ויקיפדיה

אידיוקרטיה: הטמטום שולט

סרט קומדיה מדע בדיוני משנת 2006 בבימויו של מייק ג'אדג'
(הופנה מהדף חכם על אידיוטים)

אידיוקרטיה: הטמטום שולט (באנגלית: Idiocracy), ידוע בישראל גם בשם חכם על אידיוטים, הוא סרט קומדיה מדע בדיוני אמריקאי משנת 2006 בבימויו של מייק ג'אדג' ונכתב על ידי ג'אדג' ואיתן כהן. העלילה עוקבת אחר ספרן בצבא ארצות הברית ג'ו באוורס, שמתעורר 500 שנים בעתיד לאחר ניסוי צבאי כושל ומוצא את עצמו בחברה דיסטופית המנוהלת על ידי תאגידים, שבה האבולוציה הפכה את האנושות לטיפשה כי בני האדם כבר אינם צריכים להיות אינטליגנטים וכשירים פיזית בכדי לשרוד הודות ליתרונות הטכנולוגיה.[3] צוות השחקנים כולל את לוק וילסון, מאיה רודולף, דאקס שפרד, טרי קרוז, דייוויד הרמן, ג'סטין לונג, אנדרו וילסון והראפר סקארפייס.

אידיוקרטיה: הטמטום שולט
Idiocracy
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי מייק ג'אדג'
הופק בידי מייק ג'אדג'
תסריט מייק ג'אדג'
איתן כהן
עריכה דוד רניי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לוק וילסון
סטיבן רוט
Sara Rue
תומאס היידן צ'רץ
אנדרו וילסון
סקארפייס
רנדל ריידר
Lidia Porto
הת'ר קפקא
דייוויד הרמן
מאיה רודולף
פטריק פישלר
דקס שפרד
ג'סטין לונג
טרי קרוז
Brendan Hill עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה תיאודור שפירו עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום טים שוורסטדט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 בספטמבר 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 84 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט קומדיה, מדע בדיוני קומי, סרט דיסטופי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2.4 מיליון דולר[1]
הכנסות 495,303 דולר[2]
הכנסות באתר מוג'ו idiocracy
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרעיון לסרט מתוארך לרעיון שג'אדג' הגה עוד בשנת 1996. ג'אדג' סיים את התסריט ל"3001" ב-2001, ושכתב את הסרט שנה לאחר מכן. הסרט משמש כסאטירה חברתית הנוגעת בנושאים הכוללים אנטי-אינטלקטואליזם, קפיטליזם, מסחריות(אנ'), תרבות הצריכה, קורפטוקרטיה והתפוצצות אוכלוסין. אולפני המאה ה-20 היססו לקדם את הסרט, סירבו להעניק לו הפצה נרחבת ולא הקרינו אותו למבקרים. ההחלטה לא לשווק את הסרט נתפסה כבלתי צפויה, בעקבות ההצלחה של "מהומה במשרד" (1999), והובילה לספקולציות. לדברי קרוז, התיאור הסאטירי לתאגידים בסרט הפך אותו ללא משתלם כלכלית, בעוד ג'אדג' ייחס את ההחלטה של אולפני המאה ה-20 להקרנות מבחן שליליות; ג'אדג' ציין שאולפני המאה ה-20 האמינו שהסרט יפתח מעמד פולחני בעקבות יציאת ה-DVD שלו, בדומה ל"מהומה במשרד".

הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-1 בספטמבר 2006. מאז יציאתו ל-DVD, הסרט פיתח קהל מעריצים, למרות ביצועיו החלשים בקופות. הסרט זכה לביקורות בעיקר חיוביות ממבקרים, ששיבחו את הנושאים הקתרטיים שבו, אם כי הסרט ספג ביקורת על נושאי האיגניקה שלו.[4]

