חינוך לגיל הרך
חינוך לגיל הרך (באנגלית: Early childhood education) הוא החינוך הקוגניטיבי והחברתי שניתן לאדם לפני מסגרות חינוך חובה, כלומר עד גיל 5 או 6 ברוב המדינות. מוסדות המציעים חינוך לגיל הרך הם גני ילדים ופעוטונים.
חינוך לגיל הרך התפתח כתחום לימוד בעידן הנאורות, ובמיוחד במדינות אירופה בהם היו שיעורי אוריינות גבוהים.[1] תחום החינוך לגיל הרך המשיך להתפתח במאה ה-19, כאשר נטילת חלק במערכות החינוך היסודי הפכה לנורמה בעולם המערבי[2].
השנים הראשונות לחייו של הילד בעלות השפעה ניכרת על ההתפתחות הפיזית, הנפשית והחברתית של הילד. משום כך, חשוב לטפח את החושים של הילד עוד בשלב מוקדם ולאפשר לילד לרכוש ניסיון, הבעה ותקשורת. על בסיסים עקרונות אלה פותח תחום החינוך לגיל הרך, אשר במסגרתו פועלים להכווין את הילד, כך שירכוש מיומנויות, ערכים, וידע חיוני[3]. כאשר ילדים לוקחים חלק במוסדות לגיל הרך, הדבר מהווה גם תקופת הכנה למעבר הפיזי מחיי המשפחה למוסדות לימוד, תוך מתן הזדמנות לאבחן הפרעות נפשיות או פיזיות בפיתוח של הילד, שכן הילדים מטופלים בקלות רבה יותר כאשר הם מאובחנים בשלב מוקדם.
בישראלעריכה
הגוף האחראי על החינוך לגיל הרך בישראל הוא משרד החינוך, במסגרת האגף לחינוך קדם יסודי[4]. האגף אחראי על ייזום והטמעה של תוכניות לימודים לגנים ושל נהלים למנהלי ומנהלות גנים, מפקחות ומדריכות. כמו כן הוא אחראי על הפיתוח המקצועי לבעלי התפקידים בחינוך לגיל הרך בארץ.
החינוך לגיל הרך בישראל פועל עוד מתקופת טרום הקמת המדינה[5]. גן הילדים העברי הראשון, אשר התנהל בשפה העברית, הוקם בשנת 1899 בעיר ראשון לציון[5]. הגנים הראשונים בארץ התפתחו כתחליף לחדר המסורתי.
בעת הקמת המדינה קבעה מחלקת החינוך של הוועד הלאומי כי לגני הילדים תפקיד חינוכי משמעותי שהוא צורך חשוב עבור היישוב העברי[6]. בשנת 1948 דנה הכנסת בחוק חינוך חובה והכלילה את גני הילדים בחוק זה. חוק זה הגדיר את היקף החינוך לילדים בישראל ואת סוגי המסגרות. לאורך שנות הקמת המדינה נערכו דיונים אודות חשיבות ותפקידי גני הילדים, וכן אודות הכשרת הצוותים החינוכיים באותם מוסדות.
כ-23% מהילדים בגילאי 0–3 לומדים במעונות מפוקחים שמסובסדים על ידי המדינה.[7] בגילי גן 3-6 יש 21 תלמידים בממוצע.[7]
קישורים חיצונייםעריכה
- חינוך לגיל הרך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Early Childhood Education and Care באתר ה-OECD
- זרקור בין-לאומי על החינוך לגיל הרך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, 15 בפברואר 2021
- דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים 2019, סייעות גני הילדים המועסקות בשלטון המקומי, עמ 75'
- דנה וקנין, מסגרת חינוך לגיל הרך בישראל בהשוואה בין-לאומית: שיעורי השתתפות, תעסוקת אימהות, מדדי איכות והישגים עתידיים, מכון טאוב, יולי 2020
- חינוך גיל הרך, דף שער בספרייה הלאומית
- רחל זיני, מיכאל שראל, ניסן אברהם וריקי ממן, חינוך חינם לגיל הרך - לא ממש חינוך וממש לא חינם, פורום קהלת, מאי 2022.
הערות שולייםעריכה
- ^ Eddy, Matthew Daniel (2016). "The Child Writer: Graphic Literacy and the Scottish Educational System, 1700–1820". History of Education. 46: 695–718.
- ^ יעל דיין, המצאת גן הילדים מפרידריך פרבל לגן הילדים העברי, במעגלי חינוך, 2016
- ^ מידע על התפתחות הילד שפורסם על ידי משרד הכלכלה, 2014
- ^ אודות האגף לחינוך יסודי, באתר המינהל הפדגוגי במשרד החינוך
- ^ 1 2 מרים סנפיר, שוש סיטון, גילה רוסו-צימט, מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2012
- ^ תולדות החינוך לגיל הרך, באתר אתר משרד החינוך
- ^ 1 2 "פער של 20 מיליארד שקל: ההשקעה בגיל הרך בישראל - הנמוכה בעולם המפותח". TheMarker. נבדק ב-2021-09-16.
