חסידה שחורה

מין של עוף משפ חסידתיים

חֲסִידָה שְׁחוֹרָה (שם מדעי: Ciconia nigra) היא מין בסוג חסידה שבמשפחת החסידתיים.

קריאת טבלת מיוןחסידה שחורה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: חסידאים
משפחה: חסידתיים
סוג: חסידה
מין: חסידה שחורה
שם מדעי
Ciconia nigra
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נתיבי נדידת החסידות השחורות.
בכתום - נתיבי הנדידה במערב;
בצהוב - נתיבי הנדידה במזרח;
בכחול - מעונות החורף

מאפיינים עריכה

גובהה של החסידה השחורה כמטר ומוטת כנפיה כ-160 ס"מ, משקלה כשלושה ק"ג. צבעה שחור למעט בטנה הלבנה ורגליה האדומות. מזונה העיקרי הוא דגים אך כולל גם מיני חרקים, זוחלים וצפרדעים. במרבית המקרים היא מעדיפה לצוד בנחלים רדודים ולא במקווי מים גדולים. מספר הפרטים מוערך בכ-32,000 עד 44,000. תחום התפוצה של החסידה השחורה גדול מאוד, ומוערך בכמיליון עד עשרה מיליון קמ"ר (ראו מפה ראשונה שמאלית).

קני החסידות השחורות גדולים ובנויים מענפים רבים. הם ממוקמים על צמרות עצים או צוקים בגבהים שבין ארבעה ל-25 מטרים. לכל זוג חסידות קן אישי משלו, ולעיתים הן אף משתלטות על קנים של מיני עופות אחרים. הן גם נוהגות לעשות שימוש חוזר בקיניהן. החסידה השחורה מאוד זהירה ו"ביישנית" בהתנהגותה, בניגוד לקרובתה החסידה לבנה.

מרבית החסידות השחורות נודדות לאורך מסלולים קבועים שסופם בדרך כלל באפריקה, למעט האוכלוסייה שבחצי האי האיברי שאינה נודדת. החסידות נודדות בקבוצות קטנות שאינן עולות על 100 פרטים ולעיתים אף לבדן. בישראל ניתן לצפות בחסידות כחלק ממסען בעיקר בחניות ערב באזורי מקווי מים, וכן בעת שהן חונות בעמק החולה.

החסידה השחורה היא העוף הלאומי של בלארוס.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חסידה שחורה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חסידה שחורה באתר הרשימה האדומה של IUCN