חנינא שיף
| ערך מחפש מקורות | |
חנינא שיף (י"ט בניסן תרפ"ט, 29 באפריל 1929 – י"ח בטבת תשס"ח, 27 בדצמבר 2007) היה עסקן ציבורי ומשמש בקודש של ארבעה אדמו"רי גור, ויו"ר עמותת עלי שיח[דרוש מקור].
ביוגרפיה
עריכהנולד בעיר אונגוואר, הונגריה, לאלימלך, צאצא לבעל ה"נועם אלימלך". הוריו התגוררו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה בגורליץ, גליציה. אך נאלצו לעקור להונגריה וקבעו מקומם באונגוואר. במלחמת העולם השנייה שהה במחנה אושוויץ. כאשר הרוסים התקרבו הועבר למחנה בוכנוואלד, שם פגש אותו הרב ישראל מאיר לאו, שסיפר כי חנינא ארגן את חבריו לתפילה וכנתפס הוכה על ידי השומרים הגרמנים[1].
לאחר המלחמה עלה לארץ ביחד עם ילדי בוכנוואלד ולמד ב"ישיבת שפת אמת" בירושלים. נבחר לדובר בשם הבחורים במעמד הנחת אבן הפינה של בנין ישיבת שפת אמת. נישא למרים, בתו של הרב שלום זאב אייזנבך, להם חמישה ילדים.
נפטר בי"ח בטבת תשס"ח ונקבר בהר המנוחות בירושלים[2].
כמשמש אדמו"רים
עריכהחנינא היה משב"ק של אדמו"רי גור במשך שישים שנה, כשנפטר האמרי אמת, החליט בנו הבית ישראל, להפוך את חנינא לאיש סודו ומשמשו. ממנו המשיך עם ה"לב שמחה", ה"פני מנחם" ור' יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי.
בראש השנה תשכ"ט, לפני קריאת התורה, הורה ה"בית ישראל" שהוא יהיה גבאי בית המדרש. בתפקיד זה היה גם הכרוז בשם האדמו"רים.
חנינא היה ממונה להדריך את האברכים הצעירים לקראת נישואיהם. ונקרא בחיבה על ידי ה"לב שמחה" "חנינא סגן הכהנים"[1].
עוד מפעילותו הציבורית
עריכהרבי חנינא היה גבאי צדקה. כמו כן היה ממייסדי קרן היתומים של בית היתומים דיסקין[דרוש מקור] ושימש במשך כ- 30 שנה כגזבר פעיל של "בית היתומים דיסקין"[דרוש מקור]. יו"ר עמותת עלי שיח מיום הקמתה[דרוש מקור]. תקופות ארוכות היה מוסר שיעורים בפרשת השבוע וב"פרקי אבות". כן הוא היה חבר בהנהלת גמ"ח בית ישראל ובהנהלת ישיבת נר ישראל בירושלים[דרושה הבהרה]
עיריית ירושלים הנצחה את זכרו כשעל שמו נקרא רחוב חנינא שיף במתחם שנלר בעיר.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אורי דרומי, חנינא סגן הכהנים, באתר הארץ, 1 בינואר 2008
- ^ קובי רוזן, המשב״ק ר׳ חנינא שיף אתר בחדרי חרדים, 2017