עלילת הסרט עריכה

הסרט נפתח בסצנה בה רואים את רב"ט ג'ו באורס, ספרן צבאי, מגויס לטובת ניסוי של צבא ארצות הברית. הוא נבחר לניסוי מאחר שהוא החייל הממוצע ביותר בצבא מבחינת כל המדדים: בריאות, כושר גופני, אבחנה פסיכולוגית ויכולתו השכלית. כמו כן, הוא נבחר לניסוי - הקפאת בני אדם - מאחר שהוא יתום ואין לו מכרים או חברים, ולכן היעלמותו לא תפגע באיש. לטובת הניסוי הצבא מגייס גם את ריטה, זונת רחוב אותה הצבא משחרר מן הסרסור האכזר שלה תמורת מחיקת תיקים פלילים וכסף. ג'ו מדבר עם ריטה לפני שהם נכנסים לתא ההקפאה, היא משקרת לו ואומרת לו שהיא ציירת ושהסרסור שלה "אפגרייד" (שדרוג) הוא החבר שלה.

השנים חולפות והחברה האמונה על הניסוי פושטת רגל, תאי ההקפאה של ג'ו וריטה נשכחים ומושלכים לרחוב. קריין מספר את קורות האנושות ב-500 השנים הבאות: זוגות משכילים ואמידים הביאו פחות ופחות ילדים לאורך השנים. מוצג זוג אקדמאים שדנים על כך שהם רוצים להביא ילד בשלב מתקדם יותר בחייהם. כאשר הזמן עובר האישה לא פוריה ולאחר מכן הגבר כבר לא פורה. הזוג לא מצליח להעמיד צאצאים, כאשר בתקופה זו זוג "אדומי צוואר" דרומיים מביאים לעולם יותר מ-20 ילדים. הזוג הפשוט והעממי בוגד עם בני זוג אחרים וכך מביאים לעולם שבט של מעל 100 ילדים. הקריין מספר שהתופעה נפוצה ברחבי העולם וכך למעשה האנושות עברה דבולוציה - נסיגה מבחינת גנטית של הגוף ובעיקר של מנת המשכל הממוצעת.

תא ההקפאה של ג'ו נופל מערמת זבל ענקית שהצטברה במשך תקופה ארוכה לתוך דירת מגורים. התא מתפרק וג'ו מתעורר מן התרדמת בה היה שרוי 500 שנים. בעל הדירה יושב על כורסה שהיא גם מושב אסלה ומצווה על ג'ו לצאת מהבית. הוא צופה בתוכנית קומית בטלוויזיה בה הדמות הראשית נופלת או מקבלת בעיטות ללא הרף באשכים וצוחק. ג'ו מבין שהוא הגיע לעתיד שכן הוא רואה מכוניות עתידיות, אך מנגד הכל מזוהם ומלוכלך. מערכות מחשב שונות לא עובדות או מקולקלות ואנשים לא יודעים כיצד לתקנם. הבניינים מטים ליפול, האוויר והמים מזוהמים, והאנשים גסים במראם, בלבושם ובדיבורם. אין חוקים ברורים לשפה האנגלית וכאשר ג'ו מדבר הוא נשמע מיושן ומתנשא כלפי אלה שמקשיבים לו. ג'ו מגיע למרפאה ולתדהמת הרופא שלו אין לו ברקוד על היד - ברקוד אותו כל אזרח מקבל מיד עם היוולדו. ג'ו נלקח בכוח למכונה המעניקה ברקוד אישי, הוא מדבר עם השוטר האמון עליו ואומר שהוא "לא בטוח" ברגע שבו רובוט הברקוד שואל אותו לשמו. הוא מתוייג בתור אזרח בשם "לא בטוח" ואין ביכולתו לשנות קביעה זו. לאחר מכן ג'ו מושלך לכלא על כך ש"התפרע" בבית החולים ועל כך שלא היה לו ברקוד. הוא יוצא ממאסר בקלות בכך שהוא אומר לשוטר שזה תאריך השחרור שלו ושהוא בטעות נעמד בתור הכניסה לכלא במקום בתור היציאה.

