. חיל הקשר והתקשוב של צה"ל החל כשירות הקשר של ההגנה ויחידת ה"גדעונים".

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חיל קשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פירושים נוספים גורסים גם Collaboration, Cyber כ-"C" נוספת (C5I) או במקום Computers