חמוטל בר-יוסף
חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה ב-13 ביוני 1940) היא משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם.
![]() | |
בר יוסף בנעוריה | |
לידה |
13 ביוני 1940 (בת 84) תֵּל יוֹסֵף, ישראל ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
לאום |
![]() |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
שפות היצירה | עברית |
תקופת הפעילות | מ-1959 |
בן או בת זוג |
יוסף בר-יוסף ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס ברנר (2005) פרס יהודה עמיחי (2011) פרס אקו"ם (2013) |
hamutalbaryosef | |
![]() ![]() |
ביוגרפיה
עריכהחמוטל בורשטיין (לימים: בר-יוסף) נולדה בקיבוץ תל יוסף למוניה ואביגדור בורשטיין שעלו לארץ ישראל מאוקראינה בשנת 1936. רוב בני משפחתם נספו בשואה. עד 1948 גרה עם הוריה בבית אלפא, תל-עדשים, בית זרע וכפר ורבורג. אחיה הבכור, מנחם בורשטיין, נהרג במלחמת העצמאות. ב-1949 עברה המשפחה למושב עין ורד. בשנת 1953 עברה עם הוריה לשכונת קריית שלום שבדרום תל אביב. בשנים 1957–1960 למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון, וכן עבדה באגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות.
בשנת 1977 קיבלה תואר שני בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלה נושאת את השם "נוסח אישי ונוסח ציבורי: הטרוגניות לשונית והשלכותיה האידאולוגיות, ב'חיל הפרשים' מאת איסאק באבל וב'ימי צקלג' מאת ס. יזהר". בשנת 1984 קיבלה תואר דוקטור לספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה בהנחייתו של דן מירון שנושאה "הלשון הפיגורטיבית ביצירתו הסיפורית של א"נ גנסין", שקיבלה ציון מעולה.[1]
בשנים 2003-1987 עבדה כמורה וחוקרת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1990 מונתה לפרופסור מן המניין ב-1993 הקימה באוניברסיטה מחלקה עצמאית לספרות עברית עם לימודים לתואר שני (עד אז היית שם מחלקה ללשון וספרות עברית לתואר ראשון בלבד) ומסלול לימודים לתואר שני בכתיבה יוצרת. במסגרת זו לימדה, נוסף לקורסים אקדמיים, בסדנאות לתכיבת שירה.
לימדה ספרות עברית כפרופסור אורח גם באוניברסיטאות בניו יורק, פריס, מוסקבה, קייב, סטוקהולם ופוזנן, וכן במכון הרטמן בירושלים, במכללת הרצוג באלון שבות ובמדרשת עין פרת בכפר אדומים.
החל מ-1959 החלה לפרסם שירים. פרסמו 17 קובצי שירה: לולי היה עלי למהר (מילי, הוצאה עצמית 1971), לקחת אוייר (מסדה 1978), רק הירוק (הקיבוץ המאוחד 1981), מתנת קופצות (הקיבוץ המאוחד 1984), ובצפיפות (הקיבוץ המאוחד 1990), הלא (כרמל, 1998), ליל, בוקר (כרמל 2000), מזון (כרמל 2002), הבראה (הקיבוץ המאוחד 2004), השתוות: מבחר ושירים חדשים (הקיבוץ המאוחד 2010, 2012, 2013), חקוק באבן חתוך בעץ: 15 אפיטפים (אבן חושן 2010), תערוכת דיוקנים (אבן חושן 2012), שריקה (הקיבוץ המאוחד 2014), מוֹתָר (קשב לשירה, 2015), בלי הרבה דיבורים (הקיבוץ המאוחד 2018), נשגיאה המופלאה (הקיבוץ המאוחד 2020), הקשה והבשל (הקיבוץ המאוחד 2023).
על שירתה זכתה בפרס אקון"ם (1987), פרס קרן תל אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990), פרס נשיא המדינה לספרות (2002), פרס ויצו לאישה היוצרת (1999), פרס ברנר (2005), פרס יהודה עמיחי (2011),[2] פרס עיריית רמת גן (2012), פרס אקו"ם למפעל חיים (2013)[3] פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשע"ח.[4] פרס ראש הממשלה (2017, פרס זלדה לשירה (2024).