לפני שג'ו הושלך לכלא הוא עבר מבחן פסיכוטכני המתאים לרמה של ילד בן 8 עד 9 בן ימינו, שאר האסירים התקשו מאוד במבחן, אך לא ג'ו. לפי מבדק זה ג'ו מוכרז כ"אדם החכם ביותר בעולם" והוא מגויס לתפקיד מזכיר הפנים על ידי נשיא ארצות הברית "דווין קמצ'ו". לתדהמתו של ג'ו נשיא ארצות הברית הוא אלוף היאבקות וכוכב פורנו לשעבר היורה ללא הרף בנשק, מקלל וצועק ואחד מן השרים בממשלה הוא ילד שהגיע לתפקיד עקב זכייה בהגרלה. תפקידו הראשון של ג'ו הוא לגרום ליבולים במדינה לצמוח, שכן תאגיד בשם קוסקו החליט להשקות את כל היבולים במשקה האנרגיה שלו. ג'ו מציע להשקות את היבולים במים רגילים, כולם לועגים להחלטה שלו שכן הם "יודעים" שאלקטרוליטים טובים לצמחים והיבולים לא צומחים כי האדמה מורעלת לעומקה ממשקה האנרגיה.

הנשיא קמצ'ו זועם על ג'ו ומחליט לשלוח אותו לתוכנית שיקום. הוא מושלך לרכב קטן כאשר סלע ענק קשור לרגלו. לתוך הזירה נכנסים רכבי ענק הבאים למחוץ אותו. ג'ו מערים עליהם וגורם לרכבים הבהמיים להתנגש ולהתפוצץ, אז נכנס לזירה "ביף סוּפְּרִים" (בשר ענק) - כוכב היאבקות האוחז בלהביור ואמצעי לחימה נוספים. ג'ו נמלט על נפשו אך ריטה מצליחה לשכנע את הצלם להפנות את המצלמה לעבר יבולים שצמחו. ג'ו וריטה מנסים להימלט למכונת זמן אך מגלים שמדובר במתקן שעשועים כושל. הם משלימים עם גורלם שאין ביכולתם לחזור לעבר, ג'ו ממונה לנשיא ארצות הברית וריטה הופכת להיות אשתו. ילדיהם הופכים לילדים החכמים ביותר בעולם, בעוד שהנשיא קמצ'ו מביא לעולם תריסר ילדים מנשים שונות, אותם הקריין מתאר כילדים הטיפשים ביותר בעולם.

צוות השחקנים עריכה

שחקנים דמויות אודות
לוק וילסון ג'ו באוורס "האדם הממוצע ביותר" בצבא ארצות הברית
מאיה רודולף ריטה זונת רחוב המצטרפת לניסוי עם ג'ו
דאקס שפרד פריטו אזרח לא חכם במיוחד העוזר לג'ו וריטה
טרי קרוז דוויין אליזאנדו נשיא ארצות הברית הרפה שכל
סקארפייס אפגרייד הסרסור של ריטה
אנדרו וילסון ביף סוּפְּרִים לוחם במתקן השיקום

שחקנים נוספים כמו דייוויד הרמן כמזכיר המדינה, אנתוני קמפוס כמזכיר ההגנה, ברנדן היל כמזכיר האנרגיה, דני קוקרן כמזכיר החינוך, שרה רו כהתובעת הכללית, ג'סטין לונג כדוקטור לקסוס, סטיבן רוט כשופט הקטור ותומאס היידן צ'רץ' כמנכ"ל של חברת בראנדו מופיעים בתפקידים ללא קרדיט.[5][6]

נושאים עריכה

את הרעיון של חברה דיסטופית המבוססת על (Dysgenics) אפשר לייחס לעבודתו של סר פרנסיס גולטון. הרומן של הרברט ג'ורג' ולס - "מכונת הזמן" מציב בבסיסו הנחת יסוד על חברת בני אדם שהידרדרה עקב היעדר אתגרים, בעוד שבני מעמד "אפסילון", מתוך הספר "עולם חדש מופלא" מאת אלדוס האקסלי, גדלו בכוונה תחילה כדי לספק כוח עבודה למטלות הפשוטות; אולי את ההקבלה הטובה ביותר מספק הסיפור הקצר "מצעד המטומטמים" מאת סיריל מ. קורנבלות'.[7][8]

