חננאל בן שמואל

רבי חננאל בן שמואל ממשפחת אלאמשאטי, היה נגיד, דיין וראש ישיבה במצרים במאה ה-12, תלמידו ומחותנו של הרמב"ם. חיבר פירוש להלכות הרי"ף.

חננאל בן שמואל

לידה	1174
פטירה	1250 (בגיל 76 בערך)
לאום	יהודים
כינוי	ר´ חננאל בן שמואל
השקפה דתית	יהדות

חייו

עד למציאת הגניזה הקהירית, המקורות על חייו היו לוטים בערפל, ושי"ר אף פקפק בעצם קיומו של חכם בשם זה. במסמכי הגניזה נמצאו מסמכים רבים העוסקים בו ובמשפחתו, אך המידע עדיין חלקי ומקוטע.

נולד בסביבות שנת ד'תתקל"ה לרבי שמואל.

שלמה דב גויטיין שיער שלמד אצל הרמב"ם, משום שבניגוד לחכמים אחרים, אותם הוא מזכיר בשמם, את הרמב"ם הוא מזכיר בתואר "רבנו" בלבד, אך מ"ע פרידמן פקפק במסקנה הזו. היה חבר בית הדין בפוסטאט, וכנראה אף עמד בראשו. כמו כן, מכתביו רואים שעמד בראשות ישיבה. מקורות שונים מלמדים אותנו כי שמו יצא גם מחוץ לגבולות מצרים, וכי היה ידוע באזור כאחד מגדולי החכמים שבדור.

על פי תעודות מהגניזה עולה שרבי חננאל שימש כנגיד בפרק זמן מסוים. פרופסור מרדכי עקיבא פרידמן משער שהדבר קרה בשנים שבין פטירת חתנו רבי אברהם לבין עלייתו לשלטון של נכדו רבי דוד.

כמו כן, היה סוחר אמיד, שעסק במסחר מתכות, טקסטיל, ובעיקר כבעל בית מלאכה לסוכר. מקורות רבים מצביעים על כך שעשה שימוש רב בעושרו לצורכי גמילות חסדים. אמצעיו הכלכליים אפשרו לו לרכוש כתבי יד רבים של התלמוד ומפרשיו, עובדה שסייעה לו בבירור גרסאות.

נפטר בסביבות שנת ה'י' (1250 לספירה).

משפחתו

בני אלאמשאטי

רבי חננאל היה בן למשפחת אלאמשאטי, אחת המשפחות החשובות בפוסטאט ובמצרים בכלל, שעסקה במסחר ובמלאכות שונות, ובמיוחד בבשמים ובסחר עם הודו. אבי המשפחה במצרים היה אברהם בן חננאל (או חנניה), כבר סביב שנת 1120. בנו סעדיה עסק במסחר עם הודו בדומה לאחי הרמב"ם דוד, וכנראה אליו מתכוון הרמב"ם באגרת לתלמידו יוסף ב"ר יהודה: "וכשיגיע אבן אלמשאט מהודו, אעשה עמו חשבון כפי שהזכרת". בן אחר של אברהם נקרא חננאל, והוא סבו של רבי חננאל בן שמואל. שמואל אביו היה עשיר גדול ונודע בכינוי "הנדיב", וייתכן שגם הוא היה מעורב בסחר עם הודו.

אחד מבני משפחה זו היה רבי יעקב אלאמשאטי, שהיה מקורב גם הוא למשפחת הרמב"ם, אך לא ברור מה הקשר המשפחתי המדויק בינו לבין רבי חננאל ואבותיו.

צאצאיו

היו לו לפחות שני בנים, חיים ושמואל, ושתי בנות:

• בנו, רבי חיים, הרביץ תורה בישיבת אביו ושימש כדיין אחריו.
• בתו נישאה לרבי אברהם בן הרמב"ם, כך שרבי דוד הנגיד היה נכדו. לאחר שהחל רבי דוד לשמש בנגידות, שימש כפטרונו ומלווהו בשל גילו הצעיר. כאשר הודח רבי דוד מנגידותו, נאלץ גם רבי חננאל לברוח עמו, ונפוצו שמועות שברח לירושלים או לאלכסנדריה.
• יש הטוענים כי רבי פרחיה בן ניסים היה חתנו ו/או אחיינו, אך לדעת אחרים היה תלמידו, או ממלא מקומו בבית הדין.

חיבוריו

• פירוש על הלכות הרי"ף - הגיע לידינו פירושו על מסכתות עירובין וקידושין. מתוך פירושו עולה כי כתב גם על מסכתות שבת וגיטין. מגמתו המוצהרת הייתה לכתוב פירוש במתכונת פירושו של רבי יהונתן מלוניל, על אותן המסכתות שלא היה בידיו פירושו של רבי יהונתן להן. בפירושו כלל פירוש מקיף על המשנה והשלמות לפירוש הרי"ף. פירושו לא הוזכר על ידי הראשונים שאחריו, ויצא לאור לראשונה על ידי משה יהודה הכהן בלוי בתוך "שיטת הקדמונים על מסכת קידושין", ניו יורק ה'תש"ל, ובמהדורה מדעית על ידי יצחק סונא בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"ה. חידושיו לעירובין יצאו על ידי הרבנים שלום קליין ואברהם שושנה, ה'תשנ"ו.
• קטעים מפירושו למקרא נמצאו בגניזת קהיר. כמו כן נמצאו שם קטעים העוסקים בפילוסופיה ומיסטיקה.

לקריאה נוספת

• הרב שלום קליין, מבוא לפירוש רבינו חננאל בן שמואל - מסכת עירובין, מכון אופק, ירושלים ה'תשנ"ו, עמ' 11–34.
• יצחק סונא, מבוא לפירוש על הרי"ף מסכת קידושין לרבי חננאל בן שמואל, מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשל"ה.
• שלמה דב גויטיין, רבי חננאל הדיין הגדול ביר' שמואל הנדיב, מחותנו של הרמב"ם, תרביץ נ ה'תשמ"א, עמ' 371–395.
• יוסף ינון פנטון, עוד על ר' חננאל בן שמואל הדיין, גדול החסידים, תרביץ נה, ה'תשמ"ו, עמ' 77–107.