חסידות מונקאטש

חסידות מפורסמות

חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, נכון ל-2023 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). מרכז החסידות בבורו פארק בברוקלין ובראשו עומד האדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ.

חסידות מונקאטש
מרכז חסידות מונקאטש בשדרה ה-14 בבורו פארק
מרכז חסידות מונקאטש בשדרה ה-14 בבורו פארק
מרכז חסידות מונקאטש בשדרה ה-14 בבורו פארק
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
תאריך ייסוד סוף המאה ה-19
מייסד הרב שלמה שפירא
אדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג
השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש
בנין התלמוד תורה מונקאטש בבני ברק

תחילת החסידות

עריכה

עד שנת ה'תקפ"ד (1824) הקהילה החסידית במונקאץ' הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר רב המקום, הרב צבי אביגדור אשכנזי. במקומו מונה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, על אף שהיה חסיד, בשל גדלותו בתורה. לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב וכאדמו"ר בדינוב, עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה.

אדמו"רי החסידות

עריכה

אצל השואה הציל רבי ברוך כמה מהשחיטה, ופעל עבורם, באמצע השואה עלה לארץ ישראל ואחר כך שימש רבה של סאו פאולו שבברזיל ומשנת תשכ"ג רבה הראשי של העיר חולון. לימים עבר לעיר פתח תקווה והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.

ענף סאסוב-סטריזוב

עריכה

בנו השני של רבי שלמה שפירא, רבי משה לייב, כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב וסטריזוב. נולד בשנת תרי"ג[1]. היה חתנו של רבי ברוך מגורליץ ולאחר חתונתו אכל קעסט אצל רבי חיים מצאנז במשך שש שנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. היה סגפן. נפטר בב' בחשוון תרע"ז. בנו רבי נחמיה הצליח להעביר את גופתו למונקאץ'.

בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת תרל"ד. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מדינוב. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב לריישא.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חסידות מונקאטש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אלפסי-תר"י.