תרגומי שיריה הופיעו כספרים ברוסית (בתרגום יוליה וינר, פטרבורג 2004; בתרגום זויה קופלמן, מוסקבה 2014; בתרגום אולגה עגור, חיפה 2024), באנגלית (בתרגום רייצ'ל בק, ניו יורק 2008, בתרגום אסתר קמרון, ניו יורק 2014, בתרגום נוסף של אסתר קמרון, ניו יורק 2025), בהונגרית (בתרגום אגנס גרגלי, בודפשט 2009), בערבית (בתרגום נעים עריידי, קהיר 2010; ספר תלת-לשוני עברית עם תרגום לערבית ולצרפתית (בתרגום נידד חורי וקולט סאלם, פריס 2013), בספרדית (בתרגום פלורינדה גולדברג, מדריד-מונטריי 2013), בתרגום לרומנית (בתרגום מנחם פאלק, סוצבה 2017), בתרגום לגיאורגית (טביליסי 2019). תרגומי שירים לגרמנית, אוקראינית, פולנית, איטלקית, דנית, שוודית, יידיש נדפסו בכתבי עת ואנתולוגיות.
החל מ-2023 משתתפת בהופאות "ספוקן וורד" המאורגנות על ידי קבוצת "פואטרי סלאם".
שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלברט סופר, עודד זהבי, נטע אלוני, רותם שרמן, נועה שמר, אלון שב נתנאל זלבסקי, מיכה ביטון ועוד. אחדים מהם ניתן למצוא ביוטיוב וכן בשני אלבומים: "עם כוחות אחרים" (לחנים של ערן אל-בר, 2014) ו"הבית בוער" (לחנים וביצוע אלברט סופר, 2017).
השתתפה מספר פעמים בפסטיבל לשירה במטולה וכן בפסטיבל "שירה במדבר" בשדה בוקר, בפסטיכל "ניסן מעאר וביריד הספרים במקסיקו.
בפרוזה פרסמה סיפורי ילדים ב"דבר לילדים", בקיץ זה יעובר (סיפור לילדים עם איורים של דודו גרשטיין, כתר 1984), מוזיקה (קובץ סיפורים, הקיבוץ המאוחד וספרא 2012, פרס אס"י, הופיע גם בתרגום לאנגלית בשם The Wall לצרפתית Le Mur ולרוסית Музыка). במונודרמה "יום השנה השלישי" המבוססת על אחד מהסיפורים בספר זה שודרה ברשת ב ביום העצמאות 2011. פרסמה גם ספר אוטוביוגרפי הצורת ראיון עם משה גנן בשם מה יש פה להסביר? (2016), רומן היסטורי בשם העשירים (כרמל 2018. בתרגום לאנגלית The Wealthy גפן 2022). פרסמה קובץ סיפורים בשם מצאתי אותו באינטרנט (מוסד ביאליק 2021, בתרגום לאנגלית I Found him on the Internet 2023 ובתרגום לרוסית Я нашла его в интернете)
ארכיון
עריכהארכיונה נמצא בארכיון גנזים שבבית אריאלה בתל אביב.[5]
מספריה
עריכהשירה
עריכה- לולא היה עלי למהר, שירים, תל אביב, 1972[6] (הספר בקטלוג ULI)
- לקחת אוויר, שירים, רמת גן 1978.[7] (הספר בקטלוג ULI)
- רק הירוק, שירים, הקיבוץ המאוחד תשמ"א, 1981[8] (הספר בקטלוג ULI)
- מתנות קופצות, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1984[9] (הספר בקטלוג ULI)
- הבראה - שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- הלא, שירים, הוצאת כרמל ירושלים, 1998 (הספר בקטלוג ULI)
- ובצפיפות, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1990 (הספר בקטלוג ULI)
- לילה, בוקר, שירים ותרגומים, חיתוכי-עץ - חנה פייזר בן דוד, ירושלים כרמל 2000 (הספר בקטלוג ULI)
- מזון, שירים, צילומים - נויה שילוני-חביב, כרמל ירושלים, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
- השתוות, מבחר שירים ישנים וחדשים - הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- חקוק באבן חתוך בעץ (עם חיתוכי עץ של חנה פייזר בן-דוד), הוצאת אבן חושן 2012 (הספר בקטלוג ULI)
- תערוכת דיוקנים, אבן חושן 2013 (הספר בקטלוג ULI)
- שריקה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2014 (הספר בקטלוג ULI)
- מותר, קשב לשירה, 2015 (הספר בקטלוג ULI)
- בלי הרבה דיבורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018 (הספר בקטלוג ULI)
- השגיאה המופלאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020[10][11]
- הקשה והבשל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023.
