חסידות נדבורנה

שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) היה רבי ישכר בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא מרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים, שכיהנו בשמות שונים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.

חצרות נוספות המכונות כיום בשם נדבורנה הן: נדבורנה ווערדיין, נדבורנה ברייטן, נדבורנה באניה, נדבורנה אראד וברדיטשוב-נדבורנה-אראד. חסידות טמשוואר כונתה במשך תקופה נדבורנה פתח תקווה.

השם "חסידות נדבורנה" משמש גם כשם כולל לכל צאצאי רבי ישכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לאלו המשתלשלות מאבי סבו, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות: פרמישלאן, קאליש, קרעטשניף, טמשוואר, פיטסבורג, חוסט, בישטינא, סטרוז'ניץ, זוטשקא, ראחוב, ביטשקוב וקליוולאנד. לחלק מהחסידויות יש ענפים בשמות נוספים.

מאפיין בולט בשושלת נדבורנה המורחבת הוא שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור העשירי, יותר מ-100 אדמו"רים. לאחר השואה רוב האדמו"רים לא החלו לכהן בחיי אביהם.

שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר. עם זאת, רוב האדמ"ורים כיום הם צאצאי רבי מאיר מקרעטשניף, ושם משפחתם הוא רוזנבוים (ראזענבוים).

תולדות החסידותעריכה

רבי יששכר בער לייפר מנדבורנהעריכה

רבי ישכר בער לייפר נולד לרבי יצחק לייפר מקאליש. היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב). דודו רבי מאיר מפרמישלאן הכתירו לאדמו"רות באמרו עליו שבחים גדולים. דברי תורתו הודפסו בספר "סתרי תורה" שהודפס בספר "מאמר מרדכי" של בנו. נפטר בגיל 58 ונטמן בעיר נדבורנה.

הדור השניעריכה

שניים מבניו של רבי יששכר כיהנו יחד כאדמו"רים בנדבורנה: רבי אהרן אריה (אהרן לייב) ורבי מרדכי מנדבורנה. לאחר מספר שנים עבר רבי מרדכי לקוויאשד, ולאחר מכן לחוסט ולבושטינה שבהונגריה. רבי אהרן לייב נפטר בי"ד בשבט תרנ"ז. אח שלישי, יוסף מבורשה, היה חסיד של רבי מרדכי. צאצאיו נהגו באדמו"רות ויצאה ממנו שושלת אדמו"רים שכיהנו בין היתר באונגוואר, בורשה, ביסטריץ, קלויזנבורג, מיהלוביץ, טמשוואר ואראד.

הדור השלישיעריכה

בניו של רבי אהרן לייב היו רבי משה מנדבורנה ורבי יצחק מהרץ-רומאן (חתן וממלא מקומו של דודו זקינו רבי דוד מרומן).

בניו של רבי מרדכי היו:

  • רבי ישראל יעקב מחוסט ממנו יצאה שושלת חוסט.
  • רבי יצחק מסטניסלב כיהן בסטניסלב שם התקבצו סביבו יהודים פשוטים שזכו לקרבה ממנו. היה מקפיד על שמירת העיניים באופן מחמיר וקיצוני, והיה יוצא לרחוב כשפניו מכוסות ושני גבאים הוליכו אותו. את מקומו מילא בנו רבי חיים לייפר מסטניסלב. רבי חיים היה חתנו של דודו רבי מאיר רוזנבוים מקרעטשניף. התפרסם כבעל צדקה והיה חי בצמצום רב. חסידיו היו מרובים. נרצח בשואה יחד עם בנו הרב דב בער. כיום משתמשים בשם "סטניסלב" אדמו"רים מגזע זוטשקא.

בניו של רבי ישכר בער היו:

רבי יוסף מפיצ'נזין (נפטר בתרפ"ז), כיהן בפיצ'נזין, נירדאהז ודברצן, בניו היו:

  • רבי משה מנחם מדברצין (חתן רבי נפתלי ויסבלום מליז'ענסק).
    • רבי מרדכי מנדבורנא בורו פארק
      • הרב אברהם יעקב קאפיל, מוציא לאור:"מכתב למשמרת, תולדות גזע בית נדבורנה".
        • רבי צבי אריה מנדבורנה מונסי
  • רבי יעקב מדברצין (חתן דודו רבי אהרן משה מז'אלין), נספה בשואה.
    • רבי יצחק מלפאש. מחבר ספר "תפארת מהר"ם" על רבי מאיר מפרמישלאן וספר על "סדר הדורות החדש".
    • רבי ישכר בער מזאלינא (תר"פ -תשס"ח), חתן רבי איתמר מבישטינא.
      • רבי יעקב מזאלינא חתן רבי יוזפא מליסקא.
      • רבי חיים מרדכי אהרן משה מנדבורנא לונדון
  • רבי יצחק, חתן דודו רבי ישכר בער מסאטמר.
  • חתנו רבי ישראל לייפר (בן רבי שלמה אייזיקסון) מנירדהאז[1].
  • רבי מאיר רוזנבוים מקרעטשניף. רבי מאיר היה הממשיך המרכזי של השושלת. כל בניו שימשו באדמו"רות, בהם רבי איתמר שחזר לכנות את שם החסידות נדבורנה (ראו להלן). בניו האחרים היו: רבי אליעזר זאב, אדמו"ר בקרטשניף, נספה בשואה; רבי יעקב ישכר בער מסטלופינה; רבי יצחק מראחוב, בסוף ימיו בוישווא; רבי מרדכי מראחוב.

