פתיחת התפריט הראשי

חנוך לוין - מחזות

חנוך לוין כתב 62 מחזות, קברטים ורביואים. 42 מהם הועלו (ובנוסף אסופה של כתביו שנערכה והועלתה לאחר מותו), ואילו 20 מכתביו הערוכים עוד לא הועלו.

תוכן עניינים

רשימת המחזות שהועלועריכה

(על פי סדר אלף-ביתי, במחזות עם ערכים משל עצמם מופיע קישור בלבד)

אורזי מזוודותעריכה

איחש פישרעריכה

המחזה הועלה לראשונה בקאמרי באוקטובר 2010 בבימויו של רוני פינקוביץ ובהשתתפות: שמואל וילוז'ני, אלברט כהן, מוטי כץ, קרן מור, סיימון קריכלי, יוסי רחמני, וערן שראל.

האשה המופלאה שבתוכנועריכה

אשכבהעריכה

הבכייניםעריכה

ההולכים בחושךעריכה

הופס והופלהעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב-23 בנובמבר 1991 בבימויו של אורי פסטר

הוצאה להורג - אופרטה אכזריתעריכה

הועלה לראשונה בנובמבר 1979 בהפקת התיאטרון הקאמרי על בימת "צוותא" בבימויו של חנוך לוין

הלוויה חורפית - בורלסקה בשמונה מערכותעריכה

הועלה לראשונה בספטמבר 1978 בתיאטרון "הבימה" בבימויו של חנוך לוין

הרטיטי את ליביעריכה

הזונה הגדולה מבבלעריכה

הועלה לראשונה באפריל 1982 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • מוזיקה: פולדי שצמן
  • בהשתתפות: יוסף כרמון - בראדך; חוה אורטמן - אשימא; רזיה ישראלי - בגווי; יהודית ינאי - איטיס; דב רייזר - ציחא ציחא; ששון גבאי - שוחט; נורית כהן - מיילדת; ששי סעד - איכר; רוז משיחי - מריק שפכים; ירמי עמיר - טבח; אלי גלזר - סריס דקדקן; ילון לוריא, יהודה דרי, תמיר רוזניס, דורון ברבי - עבדים
  • נגנים: מישה בלכרוביץ' - פסנתר; בני קדישזון/עופר שלחין - כלי הקשה; מורטון קם - קלרנית, סקסופון, חליל; מנשה רגיב - חצוצרה; מיקי דור - טרומבון; תמי אשל - זימרה

הזונה מאוהיועריכה

הקיסר גוק - מחזה בחמש מערכות ואפילוגעריכה

הועלה לראשונה בגודמן - בית ספר למשחק בנגב בדצמבר 2019 בבימויו של אריאל וולף. מוזיקה מקורית: שלומי ברטונוב; תאורה: חני ורדי; תלבושות ותפאורה: ליה חוזה.

  • בהשתתפות: דניאל קדוש - גוק, נעה אוחיון - יאזווה, אלון בראל - קלאפטי; תומר פאר - ליטוטריפטר, טוק טוק; שיר אשכנזי - בספצ׳י, קומא; אורן אלימלך - בטוקס, רטמאוס, צ׳פטר; עידן ארגוב - אהף, בורודום; עדי שפרן - תהה, צ׳יבו; יארא אזרייק - הזמרת.

חפץ - מחזה בשתי מערכותעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון העירוני של חיפה במרץ 1972 בבימויו של עודד קוטלר