הפקה עריכה

במהלך העבודה על הסרט ניתנו לו הכותרות "The United States of Uhh-merica" (ארצות הברית של אהה-מריקה) ו-"3001".[9] הצילומים התרחשו בשנת 2004 במספר תחנות באולפני אוסטין[10][11] ובערי טקסס: אוסטין, סן מרקוס, פלוגרוויל וראונד רוק.[12] הקרנות מבחן בסביבות מרץ 2005 הניבו דיווחים לא רשמיים על תגובות לא חיוביות מהקהל. לאחר כמה צילומים חוזרים בקיץ 2005, הקרנת מבחן שהתרחשה בבריטניה הניבה דיווח על רושם חיובי.[13]

הפצה עריכה

 
כרזת הסרט בארצות הברית

תאריך ההפצה המקורי של הסרט היה 5 באוגוסט 2005, לפי מייק ג'אדג'.[14] באפריל 2006, נקבע תאריך הפצה ל-1 בספטמבר 2006. באוגוסט, כתבות רבות חשפו כי הפצת הסרט אמורה להיות מושהית לזמן בלתי מוגבל.[15] הסרט הופץ כמתוכנן אך רק בשבע ערים (לוס אנג'לס, אטלנטה, טורונטו, שיקגו, דאלאס, יוסטון ועיר הולדתו של מייק ג'אדג', אוסטין, טקסס),[11] והפצתו התרחבה ל-130 בתי קולנוע בלבד,[16] לא ההפצה הנרחבת הרגילה של 600 בתי קולנוע או יותר.[17] לפי העיתון היומי Austin American-Statesman, אולפני המאה ה-20, חברת ההפצה של הסרט, נפקדה לחלוטין בקידום הסרט.[11]

הסרט לא הוקרן למבקרים.[18] היעדר מידע קונקרטי מהאולפנים הוביל לספקולציות שייתכן שחברת ההפצה ניסתה באופן אקטיבי למנוע מקהל גדול לצפות בסרט, תוך מילוי התחייבות חוזית להקרנה בקולנוע לפני הפצת DVD, לפי ראיין פירסון מאסושייטד פרס.[16] ספקולציה זו גררה ביקורת גלויה על חוסר התמיכה של האולפנים מטיים, Ain't It Cool News ואסקווייר.[19][20][21]

בשנת 2017, ג'אדג' אמר לניו יורק טיימס כי חוסר השיווק וההפצה של הסרט היה תוצאה של הקרנות מבחן שליליות.[22] הוא הוסיף כי האולפנים החליטו לאחר מכן לא לתת לסרט דחיפה שיווקית רצינית מכיוון שחברת ההפצה האמינה שהוא יפתח קהל חסידים מפה לאוזן ותחזיר את התקציב שלו באמצעות מכירת קלטות ביתיות, כפי שהיה לסרט הקודם של ג'אדג', "מהומה במשרד".[22]

הכנסות עריכה

סך ההכנסות בקופות הסתכם ב-444,093 דולר בארצות הברית, כשהפצתה הנרחבת כללה 135 בתי קולנוע.[2]

ביקורות עריכה

למרות שהוא לא הוקרן מראש למבקרים, הסרט קיבל ביקורות חיוביות. באתר Rotten Tomatoes, לסרט ישנו הציון 71%, עם דירוג ממוצע של 6.4/10, על סמך 52 ביקורות.[23] ב-Metacritic, הסרט קיבל ציון של 66 מתוך 100, המבוסס על ביקורות של 12 מבקרים, מה שמציין "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[24]

מבקרת הלוס אנג'לס טיימס, קארינה צ'וקאנו, תיארה אותו כסאטירה "מדויקת".[25] בביקורת של אנטרטיינמנט ויקלי באורך 87 מילים בלבד,[16] ג'ושוע ריץ' ציין ש"מייק ג'אדג' מפציר בנו לחשוב על עתיד בו בריטני וקווין הם כמו אדם וחוה החדשים".[26] ניית׳ן רבין, מהעיתון המקוון The A.V. Club, מצא את לוק וילסון כ"ליהוק מושלם... כהאדם הטיפוסי"; וכתב על הסרט "כמו כל כך הרבה [סרטי] מדע בדיוני עילאיים, הסרט משתמש בעתיד פנטסטי כדי להגיב על הווה... יש סיכוי טוב שהסרט הנבער באופן המתוחכם של ג'אדג' ייחשב בטעות בתור שימוש בסאטירה".[18]

