פתיחת התפריט הראשי
ילדים בגיל 5 במסגרת מערכת חינוך קדם-יסודי בטורקיה
ילדים בגן ילדים באפגניסטן

חינוך לגיל הרךאנגלית: Early childhood education) הוא החינוך הקוגניטיבי והחברתי שניתן לאדם לפני מסגרות חינוך חובה, כלומר עד גיל 5 או 6 ברוב המדינות. מוסדות המציעים חינוך לגיל הרך הם גני ילדים ופעוטונים.

חינוך לגיל הרך התפתח כתחום לימוד בעידן הנאורות, ובמיוחד במדינות אירופה בהם היו שיעורי אוריינות גבוהים.[1] תחום החינוך לגיל הרך המשיך להתפתח במאה ה-19, כאשר נטילת חלק במערכות החינוך היסודי הפכה לנורמה בעולם המערבי.

השנים הראשונות לחייו של הילד בעלות השפעה ניכרת על ההתפתחות הפיזית, הנפשית והחברתית של הילד. משום כך, חשוב לטפח את החושים של הילד עוד בשלב מוקד,ם ולאפשר לילד לרכוש ניסיון, הבעה ותקשורת. על בסיסים עקרונות אלה פותח תחום החינוך לגיל הרך, אשר במסגרתו פועלים להכווין את הילד, כך שירכוש מיומנויות, ערכים, וידע חיוני. כאשר ילדים לוקחים חלק במוסדות לגיל הרך, הדבר מהווה גם תקופת הכנה למעבר הפיזי מחיי המשפחה למוסדות לימוד, תוך מתן הזדמנות לאבחן הפרעות נפשיות או פיזיות בפיתוח של הילד, שכן הילדים מטופלים בקלות רבה יותר כאשר הם מאובחנים בשלב מוקדם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חינוך לגיל הרך בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Eddy, Matthew Daniel (2016). "The Child Writer: Graphic Literacy and the Scottish Educational System, 1700–1820". History of Education 46: 695–718. 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.