חמור (ספר)

ספר של סמי ברדוגו

חמור הוא ספרו השמיני של הסופר סמי ברדוגו. הספר ראה אור בשנת 2019 בהוצאת הספריה החדשה וזיכה את ברדוגו בפרס ספיר[1] ובפרס ברנר[2].

חמור
מידע כללי
מאת סמי ברדוגו
שפת המקור עברית
סוגה פרוזה
הוצאה
הוצאה הקיבוץ המאוחד, סדרת הספריה החדשה
תאריך הוצאה 2019
מספר עמודים 264
עורך מנחם פרי
פרסים
פרס ברנר (2020)
פרס ספיר (2020)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 997007606789705171

נושא הספר

עריכה

עלילה

עריכה

הספר, המתאר שמונה ימים בלבד, עוסק באדם כבן 50, יליד אזרבייג'ן, בשם רוסלאן איסקוב. העלילה מתרחשת לאחר שינוי פתאומי שחווה איסקוב בחייו; הוא מחליט לנטוש את השגרה הבטוחה שלו כהנדסאי בניין באשקלון ועובר לחיות חיים פשוטים ביישוב קטן ונטוש בחלקו, במרחק מה מהעיר. איסקוב עובר להתגורר על חלקת אדמה עזובה שם הוא עוסק בחקלאות לצריכה עצמית ומסתפק בתנאי קיום בסיסיים ביותר[3].

באמצע חודש יוני 2018, על פי הספר, נתקל איסקוב בשני שוטרים המחזיקים חמור. השוטרים קוראים לו ומבקשים ממנו להחזיק לרגע את החמור, בזמן שהם הולכים למקום אחר. איסקוב נענה בחיוב, וכעבור זמן מה, כשהשוטרים לא חוזרים, הוא מחליט לשמור את החמור לעצמו[4].

הספר נפתח כתשע שנים לאחר שעבר למושב הקטן, וחמישה שבועות לאחר שהופקד בידו החמור[5]. החזקתו דורשת טיפוח וטיפול רב, ולשם כך נאלץ איסקוב לבצע מאמצים נועזים, שבסופו של דבר הם אלו שמקדמים את העלילה. איסקוב מתחיל במקביל לפתח מערכת יחסים מינית עם גבר אחר, מהגר אמריקאי בשם סטיב.

"החיים שווים, בעלי ערך, לכל אחד נמסר הקוד הכדאי של חייו. רוסלאן קיבל אותו — אולי קיבל בדרך־לא־דרך, אבל קיבל. גם בשעה שחדר אל החצר והביט אל אופק הדשא העני, שחשף את חציו האפרפר־חום של חמור — שתי הרגליים האחוריות והזנב הנפול — הרגיש רוסלאן את המשקל הרב של החיים... ובינתיים לא יכול היה להתעלם מהם... כבר חמישה חודשים ויותר נסדק דבר במתכונת שלו, הוא לא מצליח לחרוג מעצמו למען תכלית גבוהה ממנו, תכלית שתקנה לו אצילות זעומה בעיניו־שלו. ערך החיים אומנם עוד נחווה אצל רוסלאן, אבל עד מתי? וחמור? זה באמת העניין שלו?"

מתוך "חמור"

מסרים אידאולוגיים

עריכה

בספר, ברדוגו מעביר מספר מסרים אידאולוגיים לגבי החיים בפריפריה הארצית ככלל ובפריפריה העירונית בפרט. במאמר ביקורת שפרסם בהארץ, כתב הסופר איתן גלס כי החמור בספר - המכונה בו פשוט "חמור" - הוא מטאפורה לאנשים הנדחקים בשולי החברה, אשר הפכו לסמליים בעיניי הכלל תוך התעלמות מהיותם חיים ונושמים. על כן בספר, רק איסקוב מתייחס אל החמור כאל יצור חי ונושם[3]. קרן דותן, מעיתון ישראל היום, התייחסה גם היא לכינויו "חמור" בביקורת שפרסמה לספר וטענה כי החמור אינו מכונה 'החמור' בה"א הידיעה כדי להדגיש את היותו לא-ייחודי, לא אחד, אלא כללי וסמלי[6].