ספין-אוף עריכה

באוגוסט 2012, קרוז אמר שהוא בניהול מגעים עם הבמאי ג'אדג' ואולפני המאה ה-20 על ספין-אוף אפשרי לסרט שמציג את דמותו של הנשיא קומצ'ו, שנועדה בתחילה כסדרת רשת.[27] שבוע לפני בחירות 2012, הוא שיחזר את הדמות בסדרה של מערכונים קצרים עבור Funny or Die. לפני בחירות 2016, רולינג סטון פרסם מאמר שציין כי ג'אדג' וכהן יפיקו מסע תעמולה בנושא הסרט המתנגד למסעו של דונלד טראמפ אם יינתן אישור מהאולפנים לעשות זאת.[28] קרוז אמר מאוחר יותר ל-Business Insider שהקמפיין לא ימשיך כמתוכנן, אלא יציג את קומצ'ו מתאבק בקרב בתוך כלוב מול המועמדים האחרים.[29]

מורשת עריכה

 
שלט במהלך מצעד הנשים 2017 המתאר את הסרט כ"סרט תיעודי"

במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות המפלגה הרפובליקנית בשנת 2016, שותף לכתיבת הסרט איתן כהן[30] ואחרים הביעו דעות לפיהן תחזיות הסרט מתגשמות כנכונות,[31][32][33][34] תחושה שחזרה על ידי הבמאי ג'אדג' במהלך הבחירות באותה שנה.[35] באותה תקופה ג'אדג' השווה גם את המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ - שנבחר מאוחר יותר לנשיא - לדמות הסרט של המתאבק המקצועי שהפך לנשיא קומצ'ו.[35] כשנשאל לגבי חיזוי העתיד, הוא התלוצץ: "אני לא נביא, אני שגיתי ב-490 שנה".[36]

נערכו השוואות בין הסרט לבין הנשיאות של טראמפ.[37][38][39] מאמר עבור Collider הצביע על הדרכים שבהן עמדותיו של טראמפ הובילו להחלטות הפוליטיות של הדמויות בסרט בתחומים כמו מדע, עסקים, בידור, סביבה, שירותי בריאות, אכיפת חוק ופוליטיקה.[40] ממים באינטרנט הולידו השוואות לטראמפ ולדמויות בסרט.[41][42][43]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אידיוקרטיה: הטמטום שולט בוויקישיתוף

יגיל הנקין, אידיוקרטיה, התנשאות ושמאל שחי בסרט גזעני, באתר מידה, 28 באוקטובר 2016