יאקיש ופופצ'ה - קומדיה עגומהעריכה

יסורי איובעריכה

הילד חולםעריכה

יעקובי ולידנטלעריכה

כולם רוצים לחיות - קומדיהעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי במרץ 1985 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דרורינסקוביץ'
  • סאונד דפקט: שנירגול מרליפו
  • מוזיקה: יוני רכטר
  • תנועה: אושרה אלקיים
  • תאורה: בריאן האריס
  • בהשתתפות: יוסף כרמון - פוזנא; ג'יטה מונטה - פוזנבוכא; ששון גבאי - במבה; רזיה ישראלי - ציצי; עדנה פלידל - האם; אבנר חזקיהו - האב; אילן דר - גולגלביץ'; יצחק חזקיה - מווצקי, מגיד עתידות זקן; דרור טפליצקי - רחמנינוף, שחקן נודד, גיבן; יהודה מור - זקן גוסס, מגיד עתידות צעיר; יונתן צ'רצ'י - קיטע, קברן, אורח בנשף; נטע אורן - מצחצח נעליים, פוזנסמרק, אורחת בנשף; יהודית ינאי - גולגלה, אשה זאב, אורחת בנשף; רוני בליץ - מצורע, אורח בנשף, משרת; אסתי חיים - עיוורת, אורחת בנשף, פוזנסמרק; לשה רוזנברג - נערה בוכה, אורחת בנשף; יוני חן - בעל זפקת, אורח בנשף; אלינור מואב - זקנה גיבחת, אורחת בנשף, אלמנה, זמרת

כריתת ראשעריכה

מחזה-גרוטסקה בשתי מערכות, עם פרולוג, אפילוג ותמונת ביניים. הועלה לראשונה בתיאטרון "הבימה" ב-13 בינואר 1996 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רקפת לוי
  • מוזיקה: אורי וידיסלבסקי
  • תאורה: אבי-יונה בואנו (במבי)
  • הדרכה קולית: רחל הוכמן
  • בהשתתפות: ג'יטה מונטה - המלך; רוזינה קמבוס - המלכה; נאוה אורבך - הנסיכה; רבקה נוימן - שוליית גורף הביבים; עופר זוהר - המענה; דינה בליי - שוליית המענה; אייל נחמיאס - הסוהר; קטיה זימבריס - שוליית הסוהר; אמיתי יעיש - הגמד, המשורר; מיכאל כורש - הרופא; רבקה גור - הטבחית; סנדרה שונוולד - הגיבנת; ערן לביא, סם קליימן, שוקה ברגמן, אלי דיקר, רמברנדט, זיו בליסיאנו - אנשי שרת בארמון; גלית דדון, אתי קארי - זימרה
  • נגנים: רן בנגו - פסנתר; אורי וידילסלבסקי - תוף

המדמהעריכה

הועלה לראשונה ב-12 בפברואר 2005 בתיאטרון האוניברסיטה[1] של אוניברסיטת תל אביב, בבימויה של שיר גולדברג.

  • תפאורה: סונה הארוטיוניאן-קורצר
  • תאורה: תמר אור
  • מוזיקה: שי אלון ודן שפירא
  • ייעוץ ווקאלי: יונתן בן כנען
  • בהשתתפות: אפרת קרמזין - המדמה; נילי סחר - הכוזבת/נסיכה/סריס אומנת; סימה גורן - האמיתית/סריס שוט; אפרת בורוכובסקי - סריס המשכב/המפקד; ניר בלאסן - "הנסיכה"/יורש העצר; מיכל מוזר - סמל רפובליקה/סריס שער/סריס צעצוע; שירה קליין - כהן חצר/קצין רפובליקה; שירי אלרז - סריס נחרד/רופא/ילד/סריס צעצוע; יואב אמיר - סריס נבעת/נושא התלבושת; רועי שולברג - הכוזב/סריס האסלה; יוני גוטליב - האמיתי/"הקיסרית"; שירי גורפינקל - סריס השער; דן שפירא - זקן הסריסים; נתלי פיינשטיין - הקיסרית; ליאת קיסלוביץ' - סריס נרעש/חייל/סריס צעצוע/ילד קבר; קרן שכטר - סריס מתפלץ/ילד/סריס צעצוע; ליאת רוחם - סריס נבהל/נושא התלבושת.

מוריס שימל - קומדיהעריכה

מלאכת החייםעריכה

המתלבט - קומדיהעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בנובמבר 1990 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: בוקי שיף
  • מוזיקה: דן הנדלסמן
  • תאורה: הת'ר קארסון
  • תנועה: דניאלה מיכאלי
  • בהשתתפות: מוני מושונוב - קוקלוש; אורלי זילברשץ-בנאי - פיילה; ענבל אברהם - מונט-בלאן, הימאלייה; רות סגל - מרידנה; אלכס מונטה - ביינקס; נגה פז - משכנתה; יעקב כהן- ללקו; אליעזר אפלבוים - פוצ'ס; יוסף כרמון - שפאק; מירי פביאן - הויסה; יעל עמית - קישטא; צביקה שוורצברג - דובר נשיא ארצות הברית; עופר גולן - נשיא ארצות הברית; דוד קורן - קברן; דוד קורן, עדי כהן, שרון כהן, שרה גילאון, ליאור מסורי, ענת אפרתי, מיכל דדשוב, שרון שר - רופאים, סניטרים, אחיות, אנשי פמליית נשיא ארצות הברית
  • נגנים: סמדר הנדלסמן - פסנתר וקלידים; מיקו נרונסקי - קלידים; אברהם פלדר/איתמר ארגוב - חצוצרה