הוסיפה דותן והתייחסה גם לכתיבתו האידאולוגית הייחודית של ברדוגו, וכתבה כי "הכתיבה הזאת, בבולענותה, סוחפת לתוכה כל מה שנקרה בדרכה, מהבחנות סוציולוגיות ופוליטיות על המקום ועל ישראליות בכלל ועד למונחים תאורטיים בתורת הספרות"[6].

כתיבה

עריכה

את הספר כתב ברדוגו בשנת 2018, ומבוסס רבות על חוויות מחייו. בראיון לגילי איזיקוביץ לרגל זכייתו בפרס ספיר, סיפר ברדוגו כי "כתיבת ספר נובעת משניים: מאירועים או מקרים שנתקלתי בהם בחיי, חלקם באופן אקראי וחלקם לא, ומהצורך והרצון לומר משהו ציבורי"[7].

בראיון אחר שערך עם יוני ליבנה, נשאל ברדוגו על יחסי המין החוזרים בספרו, ומצידו ענה הסופר כי חיי מין וכתיבה מתקיימים באותו רובד, ולא נפרדים זה מזה. "בספר הזה אני מנסה להפגיש את לשד-החיים עם הכתיבה. הגיבור שלי רוצה את הדברים הכי פשוטים, את התכל'ס: לשטוף את החמור שלו, לגעת במאהב שלו, לראות עלים. לא מעניינים אותו דברים נשגבים. הוא לא סובל למשל את המילה 'ארכיטקטורה'. את היומרה מאחוריה. וגם אני לא"[8].

את שמו של הדמות איסקוב ביסס ברדוגו על רוסלאן איסקוב, צעיר שנהרג בתאונת בנייה יחד עם עוד שישה אנשים בשנת 2016. בראיון עמו מדצמבר 2019 הסביר ברדוגו כי איסקוב האמיתי משקף את ה"נידחות" אותה ניסה לבלט בספרו; ברדוגו ראה באיסקוב דוגמה לבחור צעיר שנהרג, הגיע לכותרות העיתונים ומיד לאחר מכן נשכח לחלוטין. "בלי האסון אין לו כאילו זכות קיום. ובעיניי הוא בדיוק דוגמה למישהו שצריך לשים אליו לב"[9].

 
ברדוגו, 2019

מבקרים רבים ציינו את כתיבתו הייחודית של ברדוגו בספר, כמו בספריו הקודמים. הספר, שנכתב לאורך זמן רב, מכיל שפה מורכבת ולעיתים קרובות כזו שמתוארת כ"לא קלה"[6]. מבקרת הספרות אסתי אדיבי-שושן גרסה במאמר שפורסם בהארץ כי השפה העברית מתחלקת לשניים בספר - האחת היא השפה בה מדברים העולים החדשים, משפחתו של גיבור הספר וחברו האמריקאי, שהיא עילגת ושגויה, ולעומתה השנייה היא שפת המספר, שמדקדק ומוסיף דימויים ותיאורים גבוהים מאוד. בהתייחס לשפה העילגת כתבה אדיבי-שושן "השפה העברית נשמעת בספר בשיבושיה וקלקוליה כפי שהם מדוברים ונשמעים בסביבתו הקרובה של רוסלאן. קצר, שבור ושגוי הוא הדיבור בעברית של אולגה וארתור איסָקוב כפי שהוא נשמע בבית המשפחה", בעוד שעל שפת המספר כתבה כי "בניגוד גמור לשפה מדוברת זו, שפתו של המספר החיצוני מרהיבה בדיוקה, ביופיה, ביחידותה ובמגוון מופעיה. ברדוגו לש את העברית, ממציא מלים, מחדש הטיות ומגמיש את אפשרויות השפה"[10].

היו רבים שהשוו את "חמור" לספריו הקודמים של ברדוגו. אולם בראיון שנתן לתוכנית "גם כן תרבות" מבית כאן 11 מעט לאחר זכייתו בפרס ספיר, נשאל ברדוגו האם כתיבתו השתנתה במהלך השנים, והוא ענה בחיוב. יתר על כן, הוסיף כי "בוודאי שקרה לי משהו, וטוב שקרה, תיאר לך שהייתי נשאר תמיד אותו אחד וכותב בדרך נגישה כזו. קרה לי משהו כי אני משתנה והמציאות משתנה, אז כנראה גם הטקסטים משתנים"[11].

