חסידות נדבורנה

שושלת חסידית שמוצאה בעיירה נדבורנה

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית, סמוך להרי הקרפטים; כיום באוקראינה) היה רבי ישכר בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא מרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים שחלקם כיהנו תחת שמות אחרים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.

קבר רבי מרדכי מנדבורנה

השם "נדבורנה" משמש כשם כולל לכל צאצאי רבי ישכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לצאצאי אבי סבו, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות: נדבורנה, באניה, בישטינא, זוטשקא, חוסט, טמשוואר, ברדיטשוב-נדבורנה-אראד, סטרוז'ניץ, פיטסבורג, פרמישלאן, קאליש, קליבלאנד, קרעטשניף, מיאלען, ראחוב, ביטשקוב, נדבורנה ווערדאן.

מאפיין בולט בשושלת נדבורנה המורחבת הוא שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור העשירי, יותר מ-100 אדמו"רים. לאחר השואה רוב האדמו"רים לא החלו לכהן בחיי אביהם.

שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר. עם זאת, רוב האדמ"ורים כיום הם צאצאי רבי מאיר מקרעטשניף, ושם משפחתם הוא רוזנבוים (ביידיש: ראזענבוים).

תולדות החסידותעריכה

רבי ישכר בער לייפר מנדבורנהעריכה

רבי ישכר בער לייפר היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל. דודו רבי מאיר מפרמישלאן הכתירו לאדמו"רות. נפטר בגיל 33 ונטמן בעיר נדבורנה.

הדור השניעריכה

שניים מבניו של רבי ישכר בער כיהנו יחד בנדבורנה: רבי רבי אהרן אריה לייב ורבי מרדכי מנדבורנה. לאחר מספר שנים עזב רבי מרדכי לבישטנא.

בנו השלישי של רבי ישכר בער, רבי יוסף מבורשה, היה חסיד של רבי מרדכי. צאצאיו נהגו באדמו"רות ויצאה ממנו שושלת אדמו"רים שכיהנו בין היתר באונגוואר, בורשה, ביסטריץ, קלויזנבורג, מיהלוביץ, טמשוואר ואראד.

הדור השלישיעריכה

בניו של רבי אהרן לייב היו:

  • רבי משה מנדבורנה
  • רבי יצחק מהרץ-רומאן (חתן וממלא מקומו של דודו זקינו רבי דוד מרומן).

בניו של רבי מרדכי היו:

הדור הרביעיעריכה

בני רבי ישכר בער מסאטמרעריכה

חתניו:

בני רבי יוסף מנירדאהזעריכה

  • רבי משה מנחם מדברצין (חתן רבי נפתלי ויסבלום מליז'ענסק).
    • רבי מרדכי מבורו פארק
      • הרב אברהם יעקב קאפיל[2].
        • רבי צבי אריה מנדבורנה מונסי
  • רבי יעקב מדברצין (חתן דודו רבי אהרן משה מז'אלין), נספה בשואה.
    • רבי יצחק מלפאש. מחבר ספר "תפארת מהר"ם" על רבי מאיר מפרמישלאן וספר על "סדר הדורות החדש".
    • רבי ישכר בער מזאלינא (תר"פ -תשס"ח), חתן רבי איתמר מבישטינא.
      • רבי יעקב מזאלינא חתן רבי יוזפא מליסקא.
      • רבי חיים מרדכי אהרן משה מנדבורנא לונדון

בני רבי מאיר מקרעטשניףעריכה

  • רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנה
  • רבי אליעזר זאב מקרעטשניף
  • רבי יעקב ישכר בער מסטלופינה
  • רבי יצחק מראחוב, בסוף ימיו בוישווא
  • רבי מרדכי מראחוב
  • חתנו רבי שלמה איזקסון מרומאן
  • חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניא
  • גיטל אשת רבי חיים מסטאניסלאב

חסידות נדבורנה בישראלעריכה

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה התיישבו בארץ ישראל לאחר השואה, בהם רבי חיים מרדכי מנדבורנה, וחתניו רבי דוד משה מקרעטשניף, רבי צבי הירש מקרעטשניף-כפר אתא, רבי אליעזר זאב מראחוב ברמלה, רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה צפת, רבי יששכר בער מהרמשטט-כפר סבא, רבי לוי יצחק לייפר מנדבורנה אראד-חיפה ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר.

רוב אדמו"רי נדבורנה לא הצליחו לפתח חצרות גדולות. אם משום שהדור הצעיר של יהודי רומניה הפסיק ללכת לחצרות אדמו"רים, ואם בשל דרכה העממית והייחודית של חסידות נדבורנה, ובשל התיישבות מרבית האדמו"רים מחוץ לריכוזי היהדות החרדית ואי הקמת מוסדות חינוך. עם זאת שניים מהבולטים שבאדמו"רי נדבורנה הצליחו לפתח חצרות ומוסדות: רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה בבני ברק, ורבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף ברחובות. בהמשך עלה לארץ ישראל רבי איתמר מנדבורנה, שבניו ונכדיו כבר כיהנו באדמו"רות.

בהמשך נפתחו בארץ חצרות נוספות:

מלבדם מכהנים עוד אדמו"רים רבים מכל חצרות השושלת.