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Idiocracy (2006) - Financial Information". The Numbers. $2,400,000
  2. ^ 1 2 "Idiocracy". Box Office Mojo. ארכיון מ-מרץ 13, 2007. נבדק ב-פברואר 2, 2007.
  3. ^ Johnson, Adam (6 במרץ 2016). "'Idiocracy's' curdled politics: The beloved dystopian comedy is really a celebration of eugenics". Salon.com. AlterNet. ארכיון מ-8 במרץ 2016. נבדק ב-7 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Walker, Rob (מאי 4, 2008). "This Joke's for You". The New York Times Magazine. ארכיון מ-יוני 18, 2011. נבדק ב-מאי 26, 2009.
  5. ^ Rue, Sara [@SARARUEFORREAL] (30 באפריל 2015). "#TBT a picture from #Idiocracy "IT'S GOT ELECTROLYTES" t.co/PT4QKQlzWo" (Tweet) (באנגלית). ארכיון מ-15 באפריל 2022. נבדק ב-10 בפברואר 2023 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Sara Rue as Jo on All for Love". Hallmark Channel. ארכיון מ-אוקטובר 10, 2018. נבדק ב-אוקטובר 10, 2018.
  7. ^ Tremblay, Ronald Michel (נובמבר 4, 2009). "Humankind's future: social and political Utopia or Idiocracy?". Atlantic Free Press. אורכב מ-המקור ב-יולי 27, 2011. נבדק ב-מאי 8, 2010.
  8. ^ Grigg, William Norman (מאי 14, 2010). "Idiocracy Rising". Lew Rockwell. ארכיון מ-יוני 18, 2015. נבדק ב-אוקטובר 2, 2010.
  9. ^ Pierce, Thomas (ינואר 11, 2007). "So What Idiot Kept This Movie Out of Theaters? (3rd item)". NPR. ארכיון מ-דצמבר 1, 2017. נבדק ב-פברואר 9, 2007.
  10. ^ "Idiocracy at Austin Studios. Facilities usage". austinfilm.org. Austin Film Society. אורכב מ-המקור ב-2007-10-08. נבדק ב-2010-06-18.
  11. ^ 1 2 3 Garcia, Chris (30 באוגוסט 2006). "Was 'Idiocracy' treated idiotically?". Austin American-Statesman. נבדק ב-2007-02-09. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Texas Film Commission Filmography (2000-2007)". Office of the Governor. אורכב מ-המקור ב-2008-08-22. נבדק ב-2010-06-20.
  13. ^ "Mike Judge's Idiocracy Tests! (etc.)". Eric Vespe quoting anonymous contributor. AintItCoolNews.com. אוגוסט 22, 2005. ארכיון מ-פברואר 26, 2007. נבדק ב-פברואר 9, 2007.
  14. ^ Franklin, Garth (28 בפברואר 2005). "Mike Judge Still Not In '3001'". Dark Horizons. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2008. נבדק ב-2010-08-21. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Carroll, Larry (אוגוסט 30, 2006). "MTV Movie File". MTV. Viacom. ארכיון מ-אוגוסט 14, 2006. נבדק ב-פברואר 9, 2007.
  16. ^ 1 2 3 Pearson, Ryan (ספטמבר 8, 2006). "The mystery of 'Idiocracy'". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-ספטמבר 29, 2007. נבדק ב-נובמבר 25, 2006.
  17. ^ About Movie Box Office Tracking and Terms (אורכב 15.08.2010 בארכיון Wayback Machine). Box Office Mojo. Retrieved 2010-08-28.
  18. ^ 1 2 Rabin, Nathan (ספטמבר 6, 2006). "Idiocracy (review)". The A.V. Club. The Onion. ארכיון מ-אוגוסט 25, 2010. נבדק ב-פברואר 8, 2007.
  19. ^ Vespe, Eric (ספטמבר 2, 2006). "Open Letter to Fox re: IDIOCRACY!!!". Ain't It Cool News. ארכיון מ-אפריל 11, 2014. נבדק ב-נובמבר 1, 2012.
  20. ^ Stein, Joel (ספטמבר 10, 2006). "Dude, Where's My Film?". Time Magazine. אורכב מ-המקור ב-ספטמבר 3, 2010. נבדק ב-פברואר 15, 2010.
  21. ^ Raftery, Brian (יוני 1, 2006). "Mike Judge Is Getting Screwed (Again)". Esquire. ארכיון מ-אפריל 26, 2009. נבדק ב-פברואר 15, 2010.
  22. ^ 1 2 Staley, Willy (אפריל 13, 2017). "Mike Judge, the Bard of Suck". The New York Times. ארכיון מ-אפריל 13, 2017. נבדק ב-אפריל 14, 2017.
