חנוך הניך בורנשטיין
האדמו"ר מסוכטשוב
רבי חנוך הניך בורנשטיין (ה'תרנ"ז, 1897 - כ"ו באלול ה'תשכ"ה, 23 בספטמבר 1965) היה האדמו"ר הרביעי מסוכטשוב.
לידה |
1897 ה'תרנ"ז נאשלסק ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
23 בספטמבר 1965 (בגיל 68 בערך) כ"ו באלול ה'תשכ"ה ירושלים ![]() | ||||
מקום קבורה |
הר המנוחות ![]() | ||||
תקופת הפעילות |
? – 23 בספטמבר 1965 ![]() | ||||
תחומי עיסוק | חסידות, תנ"ך, תלמוד | ||||
אב | רבי שמואל בורנשטיין | ||||
צאצאים |
מנחם שלמה בורנשטיין ![]() | ||||
| |||||
![]() ![]() |
קורותיועריכה
נולד בפולין, לאדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין, בעל "שם משמואל". נישא לפריידל, בתו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב, משושלת חסידות רדומסק. בשנת ה'תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. היה ציוני[דרושה הבהרה][דרוש מקור]. ערך את הירחון "ההד" שיצא בירושלים.
לאחר השואה שבה נספה אחיו, האדמו"ר השלישי מסוכטשוב, רבי דוד בורנשטיין, הוכתר כאדמו"ר הרביעי מסוכטשוב. הקים את בית המדרש סוכטשוב בירושלים. הדפיס במהדורה חדשה את ספרו של אביו "שם משמואל"[1]. גיסו, הרב ישעיהו שפירא, 'האדמו"ר החלוץ', שהה בביתו בתקופה האחרונה לחייו[2].
נפטר בשנת ה'תשכ"ה, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
בניועריכה
- בנו הרב אברהם יוסף, היה חתנו של רבי משה צבי מטולנה פילדלפיה.
- בנו שמואל היה מנהל מחלקת החינוך בסוכנות היהודית.
- בנו רבי מנחם שלמה בורנשטיין הוכתר אחריו לאדמו"ר החמישי מסוכטשוב.
ספריועריכה
- אחיו, אהרן ישראל בורנשטיין (שהשתייך לציונות הדתית), הוציא לאור את "נאות הדשא", ספר הכולל מתורת ארבעת אדמו"רי סוכטשוב (הדש"א ראשי תיבות של שמותיהם: הניך, דוד, שמואל, אברהם), 1997.
- "מחשבה טובה", ליקוט מדברי תורתו, ה'תשע"ה.
קישורים חיצונייםעריכה
- יעקב הייזלר, צדיק כתמר יפרח" במלאת יובל להסתלקותו, המבשר-תורני, כי תבא, כ' באלול תשע"ה, עמ' ח-יא, באתר אוצר החכמה
- אדמו"ר רבי חנוך העניך בורנשטיין מסוכטשוב- באתר MyTzadik
- מ. צפה, שכונת בית וגן בירושלים (ראיון אחרון עם הרב בורנשטיין), הצופה, 1 באוקטובר 1965, עמ' 7
- ק. נפתלי, האדמו"ר החביא בביתו מחסן-נשק של ה"הגנה", מעריב, 3 באוקטובר 1965, עמ' 5
הערות שולייםעריכה
- ^ הרב מרדכי גימפל בארג, באהלה של תורה: שם משמואל, הצופה, 1 באפריל 1955, עמ' 5
- ^ הרב ר' ישעיהו שפירא ז"ל, הצופה, 20 במאי 1945, עמ' 1; הרב ישעיהו שפירא, הבקר, 20 במאי 1945, עמ' 4.