חממה טכנולוגית
חממה טכנולוגית היא גוף עסקי דרכו יכולים יזמים בשלבים התחלתיים ("פרי-סיד" (Pre-Seed) ו "סיד" (Seed)) להקים חברה על סמך טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. בחממה מקבלים היזמים לתקופה קצובה, מימון וכן סיוע בניהול, בשיווק ובאדמיניסטרציה (לרוב כולל מקום פיזי), עד שיוכלו להגיע למוצר מסחרי עצמאי או לגייס הון ממשקיעים נוספים. כמו כן מסייעת החממה ביצירת קשרים עסקיים ואסטרטגיים עבור היזמים ובגיוס השקעת ההמשך. כל זאת תמורת לבעלות חלקית בחברה.
בתקופת השהות בחממה אמור היזם לבנות תוכנית עסקית מסודרת, להוכיח היתכנות טכנולוגית ושיווקית (כולל אבטיפוס או גרסת בטא של המוצר הסופי), ולהביא את המיזם למצב שבו הוא בשל לגיוס לקוחות ראשונים, להשקעה מסחרית או להצטרפות קרנות הון סיכון ושותפים אסטרטגיים.
בישראל, תוכנית החממות הטכנולוגיות נוסדה בראשית שנות ה-90, מנוהלת כיום על ידי חטיבת ההזנק ברשות החדשנות (עד 2016, לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה), ובמסגרתה פועלים כ-20 חממות טכנולוגיות בכל רחבי הארץ המתמקדות בחברות בשלבים מוקדמים בתחומים ממוקדים בהם יש מיעוט השקעות של השוק הפרטי וחברות מוטות מחקר, שזמן ההגעה שלהם לשוק גבוה יחסית. כגון תחומי מכשור רפואי, פרמצבטיקה, קלינטק, פודטק, חקלאות, אנרגיה, חומרה ועוד. הזיכיון לניהול חממה ניתן למספר שנים, ונקבע על ידי מכרז תחרותי המפוקח על ידי רשות החדשנות.
החברות שזוכות בתמיכת החממות ובאישור רשות החדשנות, מקבלות מימון משותף של עד 5 מיליון שקלים לתקופה של כשנתיים, כשההשקעה וכן השקעות נוספות בסיבובים מאוחרים יותר, פתוחות למשא ומתן עסקי חופשי.[1] את המענק מחזירה החברה כתמלוגים למדינה, רק במידה ותצליח ומתוך מכירותיה העתידיות (3% ממכירותיה לשנה) או אקזיט, במידה שהיא מצליחה להגיע לשלב זה והחברה הרוכשת מעונינת להוציא את הקניין הרוחני של הטכנולוגיה המפותחת מחוץ לישראל .[1][2]
היסטוריהעריכה
רעיון החממות פותח בארצות הברית, שם החלו בשנות ה-60 להקים חממות עסקיות (Business incubators), שמטרתן הייתה לקדם יזמות עסקית. בשנות ה-80 נפוץ דגם החממות גם לבריטניה ואירופה. איגוד החממות האמריקאי מעריך כי יש כ-5000 חממות ברחבי העולם, מתוכן כ-1400 בארצות הברית, 270 בבריטניה ו-900 בשאר רחבי אירופה. לאחרונה, החלו להקים חממות עסקיות גם במדינות מתפתחות, בסיוע הבנק העולמי.
תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראלעריכה
בדצמבר 1990, בשיאה של עליית יהודי ברית המועצות, התקבלה החלטה במשרד התעשייה והמסחר בשיתוף משרד האוצר, להשתמש במודל החממות העסקיות (Business Incubators), שהיה נהוג במספר מקומות בעולם, לצורך קליטת מדענים מקרב העולים החדשים מברית המועצות, ולהקים חממות המדגישות את הפן הטכנולוגי-חדשני ולא רק זה העסקי. החממות הראשונות ("מרכזי יזמות טכנולוגית") הוקמו בדימונה, אופקים, רמת הגולן, רחובות ובטכניון. תקציב הפרויקט בשנת פעילותו הראשונה היה מיליון שקל.