  23. ^ "Idiocracy". Rotten Tomatoes. Fandango Media. נבדק ב-9 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Idiocracy". Metacritic. CBS. ארכיון מ-16 ביוני 2010. נבדק ב-2009-09-08. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Chocano, Carina (ספטמבר 4, 2006). "Movie review : 'Idiocracy'". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-מרץ 11, 2010. נבדק ב-ספטמבר 29, 2010.
  26. ^ Rich, Joshua (אוגוסט 30, 2006). "Idiocracy (2006)". Entertainment Weekly. ארכיון מ-נובמבר 23, 2010. נבדק ב-ספטמבר 29, 2010.
  27. ^ Yamato, Jen (אוגוסט 6, 2012). "Idiocracy Spin-Off In The Works? Terry Crews Talks". Movieline. ארכיון מ-אוגוסט 9, 2012. נבדק ב-אוקטובר 8, 2012.
  28. ^ Daniel Kreps (יוני 4, 2016). "'Idiocracy' Team Ready Anti-Donald Trump Campaign Ads". Rolling Stone. ארכיון מ-דצמבר 12, 2016. נבדק ב-נובמבר 30, 2016.
  29. ^ Guerrasio, Jason (יולי 20, 2016). "Terry Crews says there won't be any 'Idiocracy'-themed ads attacking Donald Trump after all". Business Insider. BusinessInsider.com. ארכיון מ-אוגוסט 18, 2017. נבדק ב-אוגוסט 18, 2017.
  30. ^ "Idiocracy Writer Shocked How Well the Movie Predicted the Future". IFC. ארכיון מ-מרץ 8, 2016. נבדק ב-מרץ 7, 2016.
  31. ^ "Is Donald Trump the Herald of 'Idiocracy'?". Collider. מרץ 1, 2016. ארכיון מ-מרץ 9, 2016. נבדק ב-מרץ 7, 2016.
  32. ^ "Idiocracy Writer Admits He May Have Predicted the Future". GOOD Magazine. פברואר 26, 2016. ארכיון מ-מרץ 8, 2016. נבדק ב-מרץ 7, 2016.
  33. ^ Berry, David (מרץ 1, 2016). "The idiaccuracy of Idiocracy: When life imitates art for better or for the actual worst". National Post. ארכיון מ-מרץ 7, 2016. נבדק ב-מרץ 7, 2016.
  34. ^ Lange, Ariane (3 ביוני 2016). ""Idiocracy" Writer Says Donald Trump Made The Movie A Reality Faster Than He Ever Imagined". BuzzFeed. נבדק ב-16 בנובמבר 2020. Idiocracy screenwriter Etan Cohen talks to BuzzFeed News about his 2006 movie "coming true" with the 2016 election and the anti-Trump ads he's working on with Camacho himself, Terry Crews. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 Friedman, Megan (אוגוסט 19, 2016). "Director Mike Judge Says It's 'Scary' How Idiocracy Has Come True". Esquire. ארכיון מ-אוגוסט 20, 2016. נבדק ב-אוגוסט 19, 2016.
  36. ^ Stein, Joel (מאי 12, 2016). "We have become an Idiocracy". TIME. ארכיון מ-נובמבר 27, 2016. נבדק ב-נובמבר 30, 2016.
  37. ^ Wilstein, Matt (אוגוסט 14, 2017). "Mike Judge: Trump Makes 'Idiocracy' Look 'Optimistic'". www.thedailybeast.com. ארכיון מ-ספטמבר 24, 2017. נבדק ב-יוני 13, 2018.
  38. ^   Tim Stanley, ‏Donald Trump for president: Idiocracy is coming true, The Telegraph, 9 November 2016
  39. ^ Moore, Jim (אפריל 2, 2017). "Trump's Idiocracy: The New Paradigm Of Fools". The Huffington Post. ארכיון מ-אוקטובר 11, 2017. נבדק ב-יוני 13, 2018.
  40. ^ Trumbore, Dave (ספטמבר 1, 2016). "Is Donald Trump the Herald of 'Idiocracy'?". Collider. ארכיון מ-מרץ 9, 2016. נבדק ב-יוני 13, 2018.
  41. ^ Raymond, Adam K. "Win or Lose, Trump Has Proven Idiocracy Painfully Prescient". New York. ארכיון מ-יוני 13, 2018. נבדק ב-יוני 13, 2018.
  42. ^ "Who Said It: Presidential Hopeful Donald Trump or 'Idiocracy' President Camacho?". ספטמבר 16, 2015. ארכיון מ-יוני 13, 2018. נבדק ב-יוני 13, 2018.
  43. ^ Place, Nathan (יולי 22, 2016). "Watch: Trump's RNC Speech is a Lot Like the 'Idiocracy' State of the Union". The Daily Beast. ארכיון מ-מאי 18, 2017. נבדק ב-יוני 13, 2018 – via www.thedailybeast.com.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אידיוקרטיה:_הטמטום_שולט&oldid=37422936"