חמוטל בר-יוסף

משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית

חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה ב- 13 ביוני 1940) היא משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם.

חמוטל בר-יוסף
בר יוסף בנעוריה
בר יוסף בנעוריה
לידה 13 ביוני 1940 (בת 83)
תל יוסף, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה עברית
תקופת הפעילות מ-1959
בן או בת זוג יוסף בר-יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ברנר (2005)
פרס יהודה עמיחי (2011)
פרס אקו"ם (2013)
https://hamutalbaryosef.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

חמוטל בורשטיין (לימים: בר-יוסף) נולדה בקיבוץ תל יוסף למוניה ואביגדור-אריה בורשטיין שעלו לארץ ישראל מאוקראינה בשנת 1936. אחיה הבכור, מנחם בורשטיין, נהרג במלחמת העצמאות. בשנת 1953 עברה עם הוריה לשכונת קריית שלום שבדרום תל אביב. בשנים 19571960 למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון, וכן עבדה באגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות.

בשנת 1977 קיבלה תואר שני בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלה נושאת את השם "נוסח אישי ונוסח ציבורי: הטרוגניות לשונית והשלכותיה האידאולוגיות, ב'חיל הפרשים' מאת איסאק באבל וב'ימי צקלג' מאת ס. יזהר".

בשנת 1984 קיבלה תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה בהנחייתו של דן מירון שנושאה "הלשון הפיגורטיבית ביצירתו הסיפורית של א"נ גנסין", שקיבלה ציון מעולה.[1]בשנת 1990 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם לימדה ספרות עברית עד שנת 2003. ב-1993 הקימה שם מסלול לימודים לכתיבה יצירתית שזכה להצלחה רבה. לימדה ספרות עברית באוניברסיטאות שונות בארצות הברית, רוסיה, אוקראינה, פולין וצרפת.

החל מ-1959 החלה לפרסם שירים, ואף זכתה בפרסים שונים על שירתה, בהם פרס עיריית תל אביב, פרס נשיא המדינה לספרות (1981), פרס ויצו לאישה היוצרת (1999), פרס ברנר (2005), פרס יהודה עמיחי (2011),[2] פרס אקו"ם למפעל חיים (2013)[3] ופרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ח.[4]

שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית, רוסית, גרמנית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד.

שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלברט סופר, עודד זהבי, נטע אלוני, נתנאל זלבסקי ועוד. אחדים מהם ניתן למצוא ביוטיוב וכן בשני אלבומים: "עם כוחות אחרים" (לחנים של ערן אל-בר) ו"הבית בוער" (לחנים וביצוע אלברט סופר).

הייתה נשואה למחזאי והסופר יוסף בר-יוסף.

ארכיון עריכה

ארכיונה נמצא בארכיון גנזים - אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב[5].

מספריה עריכה

סיפורת
עיון

תרגומיה עריכה

  • משמעות האהבה, מבחר כתבים, מאת ולדימיר סולוביוב, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2007
  • מזמורים ישנים , מאת אולגה סדקובה, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים, 1997
  • על כסף, על זקנה, על מוות וכו’, ארבע פואמות, מאת יוליה וינר, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2003
  • כל כתבי איסאק באבל, (3 כרכים), כרמל ירושלים 2008
  • גוהרת על עצמי, מבחר שירים של מלכה חפץ-טוזמאן, קשב לשירה, תל אביב 2013
  • לחיות עם גאון - יומני סופיה טולסטוי, כרמל 2018
  • גוזל יכינה, זוליכה פוקחת עיניים, מרוסית, ירושלים 2020

לקריאה נוספת עריכה

  • קובי נסים, "עומק הכאב ועוצמת הצעקה", על המשמר, כ"ו באדר תש"ן, 23 במרץ 1990, עמוד 21. על: חמוטל בר יוסף, ובצפיפות : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1990)
  • משה גנן, "שלושה ספרי שירה של המשוררת חמוטל בר יוסף", מבוע, ל"ט, תשס"ג 2003.
  • נורית תמיר-סמילנסקי, "לקרוא ספרות כדי ליהנות מספרות וכדי ללמד ספרות", החינוך וסביבו, כ"א, תשנ"ט 1999
  • רחל פרנקל-מדן, "ברכת המזון וקללתו: עיון חוזר בשירי חמוטל בר-יוסף"
  • למקרא 'מזון'", מאזנים, ע"ו, 6, תשס"ג 2003
  • גבריאל מוקד, 'שירי נשים', עכשיו, חוברת (28-25) 1973. עמודים 296–298
  • מה יש פה להסביר?: משה גנן משוחח עם חמוטל בר-יוסף על חייה ושירתה ועל היחס בין ביוגרפיה לשירה, תל אביב: ספרא, 2015
  • חמוטל בר-יוסף, מתנה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמודים 268–269. הוצאת כרמל, 2017

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביה:

הערות שוליים עריכה