חנן אשל
חנן אשל (ח' באב תשי"ח 25 ביולי 1958 – כ"ד בניסן ה'תש"ע 8 באפריל 2010) היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא. אשל שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן ובין השנים ה'תשס"ב–ה'תשס"ד, 2002–2004, כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל והמכון לארכאולוגיה.
 | |
| לידה |
25 ביולי 1958 ח' באב ה'תשי"ח רחובות, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
8 באפריל 2010 (בגיל 51) כ"ד בניסן ה'תש"ע ירושלים |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט |
ישראל אפעל, דניאל שוורץ |
| מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן |
| תרומות עיקריות | |
| חקר כת ים המלח ומגילות מדבר יהודה | |
  | |
תולדות חייו
עריכהאשל נולד ברחובות לשולמית, בת למשפחת ריבלין הירושלמית, ופרופ' יעקב אשל, נכדו של אברהם-חיים שאג ולימים מראשי המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון באריאל והמרכז למחקר ופיתוח בתחום החקלאות.
למד בישיבה התיכונית אור עציון, ואת שירותו הצבאי עשה במסגרת הנח"ל, בגרעין מושב קשת שברמת הגולן, שם גם הכיר את אשתו אסתר אשל. לאחר השירות הצבאי היו השניים ממייסדי ההתנחלות עפרה שבהרי בנימין.
חנן אשל נפטר מסרטן בירושלים בכ"ד בניסן תש"ע בגיל 51, והובא למנוחות בקיבוץ מעלה החמישה.[1]
פעילות אקדמית וארכאולוגית
עריכהתחילת עיסוקו של אשל בלימודי ארץ ישראל הייתה כשהדריך בבית ספר שדה עפרה שם הדריך עד ה'תשמ"ח 1988. בשנת ה'תשמ"ב 1982 פנה ללימודי ארכאולוגיה של תקופת בית ראשון ותולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
עבודת המוסמך שלו באוניברסיטה העברית עסקה בהקמתם המשוערת של המקדשים לאלוהי ישראל בבית אל ובשומרון לאחר חורבן בית ראשון.
בשנת ה'תשמ"ו, 1986 ניהל חפירה ארכאולוגית, ששינתה את המיקוד המדעי אותו בחר: החפירה התקיימה במערות כתף יריחו - שבצוק מול יריחו, ובמהלכה התגלו במערת אביאור תעודות ומכתבים משלהי התקופה הפרסית ומימי בר כוכבא. התגלית המפתיעה לימדה כי הידוע על ימי בר כוכבא אינו מספק תמונה שלמה, וכי יש עוד מה למצוא ולחקור. בעקבות כך החליט להתמחות בתקופת בית שני, וכתב את עבודת הדוקטורט שלו על השומרונים בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית.
במחקרים שפרסם טען שירושלים כלל לא נשלטה בידי מורדי בר כוכבא בעת המרד.[2]
בראשית שנות האלפיים ניהל כמה חפירות בקומראן ובמערות אחרות במדבר יהודה, אליהן נמלטו פליטים יהודים בסוף מרד בר כוכבא. בספרו "מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא" טבע את המונח מערות מפלט, שנועד להבדיל ממערכות המסתור של בר כוכבא, שבשפלת יהודה.
אשל היה מרצה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים ה'תשס"ב-ה'תשס"ד, השנים 2002–2004, כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, סמוך למותו קודם לדרגת פרופסור מן המניין.
פרשת מגילת ויקרא
עריכהבשנת ה'תשס"ה 2005 סיפר תלמידו של אשל, כי הוצגה בפניו מגילה, שכללה קטע מספר ויקרא מימי בר כוכבא. המגילה נמצאה כמה חודשים קודם לכן על ידי בדואים בנחל ערוגות, במערה בה נמצאו גם חרסים ואריגים מתקופת המרד. אשל פעל לרכישתה של המגילה במחיר 3,000 דולר, הנמוך בהרבה משוויה האמיתי, במימון אוניברסיטת בר-אילן. כשהדבר נודע, טענה רשות העתיקות כי אשל עבר על חוק העתיקות, כאשר לא דיווח על רכישת המגילה בתוך שבועיים. כן נטען כי סייע בידי שודדי עתיקות, ושיקר כאשר פרסם מאמר על המגילה בו טען שהמגילה אינה נמצאת ברשותו, בעוד שלמעשה כבר החזיק בה. אשל בתגובה טען כי לולא קנה את המגילה היא הייתה אובדת, ולבסוף העביר את המגילה לרשות העתיקות ללא תמורה. למרות זאת איימה הרשות להגיש תלונה במשטרה, אך הפרשה הסתיימה ללא כתב אישום.[3]
פרסומים
עריכה- אפרים שטרן וחנן אשל, ספר השומרונים, יד בן צבי, תשס"ב, מסת"ב 9652172316
- חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, יד בן צבי, תשס"ד.
- חנן אשל ודוד עמית, מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ט 1998, ISBN 965902150X
- חנן אשל ורועי פורת, מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא: קובץ ב, ירושלים, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה : מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, תש"ע 2009, ISBN 9789652210784.
- מדריכי כרטא:
- מצדה: עלילת גבורה, ירושלים, תשס"ט, מסת"ב 9789652207647
- עין גדי: נווה-מדבר ומסתור, ירושלים, תשס"ט, מסת"ב 9789652207654
- קומראן, ירושלים, תשס"ט, מסת"ב 9789652207630
בנוסף פרסם כמאתיים מאמרים בכתבי עת וקבצים שונים, בהם:
- חנן אשל, לזיהויה של עפרה - עיר גדעון, קתדרה 22, ינואר 1982
- חנן אשל, המניין שנהג ביהודה במהלך מרד בר כוכבא, קתדרה 110, טבת תשס"ד
- חנן אשל, תולדות התגליות הארכאולוגיות בקומראן, מגילות קומראן - מבואות ומחקרים א, יד יצחק בן-צבי, תשס"ט, עמ' 3 - 24 (מידע בקטלוג רמב"י)
- רשימת המאמרים של חנן אשל באתר רמב"י
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- יואל יעקובי, הקיבוצניקים של בית שני, באתר ערוץ 7
- בני ארובס וחיים גולדפוס, במצדה לא התנהל הקרב האולטימטיווי שהיינו מצפים לו מתיאורי פלוויוס יוספוס, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
- ירעם נתניהו, שליפות עם פרופ' חנן אשל, באתר nrg, 2 בספטמבר 2009
- איה חורש, קול קורא במדבר, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2009
- צפריר רינת, חנן אשל, מבכירי הארכאולוגים בישראל, הלך לעולמו, באתר הארץ, 8 באפריל 2010
- חנן אשל, בכל אשם פרס, באתר הארץ, 9 באפריל 2010
- בלהה ניצן, התקופה החשמונאית בראי מגילות קומראן, קתרסיס 4, סתיו תשס"ו 2005
- חנן אשל - דברים לזכרו אתר אוניברסיטת בר-אילן
חנן אשל (1958-2010), דף שער בספרייה הלאומית
חנן אשל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דליה מזורי, נפטר הארכאולוג פרופ' חנן אשל, 9/4/2010, אתר nrg
- ^ מאמרו של חנן אשל, הערות 9 ו-11 שם באסופת מאמרי התבוננות מחודשת על המרד.
- ^ דנה איזנברג, חשד: ארכאולוג קנה מגילת "ויקרא" מגנבי עתיקות, 01/11/2005, אתר נענע10