חניכותו של דודי קרביץ
חניכותו של דוּדי קרביץ (באנגלית: The Apprenticeship of Duddy Kravitz) הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הקנדי מרדכי ריצ'לר.
 | |
| כריכת התרגום העברי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מרדכי ריצ'לר |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
רומן  |
| מקום התרחשות |
מונטריאול |
| הוצאה | |
| הוצאה |
André Deutsch |
| תאריך הוצאה | 1959 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד, תשל"ו |
| תרגום | אהרן אמיר |
| סדרה | |
| ספר קודם |
A Choice of Enemies |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-671-02847-3 |
| הספרייה הלאומית | 000966014 |
  | |
הספר, שהוא הרומן הרביעי שפרסם ריצ'לר, יצא לאור ב-1959, והפך לרב-מכר. הספר מספר על נער יהודי יליד מונטריאול ועל דרכו הבלתי-מוסרית וחסרת המעצורים להתעשר. בספר תיאור צבעוני של החיים היהודיים במונטריאול בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. הספר תורגם לעברית על ידי הסופר אהרן אמיר.
עלילה עריכה
דודי קרביץ, נער יהודי בן חמש עשרה, יתום מאם, הוא תלמיד בית ספר התיכון "פלטשר'ס" בשכונה של המעמד הבינוני-נמוך במונטריאול, שמרבית תושביה יהודים. דודי, מנהיגה של חבורת פרחחים, מעביר את זמנו במעשי קונדס והיטפלות למורים, לבעלי חנויות ולאחרים.
אביו מקס, נהג מונית ואיש רעים להתרועע, מתרפק על חברותו עם "נער הפלא" הנערץ, הלא הוא ג'רי דינגלמן, נער יהודי שגדל בשכונה יחד עמו, התעשר בדרכים מפוקפקות ועבר להתגורר בשכונה בה מתגוררים עשירי העיר, רובם נוצרים. מקס מזכיר את "נער הפלא" בכל הזדמנות. אחיו של דודי, לני, הוא סטודנט לרפואה באוניברסיטת מקגיל.
השכונה בה מתגורר דודי עם אביו ואחיו, ברחוב סנט אורבן, מתוארת בספר כשכונת מהגרים, בה שולטות העזובה והזוהמה
"בעיני זר בן המעמד הבינוני, למען האמת, רחוב אחד היה נראה מטונף כמו זה שלידו. בכל פינה חנות סיגרים, חנות מכולת וחנות פירות. מחוץ לבתים גרמי מדרגות, מדרגות מפותלות, מדרגות עץ, חלודות, רעועות. כאן חלקת דשא מכוסחת למשעי, שם חלקה מלאה בעשבי בר..."
חלומם של תושבי השכונה הוא להתעשר ולעבור לאחת השכונות העשירות כמו אוטרמון או וסטמאונט.[1]
הצלחתו של "נער הפלא" היא אחד מהמניעים העיקריים בהתנהלותו של דודי. הוא רוצה להיות "מישהו". סבו של דודי, שמחה, הוא מקור נוסף להשפעה עליו. משפט ששמע ממנו בילדותו: "מי שאין לו אדמה אינו בן אדם" הופך למשפט מפתח בהתנהלותו בכל הנוגע להשגת חלקת קרקע משלו.
כבר בצעירותו מתחיל דודי לעסוק בעסקים מפוקפקים, כהשכרה של חוברות פורנוגרפיות מצוירות, מעשי נוכלות זעירים וגנבות. בגיל 17 הוא מסיים את בית הספר התיכון, ומגיע בקיץ לסנט אגאת דה מון, עיר קייט השוכנת לחוף אגם, ופופולרית בקרב יהודים בני המעמד הבינוני, כדי לעבוד כמלצר במלון. בסנט אגאת קרביץ מתוודע לאיווט, חדרנית צרפתייה-קנדית[2], שהופכת לחברתו לחיים. הוא מגשים את חלומו ומוצא חלקת אדמה הסמוכה לחוף האגם. בעת ביקורם באגם בולטת ראייתה של איווט את המקום כפנינת נוף וטבע, מול דודי המתייחס לאגם כאמצעי להתעשר. הוא משביע את איווט לשמור בסוד את דבר קיום החלקה, ומשכנע אותה להתחיל בהליכים לרכישתה מהאיכר שהיא בבעלותו.
