חסדאי אלמושנינו
רבי חסדאי אלמושנינו (נפטר בטבת ה'תפ"ח, 1728), היה אב"ד וראש ישיבה בעיר תטואן שבמרוקו במאה ה-18 ומחבר הספרים "חסד אל" ו"משמרת הקדש".
| לידה |
1640 תטואן, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
1728 (בגיל 88 בערך) ה'תפ"ח |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| תקופת הפעילות |
?–1728 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | דיין |
| תלמידיו | רבי מנחם עטיאה |
| צאצאים | רבי יצחק אלמושנינו |
| תפקידים נוספים |
אב בית דין, ראש ישיבה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשנת לידתו אינה ידועה, אך נכתב כי הוא האריך ימים. הוא חי בעיר תטואן שבמרוקו וכנראה נולד שם. החל משנת ה'תמ"ו הוא חתם על פסקי דין של חכמי עירו ומשנת ה'תנ"ו, כנראה לאחר פטירת רבי יעקב אבוהב שהיה אב"ד במקום, הוא שימש כדיין בעיר, יחד עם חבריו: רבי יעקב ביבאס ורבי דוד הכהן. משנת ה'תס"ח, לאחר פטירת חבריו לבית הדין, הוא שימש אב"ד. אל בית דינו חברו הרבנים: מנחם אנהורי, משה בן זמרה, אברהם אבודרהם ויצחק נהון. מכתביו נראה שהורצו אליו שאלות מיהודי גיברלטר.
במקביל לפעילותו הרבנית בעירו הוא שימש גם כראש ישיבה במקום. בין תלמידיו ידוע רבי מנחם עטיאה, מי שלימים שימש אב"ד בעיר.
בהקדמות לחיבוריו הוא מתאונן על עוניו ועל מיתתם בטרם עת של בניו שלמה ויצחק, כן על רבות מתשובותיו הוא כותב לצד חתימתו "המו"ן" - המר ונאנח.
יצירותיו
עריכהתשובות ופסקים רבים מרבי חסדאי מצויים בספרות חכמי מרוקו, יצירות נוספות נותרו בכתב יד.
צאצאיו
עריכההיו לו שני בנים שנפטרו בטרם עת: יצחק ושלמה. בנו רבי יצחק ששימש כרבה של גיברלטר. צאצא נוסף הוא רבי חסדאי אלמושנינו השני.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- בצלאל דבליצקי, משמרת הקודש א, מבוא, עמ' 15 44, מכון אהבת שלום, ירושלים, תשע"ג.
קישורים חיצוניים
עריכה- חסדאי אלמושנינו, חסד אל, ליבורנו, תקפ"ו, באתר היברובוקס
- משמרת הקדש ליבורנו, תקפ"ה, באתר: הספרייה הלאומית
- חכם חסדאי אלמושנינו, באתר "החכם היומי"
חסדאי אלמושנינו (1640?-1728), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו תקנות חכמי מכנאס חלק א עמ' תלג.