חלוקת התנ"ך לסדרים

קטע מהתנ"ך, לפי צורת חלוקה עתיקה

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים.

רקעעריכה

בתורה ישנם 154[1] סדרים ובנ"ך ישנם 293 סדרים נוספים. במנהג ארץ ישראל הקדום, היו קוראים בתורה בשבתות על פי חלוקת הסדרים, במחזור שאורכו כשלוש שנים וחצי.[2].""לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין""[3].

כמו בחלוקה התורה לפרשות השבוע, גם בחלוקה הארץ ישראלית לסדרים היו הפטרות כפי שנמצא בגניזה הקהירית[4].

במהלך הדורות חלוקה זו הוזכרה פעמים רבות וחלק מספרות המדרש מחולקת על פיה. כמו כן, היא מוזכרת גם במהדורות של פרשנות לתנ"ך[5].

המסורת הנוצרית מייחסת את חלוקת הטקסט לפרקים לבישוף האנגלי סטיבן לנגטון (1150-1228), אולם אין ודאות בכך.

בערך בשנת 1330 רבי שלמה בן ישמעל מיקם את מספור הפרקים הנוצרי לתוך ספרי המקרא היהודיים. הוא מיקם את המיספור בשולי התנ"ך העברי (שהיה עדיין רק בכתבי-יד), כדי להקל לעקוב אחרי הפסקאות המפורטות בפולמוסים בין יהודים לנוצרים. מאז הסימון הנוצרי השתרש בכתבים היהודיים ונהיה נפוץ.

מהדורת תנ"ך קורן היה התנ"ך המודפס הראשון, שהציג את החלוקה לסדרים בציון האותיות בערך מספרי עולה (לצידו של הכתוב), מאוחר יותר יצא תנ"ך על פי כתר ארם צובא (בהוצאת מוסד הרב קוק ובעריכת הרב מרדכי ברויאר) שגם סימן חלוקה זו על ידי הוספת האות ס לצד כל התחלת סדר, כמו שמסומן בכתבי היד.

לתנ"ך קורן צורפה הקדמה המסבירה את השתלשלות החלוקה היהודית לסדרים, ההשערות לגביה, וחשיבותה לישראל כיום.

השוואה לחלוקה לפרקיםעריכה

מתוך 154 הסדרים שבתורה, רק 68 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 42 אחוזים מהסדרים (בהשמטת ראשי הספרים). מתוך 224 סדרים שבנביאים, רק 23 מהם מתחילים באותו הפסוק כמו הפרקים, כלומר 7 אחוזים. בכתובים רק 14 מתוך 70 הסדרים מתחילים באותו הפסוק כמו בחלוקה לפרקים, כלומר 5 אחוזים.

ההבדל בין החלוקה לפרקים לעומת החלוקה לסדרים מבחינת תחילת הסדר והפרק מלמדת אותנו לגבי ההבדלים בין השקפת העולם היהודית להשקפת העולם הנוצרית עליה התבססה החלוקה לפרקים. רוב הסדרים מתחילים או מסתיימים בנושא חדש, בפרשה פתוחה או סגורה חדשה, אולם לא כולם, לפעמים הסדר מתחיל מספר פסקים לפני הנושא החדש על מנת להתחיל בתוכן של טובה או נחמה למשל בספר יחזקאל טז' ס' או עובדיה א' כא'[6].

כמות הסדריםעריכה

ישנן שתי מסורות מרכזיות לגבי מספר סדרי התורה. בהוצאת קורן השתמשו בחלוקה ל-154 סדרים, אך יש גם רשימות של 167 סדרים, כמו בכתב היד של הסופר שמואל בן אברהם המכונה לנינגרד. החוקרים סבורים[דרוש מקור] שזו גם הרשימה שהייתה בכתר ארם צובא, מפאת הדמיון בין כתבי היד.

בתוך שני המספרים הללו, 154 ו 167, יש רשימות שונות היכן התחילו הסדרים. כי זה היה קשור למנהג הקריאה בתורה בשבת בארץ ישראל, והיו דעות ומנהגים שונים[דרוש מקור]. אולם, על רוב ראשי הסדרים יש הסכמה וההבדלים הם מועטים יחסית. התלמוד והרמב"ם מציינים שקריאת הסדרים בשבתות ערכה שלוש שנים, ויש מקור ספר החילוקים המדבר על שלוש שנים וחצי. המספר 154 הוא יותר ממה שנדרש לשלוש שנים רגילות והמספר 167 הוא פחות ממה שנדרש לשלוש שנים וחצי. כנראה שהזמן שהתלמוד מציין שלקח לסיים את כל התורה הוא בקירוב. זאת אומרת שבארץ ישראל קראו את התורה בתקופה שבין 3 ל 3.5 שנים. בניגוד למנהג הרווח כיום לסיים את התורה פעם בשנה באותו תאריך (שמחת תורה).

כמות הסדרים שבספרי הנ"ך היא 294 (כאשר 224 סדרים הם בנביאים ו-70 סדרים בכתובים), כמספר ימי החול בשנה, כך שאם לומדים סדר אחד בכל יום חול, ואת פרשת השבוע אחת בכל שבת, מסיימים לקרוא את כל התנ"ך בשנה.

סטטיסטיקה של הסדריםעריכה

מספר הפסוקים בכל סדר אינו קבוע. בממוצע בכל התנ"ך כל סדר מכיל כ-52 פסוקים, אולם המספר הממוצע של הפסוקים בסדר בתורה הוא כ-38 פסוקים, בנביאים כ-41 פסוקים ואילו בכתובים כ-115 פסוקים.

הסדר הקצר ביותר בתורה הוא סדר י' בספר שמות והוא מכיל 7 פסוקים והוא גם הסדר הכי קצר בתנ"ך כולו, הסדר הקצר ביותר בנביאים הוא סדר לא' בספר מלכים והוא מכיל 26 פסוקים, והסדרים הכי קצרים בכתובים הם סדרים א' וב' במגילת אסתר עם 26 פסוקים כל אחד.

הסדר הכי ארוך בתורה הוא סדר כו' בספר שמות והוא מכיל 82 פסוקים, הסדר הכי ארוך בנביאים הוא סדר ב' בתרי עשר עם 83 פסוקים והסדר הכי ארוך בכתובים הוא סדר טז' בתהילים והוא מכיל 167 פסוקים והוא גם הסדר הכי ארוך בתנ"ך כולו.


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמנם ראו בהמשך
  2. ^ בשונה ממנהג יהדות בבל, הנהוג כיום בכל עם ישראל, לקרוא בתורה במחזור שנתי, לפי החלוקה לפרשות
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט, עמוד ב'
  4. ^ יוסף עופר, "סדרי נביאים וכתובים", תרביץ נח (תשמ"ט), עמ' 173–189.
  5. ^ הקדמה לפירוש המלבי"ם - מהדורת פרשנות שנדפסה על פי ספרי המדרשים לפי ה"פרשתאות" שסומנו באותיות
  6. ^ ההקדמה לתנ"ך המלא בהוצאת קורן