עם שובו למונטריאול כל מעייניו של קרביץ נתונים לגיוס כספים לרכישת חלקת האדמה "שלו". בהשתדלותו של אביו הוא מתקבל לפגישה אצל "נער הפלא", שבתחילה מתייחס אליו בזלזול, אך עד מהרה מצרף אותו לנסיעה לניו יורק כעוזרו. דודי חוזר ברכבת לקנדה עם מזוודתו של דינגלמן, ולאחר עוברו את הגבול בשלום הוא מגלה שזה ניצל את תמימותו והבריח באמצעותו הרואין.
משחזר למונטריאול, הוא הופך למפיק של סרטי בר מצווה, בהצלחה לא קטנה. הוא מתחיל גם לשווק מכונות משחק מוברחות מארצות הברית, בעזרתו של בחור בשם וירג'יל רוזבורו, החולה במחלת הנפילה. דודי משיג לוירג'יל משאית תמורת כסף שהוא חייב לו, ווירג'יל מתחיל לעבוד בשרותו, למרות אזהרתה של איבט כי מסוכן להעסיק את וירג'יל כנהג, בשל מחלתו.
עם הזמן קרביץ הופך לאובססיבי בעניין חלקת האדמה ליד האגם, והדבר משפיע על יחסו לסובבים אותו. הוא עצבני, שרוי בדיכאון תמידי, וגם יחסו לאיבט אינו כמקודם. המצב מחמיר כשוירג'יל עובר התקף אפילפטי במהלך נהיגת המשאית, מתנגש בעץ, נפצע באורח קשה, והופך למשותק. איבט מאשימה אותו במצבו של וירג'יל, ועוזבת אותו. עסקיו מתדרדרים, והוא מכריז על פשיטת רגל. איבט לוקחת את וירג'יל תחת חסותה ומטפלת בו.
בהמשך מתברר לדודי כי לאחר שרכש כמעט את כל הקרקעות סביב האגם, יש מתעניינים נוספים בקרקעות שנשארו, אחד מהם הוא ג'רי דינגלמן, "נער הפלא".
בסצנת הסיום של הספר מגיע דודי עם סבו, אביו ואחיו לאגם כדי להראות להם את הקרקעות שקנה. "נער הפלא" מגיע אף הוא לשם, ודודי מגרש אותו מאדמתו, למורת רוחו של אביו. להפתעתו של דודי, סבו, שתמיד דיבר על חשיבות האדמה, אינו מתפעל כלל, וחוזר למכונית. משדודי מדובב אותו מסתבר כי איבט סיפרה לזקן על מעשיו של דודי בדרך להשגת מטרתו, ממעשי הנוכלות ועד לסיפורו של וירג'יל.
הסרט עריכה
ב-1974 יצא לאקרנים הסרט המרוץ לצמרת של דודי קרביץ בבימויו של טד קוטצ'ף ובכיכובו של ריצ'רד דרייפוס שהתבסס על הספר. ריצ'לר נטל חלק בכתיבת התסריט, והיה מועמד יחד עם ליונל צ'טוינד לפרס האקדמיה האמריקאית לקולנוע בקטגוריית תסריט מעובד. הסרט נחשב לאחד הסרטים הקנדיים המצליחים ביותר בכל הזמנים וזכה בפרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.
קישורים חיצוניים עריכה
- הפרק הראשון (באנגלית)
"חניכותו של דודי קרביץ", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
