פתיחת התפריט הראשי
איש צי אמריקני מקבל חיסון נגד שפעת

חיסון נגד שפעת הוא חיסון המגן מפני נגיפים שגורמים לשפעת. גרסה חדשה של החיסון מפותחת פעמיים בשנה, משום שנגיפי השפעת משתנים במהירות. בעוד שהיעילות שלהם משתנה משנה לשנה, לרוב החיסון מספק הגנה ברמה גבוהה מפני נגיפי השפעת. המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מעריך כי חיסון נגד שפעת מקטין את הסיכון לחלות מחלות, מוריד את כמות הביקורים אצל הרופאים, את כמות אשפוזים ואת מקרי המוות. כאשר עובדים שמקבלים את החיסון חולים בשפעת, לרוב הם חוזרים לעבודה חצי יום מוקדם יותר. היעילות של החיסונים בקרב אנשים מתחת לגיל שנתיים ומעל גיל 65 נותרה לא ברורה, בשל האיכות הנמוכה של המחקר בקרב קבוצות הגילאים הללו. ילדים אשר מקבלים חיסון נגד שפעת מסייעים גם להגן על הסובבים אותם.

החיסון פותח במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, והפך לזמין בקנה מידה עצום בעולם המערבי במהלך שנות ה-40. החיסון נכלל ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.

המלצותעריכה

ארגון הבריאות העולמי וה-CDC ממליצים על חיסון שנתי כמעט לכל אדם מגיל 6 חודשים ומעלה, ובמיוחד לאלו שבסיכון גבוה. המרכז האירופאי למניעת ובקרה על מחלות (אנ') ממליץ גם הוא על חיסון שנתי לקבוצות אוכלוסייה בסיכון גבוה. קבוצות אלה כוללות נשים הרות, קשישים, ילדים בין הגילאים 6 חודשים עד 5 שנים, אנשים עם בעיות בריאותיות מסוימות, ועובדים בתחום הרפואה.

תופעות לוואיעריכה

בין 5 ל-10 אחוזים מכלל הילדים שמחוסנים בחיסון נגד שפעת לוקים בחום. החיסון עשוי לגרום לכאבי שרירים זמניים או לתחושת עייפות.

חיסון נגד שפעת מוביל לתסמונת Guillain-Barré באחד מכל מיליון חיסונים.

פיתוח החיסוןעריכה

החיסון בדרך כלל מפותח בביצים של עופות מופרים כאשר החיסון זמין הן כזריקה והן כתרסיס שמרססים לאף.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיסון נגד שפעת בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.