פרסים וביקורות

עריכה

הספר זכה לתשואות רבות עם יציאתו והעמיד את ברדוגו במקום גבוה ברשימת הסופרים המבטיחים בישראל. הספר היווה את המועמד הבולט מבין כולם לזכייה בפרס ספיר, ובסופו של דבר גם זכה והעניק לכותבו ברדוגו את הפרס הנחשק של 150,000 שקלים[12]. בוועדת הפרס נימקו השופטים בחירתם בספר כך:

בלשון וירטואוזית ומקורית בתכלית, בחוכמה ובאומץ, 'חמור' של סמי ברדוגו מאיר פינות של עזובה והזנחה בדרך שטרם נעשתה. פינות גשמיות – כמו הפריפריה, הגוף, אבטלה, בעלי חיים, חצרות ושדות בור – וגם פינות עזובות בתודעה ובמחשבה[13].

על זכייתו של ברדוגו הוכרז ב-28 בפברואר 2021, אולם הפרס עצמו נחשב כפרס ספיר לשנת 2020[14]. זהו לא הפרס היחיד בו זכה הספר בשנת 2020, שכן חודשיים קודם לכן הועמד לגמר וזכה בפרס ברנר לספרות[15][16]. לרגל הזכייה הוזמן להתראיין להסכת מבית כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי בשם "מה שכרוך", שם סיפר על האירועים שהובילו אותו לכתיבת הספר[17].

על פי תקנות הפרס, "חמור" יתורגם גם לערבית ולשפה נוספת לבחירתו של ברדוגו[12][18].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הזוכה בפרס ספיר לשנת 2020: סמי ברדוגו, באתר ynet, 28 בפברואר 2021
  2. ^ סמי ברדוגו זכה בפרס ברנר לשנת 2020, באתר ynet, 6 בדצמבר 2020
  3. ^ 1 2 "חמור" של סמי ברדוגו מציג מופע חסר תקווה של הפריפריה, באתר Haaretz הארץ
  4. ^ חמור, סמי ברדוגו, באתר www.newlibrary.co.il
  5. ^ חמור / סמי ברדוגו ; עורך הספר: מנחם פרי | ברדוגו, סמי, 1970- מחבר (פרי, מנחם, 1942- (עורך) ) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  6. ^ 1 2 3 קרן דותן, ללבות את מבוע הכתיבה, באתר ישראל היום
  7. ^ זוכה פרס ספיר, סמי ברדוגו: "אמשיך לכתוב אותי, את מה שאני מרגיש", באתר Haaretz הארץ
  8. ^ ידיעות אחרונות, מדור הספרות, "ראיון עם סמי ברדוגו, חמור", מתאריך 6.12.19
  9. ^ יוני ליבנה, ראיון עם סמי ברדוגו, חמור, באתר מיטת סדום - יוני ליבנה, ‏2019-12-10
  10. ^ באתי לראות אותך עדות חיה לנגד עיני, באתר Haaretz הארץ
  11. ^ זוכה פרס ספיר סמי ברדוגו: "אני לא רוצה לשים את עצמי במקום של הלוזר", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  12. ^ 1 2 זוכה פרס ספיר לספרות 2020: סמי ברדוגו על ספרו "חמור", באתר www.maariv.co.il
  13. ^ עמר לחמנוביץ, סמי ברדוגו זכה בפרס ספיר לשנת 2021, באתר ישראל היום
  14. ^ יובל פלוטקין, סמי ברדוגו הוא זוכה פרס ספיר לספרות 2020 על ספרו "חמור", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2021-02-28
  15. ^ ספריית נווה מונסון, סמי ברדוגו הוא הזוכה ב"פרס ברנר לספרות", באתר Facebook
  16. ^ סמי ברדוגו, באתר עברית הוצאה לאור
  17. ^ בין ברנר לברדוגו – מתוך ההסכת (פודקאסט) "מה שכרוך" | כאן, נבדק ב-2021-03-03
  18. ^ N12 - סמי ברדוגו הוא הזוכה בפרס ספיר תשפ"א, באתר N12, ‏2021-02-28