סיפורת
עריכה- מוזיקה: סיפורים (18 סיפורים), הקיבוץ המאוחד ואגודת סופרים ישראלים, 2012 (פרס אס"י) (הספר בקטלוג ULI)
- בקיץ זה יעבור (ספר ילדים, איורים מאת דודו גרשטיין), הוצאת כתר, 1984 (הספר בקטלוג ULI)
- מה יש פה להסביר - אוטוביוגרפיה בצורת ראיון עם משה גנן, הוצאת ספרא, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- העשירים - הוצאת כרמל, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- מצאתי אותו באינטרנט (שני סיפורים על אהבה בגיל מתקדם), מוסד ביאליק 1923
עיון
עריכה- החטא ועונשו: פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי תדריך לקורא וללומד, 1978
- קריאות ושריקות, 2005 מסות ומאמרים שנכתבו במהלך השנים (הספר בקטלוג ULI)
- הלשון הפיגורטיבית ביצירתו הסיפורית של א"נ גנסין, ירושלים 1984(הספר בקטלוג ULI)
- מבוא לספרות הדקאדנס באירופה, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
- מטאפורות וסמלים ביצירתו של גנסין, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1987 (הספר בקטלוג ULI)
- סימבוליזם בשירה המודרנית, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2000 (הספר בקטלוג ULI)
- על שירת זלדה, הקיבוץ המאוחד תל אביב 1988, מהדורה מורחבת 2007 (הספר בקטלוג ULI)
- הרשימה כז’אנר של מעבר מריאליזם לסימבוליזם בספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ט 1989 (הספר בקטלוג ULI)
- מגעים של דקאדנס: ביאליק, ברדיצ'בסקי, ברנר, אוניברסיטת בן-גוריון ומוסד ביאליק 1998 (הספר בקטלוג ULI)
- מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים, הוצאת ידיעות אחרונות 2008
- לאה גולדברג, מרכז זלמן שזר, 2012
- ההקשר הרוסי של הספרות העברית, מוסד ביאליק, 2021.
תרגומים
עריכה- משמעות האהבה, מבחר כתבים, מאת ולדימיר סולוביוב, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2007
- מזמורים ישנים , מאת אולגה סדקובה, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים, 1997
- על כסף, על זקנה, על מוות וכו’, ארבע פואמות, מאת יוליה וינר, תרגמה מרוסית חמוטל בר יוסף, כרמל ירושלים 2003
- כל כתבי איסאק באבל, (3 כרכים), כרמל ירושלים 2008
- גוהרת על עצמי, מבחר שירים של מלכה חפץ-טוזמאן, קשב לשירה, תל אביב 2013
- לחיות עם גאון - יומני סופיה טולסטוי, כרמל 2018
- גוזל יכינה, זוליכה פוקחת עיניים, מרוסית, ירושלים 2020
לקריאה נוספת
עריכה- קובי נסים, "עומק הכאב ועוצמת הצעקה", על המשמר, כ"ו באדר תש"ן, 23 במרץ 1990, עמוד 21. על: חמוטל בר יוסף, ובצפיפות: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1990)
- משה גנן, "שלושה ספרי שירה של המשוררת חמוטל בר יוסף", מבוע, ל"ט, תשס"ג 2003.
