פתיחת התפריט הראשי

חֲנָטָה הוא שלב בהתפתחות פירות האילן, לאחר הפריית הפרח על ידי האבקה לפני שהחל להיווצר הפרי.

במקראעריכה

המונח מופיע פעם אחת במקרא:

הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ.

חלק מהפרשנים קישרו אותו עם חניטה המוזכרת בספר בראשית.

בהלכהעריכה

בהלכה שלב זה קובע את השנה אליה משתייכים הפירות מבחינה הלכתית. השלכה זו נוגעת למעשרות, שביעית, נטע רבעי וביכורים.

נקודת הזמן הקובעת את השתייכות הפרי היא ט"ו בשבט. במשנה מוגדר התאריך כראש השנה לאילן שמשמעותו היא שפירות העץ שחנטו מיום זה ואילך נחשבים כפירות השנה החדשה:

באחד בשבט , ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו.

מסכת ראש השנה פרק א משנה א

יש אומרים ש"חנטה" היא השלב שבו מתחילים הפירות להיות ראויים לאכילה; ויש אומרים שהיא הזמן שהפירות מגיעים לבשלות כזאת שאם יזרעו את זרעיהם עתה, יצמחו מהם צמחים חדשים[1]; ויש אומרים שחנטה היא השלב שאחרי נשירת עלי הפרח ויציאת הפרי[2].

קישורים חיצונייםעריכה

חֲנָטָה - הגדרה בוטנית ודוגמאות באתר צמח ישראלי

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ורבים סוברים ששלב זה שווה לשלב של הדעה הקודמת.
  2. ^ לשיטה זו מסתפקים האחרונים באשר לזמן המדויק של החנטה, אם זהו הסמדר שהוא השלב הבא מיד אחרי נשירת עלי הפרח, או הבוסר שהוא זמן מה לאחר מכן.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.