נכנע ומנוצח - קומדיהעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בינואר 1988 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • מוזיקה: דן הנדלסמן
  • תאורה: בריאן האריס
  • בהשתתפות: ג'יטה מונטה - בברה; תחיה דנון - חוטק; משה איבגי - ברוך; אברהם שושנר - בולא; שמוליק לוי - שפליצקה; יהויכין פרידלנדר - איצהו; יעקב כהן - משרת
  • נגנים: יעקב פורמן - כינור; מורטון קם - קלרנית, קלרנית בס; סמדר הנדלסמן/דן הנדלסמן - קלידים

נעורי ורדה'לה - מחזה בשתי מערכותעריכה

הועלה לראשונה בפברואר 1974 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין

הנשים האבודות מטרויה - מחזה על-פי אוריפידסעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בפברואר 1984 בבימויו של חנוך לוין

סוחרי גומיעריכה

סולומון גריפעריכה

פופר - קומדיה עם פזמוניםעריכה

הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה ב-13 ביוני 1976 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • מוזיקה: אלכס כגן
  • תאורה: יחיאל אורגל
  • תנועה: טוביה טישלר
  • בהשתתפות: ישראל גוריון - שורץ; רות סגל - שורציסקה; אלכס מונטה - פופר; אלברט כהן - כץ; רבקה גור - קולפה
  • פסנתר: מישה בלכרוביץ'
  • עוזרת במאי: נורית יערי

פעורי פה - מחזה בשתי מערכות, פרולוג ואפילוגעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-28 באוקטובר 1995 בבימויו של רוברט סטורואה

קרום - מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונותעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון חיפה בדצמבר 1975 בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה ותלבושות: רות דר
  • בהשתתפות: אילן תורן - קרום; פני ליוביץ - האם; שמואל וולף - שקיטא; אלכס מונטה - תוגתי; מרדכי בן-זאב - דולצ'ה; רות סגל - פליציה; אילן דר - תכטיך; חנה רוט - טרודה; רחל דובסון - דופה; מאיה רוטשילד - צוויצי; שמואל קלדרון - ברתולדו; גיורא שמאי - ד"ר שיבויגן; שלמה בר-אבא - ספר, צלם, קברן; מכרם ח'ורי - סניטר, חתן; דליה כהן - כלה, אחות; יוסי קלמן - סניטר ב'

רווקים ורווקות - קומדיהעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-2002 בבימויו של אלדד זיו

רומנטיקאיםעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-2002 בבימויו של מיכה לבינסון

  • תפאורה ותלבושות: רוני תורן
  • מוזיקה: אלון אולארצ'יק
  • תאורה: מישה צ'רניאבסקי
  • בהשתתפות: זהרירה חריפאי; יוסף כרמון; גבי עמרני; מישה בלכרוביץ - קלידים

רצחעריכה

שוזס ובז'ז'ינהעריכה

עלה בחודש מאי 2012 בתיאטרון מיקרו הירושלמי בבימויה של אירינה גורליק, עם אילן חזן בתפקיד שוזס ואולגה קטאייבה בתפקיד בז'ז'ינה.

שיץ - מחזה מוזיקליעריכה

הועלה לראשונה בבמה 2 של תיאטרון חיפה בינואר 1975 בבימויו של חנוך לוין

השמשיםעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הסמטה ב-2005 בבימויו של יובל זמיר

  • תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
  • מוזיקה: יוסי בן נון
  • תאורה:אלון שטמפקה
  • בהשתתפות: דורי אנגל - צ'ווצ'וואדזה/שוליקר; מאיר אשרף - נינו המצביא; אורן יאדגר - שמקדרולי/בוזס/חושט/חריאלתי; מיכל כהן - זאזא; אלחי לויטפפ - כרתלינה/ארצ'יל/רוחו של שוליקר; שגית סול - פוטי; סאמי קורן - קשקה/ רוחו של פוטי.

