חסידות ירוסלב

חסידות ירוסלב היא חסידות גליציאנית שמקורה ועיקר פעילותה הייתה בעיירה ירוסלב. מקים החסידות היה רבי שמעון מרילס תלמידו של החוזה מלובלין.

תולדות החסידותעריכה

רבי שמעון מרילס (מרילוס)[1] היה מגדולי וראשוני תלמידי החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מרימנוב. לאחר פטירת רבו החוזה נסע גם לחבריו תלמידי החוזה מלובלין. נפטר בט"ו בתשרי תר"י. חיבר ספר בשם "תורת שמעון".

רבי בונם מענדלעריכה

בנו רבי בונים מנחם מנדל מילא את מקומו. חתנו רבי קהת כיהן אף הוא בירוסלב. נפטר ללא בנים. בן נוסף היה רבי יצחק, חתנו וממלא מקומו של רבי מנשה מרופשיץ. בן נוסף היה רבי נפתלי שכיהן בליטוביסק, מחבר הספר "אילה שלוחה".

רבי שמעון (השני)עריכה

רבי שמעון (השני) מירוסלב, בנו של רבי בונים מנדל מילא את מקום אביו. התחתן עם בתו של רבי שמחה מלנצוט. בימי מלחמת העולם הראשון נמלט מגאליציה לווינה עם כל משפחתו ונפטר שם, הובא לקבורה בבית הקברות ׳השער הראשון׳ בווינה.

השושלת עד המלחמהעריכה

אחר פטירת רבי שמעון (השני) כיהנו בחסידות שלושת בניו.

  • רבי דוד (–תרצ"ח, חתן רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב) ממלא מקום אביו.
  • רבי אלעזר (חתן רבי חיים יחיאל מדומברובה) שכיהן בברלין כאדמו"ר מירוסלב, גורש על ידי הנאצים לזבנשין ומשם חזר לירוסלב, נרצח בשואה. הוציא את ספרו של סבו "תורת שמעון".
  • רבי ישראל אריה ליב חתן רבי טודרוס בן רבי משה מקארוב ובזיווג שני חתן רבי אשר ישעיה מזלקובה, כיהן בירוסלב. נפטר באמצע המלחמה בזולקווה.

חתן נוסף היה רבי דוד מעטשעד, בנו של רבי אברהם אהרן מקולבוסוף.

בנו של רבי דוד, רבי מנחם מילא את מקום אביו כבחור וסחף אליו המונים. נרצח בשואה.

אחר השואהעריכה

בזמן מלחמת העולם השנייה נמלט רבי אברהם יהושע העשיל רוקח־מרילוס בנו של רבי ישראל אריה ליב עם כל משפחתו לסביר. בכלות המלחמה היגר לארה״ב.[דרושה הבהרה]

מבניו:[דרושה הבהרה]

  • רבי אלימלך רוקח מלונדון
  • רבי שמעון. בנו רבי דניאל הוא האדמו״ר מליז'ענסק

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שם המשפחה הוא נוטריקון מרבי ישראל ליביי'ס – אבי המשפחה היה רבי ישראל בן לייב.