תוך שנה מתחילת הפרויקט פעלו כבר 10 חממות בכל רחבי ישראל, בעיקר באזורי פריפריה. ראשית הפרויקט בוצעה ההשקעה בישראל באמצעות "קרן יוזמה" ותוכנית יוזמה. תוך 3 שנים צמח הפרויקט להיקף של 28 חממות. בכל שנה נקלטו בחממות בין 80 ל-100 פרויקטים חדשים וסה"כ כ-2000 פרויקטים עד שנת 2009. בראשית שנות ה-2000 חממות רבות הופרטו, וב-2010 כל 24 החממות הטכנולוגיות הפזורות בארץ עברו מהלך של הפרטה, כשתחתיהן פעלו כ-150–200 חברות הזנק בכל זמן נתון. בנוסף אליהן פעלו 2 חממות תעשייתיות, המשקיעות במיזמים מוטי טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב תעשייתי. ב-2009 הסתכם תקציב החממות ב-186 מיליון שקל.[3] ב-2012 נבחרו 5 חממות חדשות לתקופה של 8 שנים. [4] ב-2022 הודיעה רשות החדשנות על בחירת 5 חממות חדשות, שזכו בהליך התחרותי, מתוך 13 מציעים. החממות שזכו פועלות בתחומי הפודטק, ביוקונברג'נס (טכנולוגיות שמתבססות על שילוב בין הנדסה לביולוגיה), טכנולוגית לחלל וכן חממה המתמקדמת באנרגיה ופתרונות טכנולוגיים למשבר האקלים.[5]
המודל הייחודי שפותח בישראל, המוכר לעיתים בעולם בתור "המודל הישראלי,[6] מתמקד בתמיכה בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, בשלב שבו הסיכון גבוה, ולכן מרבית המשקיעים הפרטיים אינם מוכנים להשקיע מכספם, ולכן המדינה מוכנה לקחת במקומם את רוב הסיכון. במודל הישראלי הרוב המוחלט של כספי ההשקעה מגיעים לפרויקטים עצמם, בשונה מהמודל האמריקאי, שם חלקה העיקרי של ההשקעה מגיע לחממה עצמה לצורכי תפעול.[7]
ראש מנהלת החממות מ-1990 ועד 2008 הייתה עו"ד רנה פרידור, ואחריה מונה יוסי סמולר, ו מ-2014 ועד 2021 אניה אלדן.[8] מ-2022 מנהל חטיבת הזנק הוא חנן ברנד, ומנהל תוכנית החממות בחטיבת הזנק הוא חי אביטל.[9]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- מסלול החממות החדש באתר רשות החדשנות
- רשימת החממות הטכנולוגיות הפועלות בישראל באתר רשות החדשנות
- אמנון ויקסלבאום, איך ניגשים לחממות הטכנולוגיות?, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2007
- גיא גרימלנד, "אקזיט הוא לא מדד להצלחת החממות הטכנולוגיות", באתר TheMarker, 24 ביוני 2008
- רנן נצר, כתבה לסטארט-אפיסט: החממות שמטפחות את דור העתיד, באתר גלובס, 8 במרץ 2014
- ענבל אורפז, אמיר טייג, החממה הטכנולוגית מחפשת משמעות, באתר TheMarker, 9 ביוני 2014
- ענבל אורפז, הדור החדש של החממות: הכנה למרכזי פיתוח זרים או כר לצמיחת חברות בוגרות?, באתר TheMarker, 2 ביולי 2015
אמיתי זיו, 700 מיליון שקל בחמש שנים לחממות - האם המדינה צריכה להשקיע בהיי־טק?, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 מידע כללי על החממות הטכנולוגיות באתר משרד התמ"ת
- ^ העברת הקניין הרוחני לחו"ל אפשרית, אך מחייבת בקנס למדינה
- ^ בחממות לא מחזירים הלוואות והמדינה מאיימת להשתלט על חברות - גלובס
- ^ בימים אלה נבחרו 5 זכייני חממות טכנולוגיות שיפעילו חממות טכנולוגיות במשך 8 השנים הקרובות (11.11.12)
- ^ רשות החדשנות הכריזה על חמש חממות חדשות ליזמים בתקציב של 500 מיליון שקל | כלכליסט, באתר calcalist, 2022-02-22
- ^ Nemzeti Innovációs Hivatal | Israeli-Hungarian Technology Incubation and Technology Transfer Seminar - Press briefing
- ^ Tzameret H. Rubin, Tor Helge Aas, Andrew Stead, Knowledge flow in Technological Business Incubators: Evidence from Australia and Israel, Technovation 41–42, 2015-07-01, עמ' 11–24 doi: 10.1016/j.technovation.2015.03.002
- ^ גלי וינרב, ד"ר אניה אלדן מונתה לנהל את תוכנית החממות החדשה, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2014
- ^ חנן ברנד מונה לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות | כלכליסט, באתר calcalist, 2022-05-15