חנקן חמצני

תרכובת
(הופנה מהדף חנקן חד-חמצני)

התרכובת חנקן חמצני (או חנקן חד-חמצני) היא מולקולה המורכבת מאטום אחד של חמצן ואטום אחד של חנקן שסימולו NO. בתנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ תרכובת זו היא גז. זהו מוליך עצבי חשוב בגופם של יונקים, כולל האדם, ומולקולת האיתות היחידה המוכרת למדע שהיא גז. פעילות החנקן החמצני בגוף התגלתה בשנות ה-70 של המאה ה-20.[1]

חנקן חמצני
מולקולת חנקן חמצני
כתיב כימי NO עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 30.0061 גרם/מול
מראה חסר צבע
מספר CAS 10102-43-9
מצב צבירה גז
טמפרטורת היתוך -163.6 °C
109.55 K
טמפרטורת רתיחה -151.8 °C
121.35 K
אנתלפיית התהוות סטנדרטית 81 קילוג'ול למול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אין לבלבל בין מולקולה זו לחמצן דו-חנקני שהוא חומר הרדמה וגז חממה או לחנקן דו-חמצני שהוא גז רעיל מאוד בצבע חום ואחד ממזהמי האוויר העיקריים (נפלט ממנוע בעירה פנימית). אולם, חנקן חמצני מתחמצן מהר מאוד באוויר והופך לחנקן דו-חמצני ניתן להבחין בתהליך זה בהופעתו של צבע אדמדם-חום.

מולקולות חנקן חמצני היא רדיקל חופשי, ולכן הראקטיביות גבוהה. זמן מחצית החיים שלו הוא בין שנייה לחמש שניות.[2]

תגובות כימיות נפוצות

עריכה
  • כאשר שתי מולקולות של חנקן חמצני נפגשות עם מולקולת חמצן, נוצר חמצון לשתי מולקולות של חנקן דו-חמצני:
‎2 NO + O2 → 2 NO2
  • כאשר החמצון קורה במים אז מולקולת מים, חמצן וחנקן חמצני יוצרים חומצה חנקיתית:
‎4 NO + O2 + 2 H2O → 4 HNO2

ייצור

עריכה

על מנת ליצור חנקן חמצני משתמשים בתהליכים כימיים בחום גבוה.

‎4 NH3 + 5 O2 → 4 NO + 6 H2O
  • דרך אחרת ליצור זאת הוא בשימוש במולקולות חמצן וחנקן פשוטות בטמפרטורה גבוהה מאוד (מעל ‎2000 °C). תהליך זה אינו פרקטי ולא נמצא בשימוש:
N2 + O2 → 2 NO
‎8 HNO3 + 3 Cu → 3 Cu(NO3)2 + 4 H2O + 2 NO
‎2 NaNO2 + 2 NaI + 2 H2SO4 → I2 + 4 NaHSO4 + 2 NO
‎2 NaNO2 + 2 FeSO4 + 3 H2SO4 → Fe2(SO4)3 + 2 NaHSO4 + 2 H2O + 2 NO
‎ 3 KNO2 (l) + KNO3 (l) + Cr2O3(s) → 2 K2CrO4(s) + 4 NO

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ וינרב, גלי (2021-11-26). "המולקולה שהתגלתה לפני 50 שנה מתחילה לממש את הפוטנציאל שלה". Globes. נבדק ב-2021-11-26.
  2. ^ Gabbai, F. B., Garcia, G. E. et al., Role of nitric oxide in glomerular physiology and pathophysiology, Adv Nephrol Necker Hosp 24, 3-18 (1995)