חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה. לספר 19 פרקים.

חכמת שלמה. בתרגומו של מנחם שטיין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

במאה ה-18 תורגם הספר לעברית על ידי נפתלי הרץ וייזל, אשר לימים הרחיב תרגום זה לחיבור בשם "רוח חן". התרגום כתוב על טהרת העברית המקראית, נורמה שליוותה שנים ארוכות את העברית של תנועת ההשכלה.

שפת המקורעריכה

הדעות חלוקות בקשר לשפת המקור של הספר והאם היא עברית או יוונית. החוקר אברהם כהנא סבור כי לספר שלושה מקורות: חלקו הראשון של הספר נכתב ככל הנראה בעברית, חלקו השני עובד ביוונית על פי מקורות עבריים ואילו חלקו השלישי נכתב ללא ספק במקורו ביוונית. בכל מקרה, המקור העברי אבד.

הרמב"ן טוען שספר נכתב במקורו בארמית עתיקה "והוא בלשון תרגום חמור (שפה קשה) מאוד והגויים העתיקוהו מן הלשון ההיא, לפי דעתי לא העתיקוהו אנשי חזקיהו מלך יהודה (כספר משלי) כי הספר לא נאמר ברוח הקדש, אלא ירד עמהם לבבל על פה, ושם אמרוהו בלשונם כי היו חוכמות, וכתבוהו בלשון בבלי"[1] כלומר הספר נכתב בארמית, ותורגם בבבל.

בספרים של ימי הביניים הביאו קטעים מהספר שלא נמצאים בידינו, רבי עזריה מן האדומים אף הכיר נוסח ארמי של הספר שלא נמצא לפנינו, ייחס את הספר לשלמה המלך ושיער שכתבו ארמית.[2] לפי זה ככל הנראה הספר נכתב בארמית, ותורגם ליוונית במהלך השנים.

חלוקת הספר ותוכנועריכה

יש הסוברים כי הספר מחולק לשלושה חלקים שונים, שנכתבו אולי על ידי מחברים שונים.

  • פרק א'-ה'
  • פרק ו' -י"א פסוק א'
  • פרק י"א פסוק ב' – פרק י"ט.

בחלק הראשון פונה המחבר אל בני האדם, ובמיוחד אל השופטים, ומבקש מהם לדרוש את החכמה. הוא מדגיש את ההבדל בין הצדיקים הדורשים אותה ובין הרשעים המואסים בה. בחלק השני המחבר מבאר את מהות החכמה ומראה את הדרך המוליכה אליה. החלק השלישי הוא תיאור של המכות שהכה אלוהים את מצרים, שהיו עובדי אלילים ורחוקים מן החכמה האמיתית, לעומת הטובות שעשה לעם ישראל שהיו עובדי אלוהים ומחפשי החכמה. בחלק זה מוסיף המחבר איך באה לעולם עבודת האלילים ומהן תוצאותיה, ולועג לעושי הפסילים ועובדיהם.

ספרים נוספים בשם זהעריכה

בספר הזוהר מוזכר כמה פעמים ספר "חכמתא דשלמה" ומובאים ציטוטים ממנו. ככל הנראה אין קשר בין ספרים אלו. והספר המוזכר בזוהר עוסק בסודות התורה.

לקריאה נוספתעריכה

  • חכמת שלמה, בתוך: הספרים החיצונים, כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה תל אביב. עמ' 171–219.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רמב"ן בדרשות על קהלת עמוד 9, הוצאת שוורץ, וינה, 1913.
  2. ^ מאור עניים (של רבי עזריה מן האדומים), חלק אמרי בינה (ימי עולם) פרק נז.