רשימת קברטים ורביואים שהועלועריכה

את ואני והמלחמה הבאהעריכה

הג'יגולו מקונגו - גלויות מהחייםעריכה

הועלה לראשונה במועדון "צוותא" בתל אביב ב-7 ביולי 1989 בהפקה משותפת של "צוותא" והתיאטרון הקאמרי, בבימויו של חנוך לוין

  • תפאורה: משה שטרנפלד
  • תלבושות: עפרה צדיק
  • תאורה: חני ורדי
  • מוזיקה : מיקי גבריאלוב
  • בהשתתפות: גידי גוב, תיקי דיין, יוסי פולק
  • נגנים: רון דרויאן - קלידים; אלכס פולק - גיטרה; מורן אפשטיין - סקסופון

מלכת אמבטיהעריכה

הפטריוטעריכה

קברט לויןעריכה

הועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב-2001 בבימויו של ישראל גוריון

המופע הורכב ממבחר מערכוניו של חנוך לוין, כאשר לעיתים מערכונים אחרים פרי עטו הוספו או הוסרו, או נתווספו שחקנים וזמרים אורחים.

קטשופעריכה

איש עומד מאחורי אישה יושבתעריכה

המופע הורכב ממבחר מערכונים מתוך מלכת אמבטיה, הג'יגולו מקונגו ורביואים אחרים, המחזות של קטעי פרוזה מאת חנוך לוין, (הכוללים את קטע הפרוזה הפותח את הספר "איש עומד מאחורי אישה יושבת", אשר נותן למופע את שמו), כמו גם את השיר "הקומדיה הגדולה". הועלה לראשונה באולם נחמני בתל אביב ב-2011 בבימויו של אהרון לוין.

מחזה ילדיםעריכה

מסע הדוד מקסעריכה

הופק על ידי תיאטרון אגדה חדשה, הוצג לראשונה בפסטיבל להצגות ילדים בחיפה ב-1987 בבימויו של צביקה קורמן-כרמון עיבוד הספר המקורי מאת לוין נעשה על ידי גיל הר אבן. מוזיקה מאת עדי כהן. המחזה מספר את סיפורו של מקס הליצן שעוזב את הקרקס בו נולד ויוצא למסע במטרה לפגוש אנשים חדשים ולהכיר את העולם האמיתי להפתעתו הוא מגלה שבעולם מתנהלת מלחמה נוראה אשר הולכת ומכחידה כל דבר טוב מקס מחליט לגלות מי אשם במלחמה במטרה לעצור אותה, מכאן הופך מסעו למירוץ של לך ושוב בין דמויות שונות שכל אחת מאשימה את השנייה ומתנערת מחלקה באשמה אבל מקס לא מוותר ולאחר מאמצים רבים מצליח להביא לסיום המלחמה ולהשכנת שלום בעולם. שחקנים:קרן מור/קטיה זימבריס, כץ/יוסי אשדות, זרה ורתניין, אמנון בעהם, משה מלכה, יוסי סמדג'ה

ההצגה זכתה במקום השני בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה 1987.

מחזות שטרם הועלועריכה

(על פי סדר אלף-ביתי)

  • האיש עם הסכין באמצע.
  • אלמו ורות - קומדיה.
  • ונשיקה לדודה - קומדיה בארבע עונות.
  • חייב להיענש - קומדיה.
  • חרד ומבוהל - בורלסקה.
  • הכובש.
  • כל הנערים.
  • כלודוג המלך האומלל - בעקבות 'אדוראד ה-2' למרלו ועיבודו של ברכט.
  • מבויש עד תום - קומדיה.
  • המביט.
  • משפט אונס - חזיון כלימה.
  • משרת מסור לגברת מחמירה - קומדיה.
  • הנאחזים - מחזה בשתי מערכות.
  • עווית והתפתלות - מחזה בשתי מערכות.
  • הקיסר - על פי 'איון' לאוריפידס.
  • תיאופנו היפה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה