חמי טבריה
חמי טבריה הוא אתר מרחצאות בסמוך לעיר טבריה. ליד טבריה נובעים 17 מעיינות, מהם אחדים גלויים לעין ליד האתר. המים המכילים מיני מינרלים ומלחים, מגיעים לבריכות, אמבטיות ומקוואות, כשהם בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס ועוברים קירור לטמפרטורה של 37–38 מעלות. הטבילה במרחצאות מקובלת בין השאר על חולי שגרון, מחלות מערכת העצבים ומחלות עור.
מבט מהמסעדה על חמי טבריה | |
מיקום | |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
קואורדינטות | 32°45′58″N 35°33′05″E / 32.766117°N 35.55151°E |
אתר רשמי | |
![]() ![]() |


האתר נמצא בבעלות הקבלן יחזקאל מורד בעל הקומפלקס של "חמי טבריה SPA" הכולל ארבעה מתקנים: האתר הארכאולוגי חמת טבריה, האתר בו נחנך הספא הראשון בשנת 1929 ובו נמצא חמאם טורקי עתיק, המרכז לטיפולים רפואיים ומתחם הנופש והספא - "מעיינות חמי טבריה" - המנוהל מאפריל 2013 על ידי חברת מעיינות חמשת החושים בע"מ.
מתחם מעיינות חמי טבריה כולל בריכת מים מקורה, בריכת מים חיצונית, מוקדי ג'קוזי, סאונות (יבשה ורטובה) ואגף ספא וטיפולים, יחד עם בריכת שחיה חצי אולימפית חיצונית וחדר כושר.
תולדות המקום
עריכהעוד בימי קדם העריכו את חמי-טבריה בתור אתר רחצה ומרפא. סביבתו נבנתה עיר בשם "חמת".
על מקורם של המים נכתב בתלמוד[1]: "א"ר יוחנן שלושה נשתיירו מהם (ממעיינות התהום שנפתחו במבול והם נובעים עדין מים רותחים כמי המבול) והם: בלועה דגדר (גדר קשורה לחמת גדר) וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם (המעין הגדול שבבירם - המקום לא זוהה - כנראה בעבר הירדן צפונית מהכנרת)".
בתלמוד הבבלי, מסכת מגילה נאמר: "חמת זו טבריא. ולמה נקראה שמה חמת? על שום חמי טבריא" (ו', א'). בנוסף מוזכר במסכת תענית שזהו מקום מיוחד מאוד כי נתן לטבול בו במים חמים ולהטהר. (שכן מים שחיממו ושאבו אותם באופן מלאכותי פסולים לעניין מקווה)
הרומאים הטביעו על המטבעות שיצקו בטבריה את דמות היגיאה - אלת הבריאות. על הפופולריות של המרחצאות בימי בית שני מעיד המדרש בתלמוד בבלי מספר "ומפני מה אין חמי-טבריא בירושלים ? - כדי שלא יהיו עולי רגל אומרים: אלמלי לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה." (מסכת פסחים ח:). חכמים הרשו להתרחץ במרחצאות גם בשבת[2].
במאה ה-14 שאלו רבני הארץ את אחד מרבני ספרד המפורסמים בדבר: "זיעה בימי טבריא מותרת בשבת אם לאו". התשובה הייתה: שלדעת הרמב"ם שהזיעה לחלוטין נאסרה ואפילו בחמי טבריא, אבל להלכה הדבר מותר[3].
פיתוח המתחם
עריכהבתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל נבנו ושופצו מבנים במקום, בתכנונם של האדריכלים בנימין צ'ייקין והרי לוריא[4]. את תכנון הנוף ביצע האדריכל שלמה אורן ויינברג[5].
בשנות ה-60 של המאה העשרים פיתחה חברת אפריקה ישראל להשקעות את מתחם "חמי טבריה" כאתר תיירות ונופש מודרני. הוקמו מרחצאות "חמי טבריה הצעירה" והמלונות "גני חמת" ו"גלי כנרת"[6]. בשנות ה-80 של המאה העשרים החליטה החברה להוסיף אגף חדש לבית המלון "גני חמת". בחפירות שנערכו לצורך יציקת היסודות נתגלו עצמות וקברים רבים, עקב העובדה שמיקומו של בית המלון נשק לבית העלמין העתיק של טבריה. עם היוודע המקרה פרצו הפגנות ומחאות בטבריה ובריכוזים חרדיים בישראל. לבסוף הוצעו להנהלת המלון פתרונות הלכתיים-טכניים לפיהם יישארו הקברים במקומם, ובניית האגף התבצע על הגבהה מיוחדת. בשנת 2009, מכרה אפריקה ישראל את "חברת חמי טבריה בע"מ" שמחזיקה בקרקעות ובמרחצאות בשטח של כ-250 דונם, ובמלון "גני חמת" (שנקרא אז "הולידיי אין טבריה"), לאיש העסקים יחזקאל מורד[7].
האגדה על חמי טבריה
עריכההחוקר זאב וילנאי מספר על אגדה ערבית, לפיה בימי שלמה המלך קבלו המעיינות את חומם. היה זה, כאשר החולים באו אל שלמה המלך ואמרו לו:
שלמה המלך, חכם אתה מכל האדם. את ירושלים פארת ובית המקדש בנית לנו, אולם מה בצע לנו בכל זאת, אם לא נוכל למצוא תרופה למחלותינו, לכאב רגלינו, לשחין ולצרעת אשר על גופינו, הושיע נא!
ויצו שלמה על השדים ויאמר להם:
שם בגליל ליד טבריה ישנו מעיין - והמעיין היה קר. אתם חייבים לרדת על מעמקי האדמה, להסיק ולחמם את מי המעיין הזה. חיש רצו השדים אל המעיין בטבריה, חדרו למעמקים והתחילו לחממו. ואכן, מים חמים החלו לנבוע מהן והלא הם חמי טבריה המפורסמים, בהם ימצא תרופה לכל חולי-רגלים, נגוע שחין וצרעת.
אולם, כאשר החלו במלאכתם עשה אותם שלמה המלך לחרשים. הוא ידע היטב אם תגיע אליהם הידיעה על דבר מותו, לא יפחדו ממנו יותר ויחדלו לחמם את המעיין. שלמה מת. אולם אל השדים החרשים טרם הגיע הידיעה והם חושבים שהוא עדין חי, ולפי-כך פחדו עדין עליהם והם מחממים את המעיין עד היום.
ורמז לכך אפשר למצוא בדרוש על דברי קהלת: "ותענוגות בני אדם" אלו הם המרחצאות. "שדה ושדות" -- אלה השדים המחממים אותם. (לפי קהלת רבה ב' ה').— וילנאי, עמוד 288
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל חיפה העמקים הגליל החרמון, 1941, הדפסה שלישית: 1948. הוצאת תור ארץ ישראל ירושלים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של חמי טבריה
- אתר מעיינות חמי טבריה
- נו"ן עיי"ן, ל"חמי טבריה", הצופה, 2 בינואר 1941
- חמי טבריה, 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ מסכת סנהדרין ק"ח, א'. הערות מפירושו של הרב עדין שטיינזלץ למסכת סנהדרין.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, ה'
- ^ הר"ן שו"ת סימן ד' מובא בספרו של זאב וילנאי
- ^ רשימת האדריכלים הבולטים, שפעלו בארץ ישראל, בתקופת העלייה החמישית, כולל סיכום קורות החיים המקצועיים של כל אחד מהם, מתוך חומר עזר בקורס לתולדות האמנות, מאת אליעזר פרנקל
- ^ תוכניות נוף - חמי טבריה - טבריה, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ ייבוש 150 דונם בחוף כנרת להרחבת "חמי טבריה", הַבֹּקֶר, 3 באוגוסט 1965
- ^ רנית נחום-הלוי, אפריקה ישראל ממשיכה במסע המימושים: מכרה את מתחם הולידיי אין טבריה ב-97 מיליון שקל, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2009
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.