חסידות נדבורנה בישראלעריכה

 
בית מדרש נדבורנה- ירושלים

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה התיישבו בארץ ישראל לאחר השואה, בהם רבי חיים מרדכי מנדבורנה, וחתניו רבי דוד משה מקרעטשניף, רבי צבי הירש מקרעטשניף-כפר אתא, רבי אליעזר זאב מנדבורנה-ראחוב-רמלה, רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה צפת, רבי יששכר בער מהרמשטט-כפר סבא, רבי לוי יצחק לייפר מנדבורנה אראד-חיפה ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר.

רוב אדמו"רי נדבורנה לא הצליחו לפתח חצרות, אם משום שהדור הצעיר של יהודי רומניה הפסיק ללכת לחצרות אדמו"רים (בשונה מהדור המבוגר שאף אלו שלא היו חרדים, נהגו לפקוד את חצרות האדמו"רים) ואם בשל דרכה העממית והייחודית של חסידות נדבורנה, ובשל התיישבות מרבית האדמו"רים מחוץ לריכוזי היהדות החרדית ואי הקמת מוסדות חינוך. עם זאת שניים מהבולטים שבאדמו"רי נדבורנה הצליחו לפתח חצרות ומוסדות: רבי חיים מרדכי מנדבורנה בבני ברק, ורבי דוד משה מקרעטשניף ברחובות. בהמשך עלה לארץ ישראל רבי איתמר מנדבורנה, שבניו ונכדיו כבר כיהנו באדמו"רות.

בהמשך נפתחו בארץ חצרות נוספות:

  • רבי אברהם אבא לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג עלה לישראל בשנת ה'תש"ל ופתח את חצרו באשדוד. לרבי אברהם היו אוהדים רבים, אך לאחר פטירתו הם עזבו את החצר. בנו רבי מרדכי הקים מחדש את החצר ופתח קהילה ומוסדות חינוך.
  • רבי צבי הירש רוזנבוים, כיהן כאדמו"ר מקרעטשניף בכפר אתא, עבר לירושלים בשנת ה'תשמ"ב. בנו רבי ניסן חיים, החל עוד בחיי אביו לפתוח קהילה עצמאית בבני ברק, וכיום הוא מכהן בירושלים. אחיו רבי זיידל מכהן כאדמו"ר מקרטשניף-סיגט בירושלים.
  • רבי מאיר רוזנבוים, בנו הצעיר של רבי דוד משה מקרעטשניף, פתח בתחילת שנות ה-90 את חצר "פרמישלאן", והקים מוסדות חינוך.

מלבדם מכהנים עוד אדמו"רים רבים מכל חצרות השושלת.

חסידות נדבורנה בני ברקעריכה

 
תמונה מעובדת של אדמו"רי נדבורנה בני ברק
 
ציוני האדמורי"ם מנדבורנה בני ברק בהר הזיתים בירושלים

רבי חיים מרדכי פתח לאחר קום המדינה את חצרו ביפו והקים בה את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת ה'תש"י פתח בית מדרש ברחוב עזרא בירושלים. בשנת ה'תש"ך עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה מתלמידי ישיבת סלבודקה הסמוכה, וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו. בנו רבי יעקב ישכר בער בנה את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של החסידות בפאתי שיכון ויז'ניץ בעיר ("היכלי רוזנטל") וכן פתח ישיבה קטנה, ישיבה גדולה ומוסדות נוספים. החסידות בראשותו מנתה כמה מאות משפחות. לאחר פטירתו מונו ארבעה מבניו לאדמו"רים. בנו הגדול רבי אליעזר זאב ממלא את מקומו בבני ברק ומרבית החסידים פנו אליו. החסידים מירושלים פנו לרבי מאיר, האדמו"ר מנדבורנה ירושלים. רבי אשר ישעיהו הוא האדמו"ר מנדבורנה ביתר ורבי יוסף נפתלי הוא האדמו"ר מנדבורנה אלעד.