חסידות נדבורנה בני ברקעריכה

 
תמונה מעובדת של אדמו"רי נדבורנה בני ברק
 
ציוני האדמורי"ם מנדבורנה בני ברק בהר הזיתים בירושלים

רבי חיים מרדכי פתח לאחר קום המדינה את חצרו ביפו והקים בה את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת ה'תש"י פתח בית מדרש ברחוב עזרא בירושלים. בשנת ה'תש"ך עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה מתלמידי ישיבת סלבודקה הסמוכה וכן אחרים היו לחסידיו. בנו רבי יעקב ישכר בער בנה את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של החסידות בפאתי שיכון ויז'ניץ בעיר ("היכלי רוזנטל") וכן פתח ישיבה קטנה, ישיבה גדולה ומוסדות נוספים. החסידות בראשותו מנתה כמה מאות משפחות. לאחר פטירתו מונו ארבעה מבניו לאדמו"רים. בנו הגדול רבי אליעזר זאב ממלא את מקומו בבני ברק ומרבית החסידים פנו אליו. החסידים מירושלים פנו לרבי מאיר, האדמו"ר מנדבורנה ירושלים. רבי אשר ישעיהו הוא האדמו"ר מנדבורנה ביתר ורבי יוסף נפתלי הוא האדמו"ר מנדבורנה אלעד.

להלן השושלת של חסידות נדבורנה בני ברק: רבי איתמר רוזנבוים (תרמ"ו, 1886 - ה'תשל"ג, 1973) מנדבורנה בנו של רבי מאיר מקרעטשניף, נולד בה' בתמוז ה'תרמ"ו. בגיל 15 החל לכהן בצ'רנוביץ. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולאחר מכן לקרטשניף. לפני מלחמת העולם השנייה חזר שוב לצ'רנוביץ. אחרי המלחמה עבר לארצות הברית ובשנת תשכ"ח עלה לישראל והתיישב בתל אביב בשכונת יד אליהו. נפטר בכ"ב בסיוון תשל"ג ונקבר בהר הזיתים.

בניו של רבי איתמר שכיהנו באדמו"רות הם: רבי חיים מרדכי מנדבורנה; רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ; רבי יצחק אייזיק מזוטשקא (ירש את בית מדרשו של אביו ביד אליהו); רבי אשר ישעיה מנדבורנה-חדרה.
 
בית מדרש נדבורנה- ירושלים

חסידות נדבורנה חדרהעריכה

רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ה'תרע"ד (1914) - ח' בתמוז ה'תשע"ב (28 ביוני 2012)), בנו הצעיר של רבי איתמר, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית ולאחר מכן בישראל כאדמו"ר מנדבורנה חדרה. נולד בקרטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נישא לבת אחיו, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא. בשנת ה'תשל"א עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.

בנו, רבי יעקב ישכר דב, כיהן בחייו כאדמו"ר מנדבורנא לינסק בווילאמסבורג. חתנו הוא רבי אורי אשכנזי המכהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.

נדבורנה בארצות הבריתעריכה

הדור הראשון בארצות הבריתעריכה

שלושה מבני רבי ישכר בער מסאטמר היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה:

בשנת ה'תרפ"ו היגר לארצות הברית. מחתניו: רבי מרדכי דב טברסקי בנו של רבי יעקב ישראל מהורניסטייפול ורבי מאיר שפירא רב בארגנטינה (בנו של רבי דב בער מטלוסט).

כיהן בפסט, קליבלנד ולאחר מכן בוויליאמסבורג. היה חתנו של רבי יצחק מסטניסלב ובזיווג שני חתן רבי אלתר זאב מסטריזוב. לא היו לו בנים, חתנו (אחיינו) רבי אשר מרדכי רוזנבוים מקליבלנד-סטרוז'ניץ מילא את מקומו מיד אחר חתונתו בשנת תש"א. לאחר השואה:

הדור השני בארצות הבריתעריכה

הדור השלישי בארצות הבריתעריכה

בניו של רבי שלמה הם:

  • רבי ישכר דב בער מנדבורנא לייקווד , חתן רבי יעקב יצחק מדינוב.
  • רבי מנשה (חתן רבי יוסף מקאליש) רב בית המדרש נדבורנא בווילאמסבורג.
  • רבי אברהם אביש שמידמן נכד רבי שלום, האדמו"ר מקראלי בפלטבוש.

מנהגי וניגוני נדבורנהעריכה

נוסח התפילה של החסידות מקורו בעיקר ברבי מרדכי מנדבורנה. הוא הנהיג שירה של המילים 'שבת שלום ומבורך' בבית הכנסת לאחר תפילת ליל שבת בניגון ששמע אצל ה'בני יששכר' מדינוב. בברכת המזון הנהיג לומר 'הזן "ברחמיו" את הכל'.

רבי מרדכי הלחין מספר ניגונים, בהם "אחד יחיד ומיוחד" וניגון על הפיוט 'בר יוחאי' שנוהגים לשורר בעת החופה.

בחסידות נדבורנה בני ברק הולחנו ניגונים רבים על ידי מלחיני החצר, הרב מנחם קליין ("קה זכות אבות" ו"ימים על ימי מלך"), מנחם אלבום ("ותן בנו", "וימלא משאלותינו") ואהרון יוסף זופניק ("והערב נא", "ויקבלו כולם"). החצר הוציאה ששה תקליטים של ניגוניה.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כיום משתמשים בשם "סטניסלב" אדמו"רים מגזע זוטשקא
  2. ^ מוציא לאור: סדרת קונטרסים "מכתב למשמרת", תולדות גזע בית נדבורנה