- נורית תמיר-סמילנסקי, "לקרוא ספרות כדי ליהנות מספרות וכדי ללמד ספרות", החינוך וסביבו, כ"א, תשנ"ט 1999
- רחל פרנקל-מדן, "ברכת המזון וקללתו: עיון חוזר בשירי חמוטל בר-יוסף"
- למקרא 'מזון'", מאזנים, ע"ו, 6, תשס"ג 2003
- גבריאל מוקד, 'שירי נשים', עכשיו, חוברת (28-25) 1973. עמודים 296–298
- מה יש פה להסביר?: משה גנן משוחח עם חמוטל בר-יוסף על חייה ושירתה ועל היחס בין ביוגרפיה לשירה, תל אביב: ספרא, 2015
- חמוטל בר-יוסף, מתנה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמודים 268–269. הוצאת כרמל, 2017
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של חמוטל בר-יוסף
- חמוטל בר-יוסף, ברשת החברתית פייסבוק
- חמוטל בר-יוסף, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- חמוטל בר-יוסף, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- חמוטל בר-יוסף, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- חמוטל בר-יוסף, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- רשימת המאמרים של חמוטל בר-יוסף באתר רמב"י
- אביבה לורי, סיפור חייה הדרמטי של פרופ' חמוטל בר יוסף, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
- קריאה ב"סעודה מפסקת" מאת א"נ גנסין, משרד החינוך
- חמוטל בר-יוסף, מדף הספרים של חמוטל בר-יוסף, באתר nrg, 15 במרץ 2009
- לָשֵׂאת בִּשְׁנַיִם - שיר, חמוטל בר-יוסף, כתב עת "החוטם", גיליון רביעי, יוני 2009
- רן יגיל, שירה בציבור: חמוטל בר יוסף, באתר nrg, 2 באוגוסט 2010
- מירון איזקסון, מפגשים מהסוג היהודי עם חמוטל בר יוסף, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 25 בינואר 2011
- אלי הירש, על "השתוות", ידיעות אחרונות, 4 בפברואר 2011
- שיחות עם חמוטל בר-יוסף | יום השנה השלישי | סעודה מפסקת | באתר רדיו-מולטימדיה הר הצופים של האוניברסיטה העברית
- מאמרי חמוטל בר-יוסף באתר נתן אלתרמן
- ביקור בית עם המשוררת חמוטל בר יוסף, זוכת פרס רמת גן לספרות בתחום השירה 2012, באתר "ספרים", 9 באפריל 2012
- חמוטל בר-יוסף באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
- מאיה בז'רנו, "לאה גולדברג": הספרות משמשת לי משקפיים, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2012
- אמיר בקר, לַמֵתִים יש מִצוָה אַחַת: לְהִשְתַכֵּחַ, והם מִתְקַשְים לְקַימָה, באתר הארץ, 4 במאי 2014
- אילן ברקוביץ', חמוטל בר־יוסף יוצאת נגד פוליטיקת הזהויות בשירה הישראלית החדשה, באתר הארץ, 31 בינואר 2022
- אריאל זינדר, השגיאה המופלאה, מעלה כתב עת לביקורת, מרץ 2021
- זיוה שמיר, אויר + מים + כאב = שיר: על "לקחת אויר" (שירים) - חמוטל בר יוסף, מעריב, 16 במרץ 1979, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- זיוה שמיר, אש ירוקה ורכה: על ספר השירים: "הלא" מאת חמוטל בר-יוסף, ידיעות אחרונות, 24 ביולי 1998, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
- ריאיון במסגרת תוכנית הרדיו "כי עוד באדם תאמין" פרק 3, עם הילל ינאי מליניאק, רדיו ירושלים, ספטמבר 2022 (מתוך ספוטיפיי).
- שיחה עם מופיד צידאווי, עורך "אלאצלאח", באתר הארץ, 13 ביולי 2021
- המרקם האנושי בסיפוריו הקצרים של יעקב חורגין, באתר מרכז מורשת מנחם בגין, 17 בדצמבר 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
- ^ מיה סלע, חמוטל בר-יוסף וצבי עצמון הם הזוכים בפרס יהודה עמיחי לשירה לשנת תשע"א, באתר הארץ, 2 במאי 2011
- ^ חמוטל בר-יוסף בין זוכי פרס אקו"ם, באתר ynet, 22 בדצמבר 2013
- ^ הארץ, גלילה רון פדר עמית ודרור בורשטיין בין זוכי פרס היצירה לסופרים ומשוררים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2017
- ^ רשימת ארכיונים, באתר מכון גנזים
- ^ לולא היה עלי למהר - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
- ^ לקחת אוויר - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
- ^ רק הירוק - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
- ^ מתנות קופצות - טקסט מלא(הקישור אינו פעיל, 5.2.2020), באתר של חמוטל בר-יוסף
- ^ דן מירון, קול בודד במקהלה הגדולה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2020
- ^ רן יגיל, "השגיאה המופלאה" כולל שירים מופלאים לצד יצירות לא טובות, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2021