להלן השושלת של חסידות נדבורנה בני ברק:

בניו של רבי איתמר שכיהנו באדמו"רות הם: רבי חיים מרדכי; רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ; רבי יצחק אייזיק מזוטשקה (ירש את בית מדרשו של אביו); רבי אשר ישעיה מנדבורנה-חדרה.

חסידות נדבורנה חדרהעריכה

רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ה'תרע"ד (1914) - ח' בתמוז ה'תשע"ב (28 ביוני 2012)), בנו הצעיר של רבי איתמר, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית ולאחר מכן בישראל כאדמו"ר מנדבורנה חדרה. נולד בקרטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נישא לבת אחיו, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא. בשנת ה'תשל"א עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.

בנו, רבי יעקב ישכר דב, כיהן בחייו כאדמו"ר מנדבורנא לינסק בווילאמסבורג. חתנו הוא רבי אורי אשכנזי המכהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.

חסידויות נדבורנה בארצות הבריתעריכה

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, בהם רבי יוסף לייפר הרבי מפיטסבורג, רבי שלום לייפר מנדבורנה ברייטן ורבי מאיר לייפר הרבי מקליבלנד, שלושתם בניו של רבי ישכר בער מסאטמר. בהמשך כיהנו גם כן רבי ישכר בער רוזנבוים (בנו של רבי איתמר מנדבורנה) כאדמו"ר מסטרוז'ניץ ובנו רבי אשר מרדכי כממלא מקום של חמיו רבי מאיר לייפר, רבי אהרן משה לייפר מחוסט, רבי יצחק אייזיק רוזנבוים כאדמו"ר מזוטשקא, חתנו רבי יוסף לייפר (נכדו של רבי ישכר בער מסאטמר) כאדמו"ר מווערדיין ורבי מאיר איזקסון (חתנו ואחיינו של רבי איתמר רוזנבוים) כאדמו"ר מרומאן.

בהמשך היגרו צאצאים נוספים לארצות הברית והקימו בהן חצרות.

ברייטןעריכה

בנו של רבי שלום מנדבורנא מברייטון ביץ' שבניו יורק (Brighton Beach), רבי שלמה, מכהן בבורו פארק כאדמו"ר מנדבורנא ברייטון (מכונה גם נדבורנא בורו פארק). הוא חתנו של הרב בן ציון פרנקל. כיהן כרב בקהל תפארת ישראל בפורסט הילס שבקווינס, ולאחר פטירת אביו בשנת תש"מ, עבר לבורו פארק למלא את מקומו.

בניו של רבי שלמה הם: רבי ישכר דב בער מנדבורנא לייקווד חתן רבי יעקב יצחק מדינוב ורבי מנשה (חתן רבי יוסף מקאליש) רב בית המדרש נדבורנא בווילאמסבורג.

אחיינו של רבי שלמה, רבי אברהם אביש שמידמן (בן רבי יצחק אייזיק) מכהן כאדמו"ר מקראלי בפלטבוש. (אביו רבי יצחק אייזיק היה חתנו בזיווג ראשון של רבי אברהם מקראלי).

ווערדייןעריכה

רבי יוסף, בנו של רבי אהרן משה מגרוסוורדיין (נפטר תש"פ), כיהן בפלטבוש כאדמו"ר מנדבורנא ווערדיין. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, מזיווג זה נולדו בנותיו, ובזיווג שני נולדו ארבעת בניו. חתניו הם רבי שמואל דוד קרויז אב"ד אודווארי (בן רבי שלום), רבי ישראל יעקב לייפר מחוסט ורבי יהושע כץ האדמו"ר ממגרוב פלטבוש.

מנהגי וניגוני נדבורנהעריכה

נוסח התפילה של החסידות מקורו בעיקר ברבי מרדכי מנדבורנה. הוא הנהיג שירה בבית הכנסת לאחר תפילה בליל שבת של המילים 'שבת שלום ומבורך' בניגון ששמע אצל ה'בני יששכר' מדינוב. בברכת המזון הנהיג לומר 'הזן "ברחמיו" את הכל'.

רבי מרדכי הלחין מספר ניגונים, בהם "אחד יחיד ומיוחד" וניגון על הפיוט 'בר יוחאי' שנוהגים לשורר בעת החופה.

בחסידות נדבורנה בני ברק הולחנו ניגונים רבים על ידי מלחיני החצר, הרב מנחם קליין ("קה זכות אבות" ו"ימים על ימי מלך"), מנחם אלבום ("ותן בנו", "וימלא משאלותינו") ואהרון יוסף זופניק ("והערב נא", "ויקבלו כולם"). החצר הוציאה ששה תקליטים של ניגוניה.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קרוב משפחתו פעמיים, דרך אביו שהיה נינו של רבי יצחק מקאליש ודרך אמו שהייתה בתו של רבי מאיר מקרעטשניף