פתיחת התפריט הראשי

חסידות סקולען

חצר חסידית אשר הוקמה על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, (א' בחשוון תרנ"ח - כ"ט באב תשמ"ב) רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול מדינת רומניה

תולדות החסידותעריכה

רבי אליעזר זוסיאעריכה

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (המשפחה נקראה כן בשל היות מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ברוסיה[1]), תרנ"ח-תשמ"ב, היה חסיד בוהוש וסדיגורה. לאחר פטירת אביו רבי ישראל אברהם, רבה של סקולען, בל"ג בעומר תרע"ה, מונה לממלא מקומו ברבנות העיר, בגיל 18. רבו, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, המליץ כי יקבל את בקשת אנשי צ'רנוביץ לעבור למקום ולפעול בו, והוא עשה זאת[1]. לאחר מלחמת העולם השנייה, התמנה לאדמו"ר והכניס לביתו מאות יתומים שהוריהם נהרגו בשואה. נאסר עם בנו רבי ישראל אברהם על ידי השלטון הקומוניסטי ברומניה ועונו על ידם. לאחר שהשתחררו מהמאסר, בשנת תש"כ עברו לארצות הברית. הוא הקים עשרות מוסדות חינוך שנקראו "חסד לאברהם", ועסק בשחרור אסירים יהודים תחת השלטון הקומוניסטי.

נודע בתפילותיו אשר ארכו שעות רבות, המונים באו לראות את הטישים שערך. בצוואתו משתקפת מעט מאישיותו[1]:

אני העני מדעת וממעש נותן תודה גדולה לאנשים שהחזיקו בי. אם כי לא הייתי ראוי לזה כי חוטא ופושע אני, בכל זאת אחשוב כי יש להם שכר כי כוונתם רצויה שחשבו אותי לצדיק ותלמיד חכם, וכפי מחשבתם מגיע להם שכר.

זמן קצר טרם הסתלקותו ביקש מבנו האדמו"ר הנוכחי להמשיך במפעליו[1].

רבי ישראל אברהםעריכה

האדמו"ר השני בשושלת היה רבי ישראל אברהם פורטוגל, תרפ"ג-תשע"ט. הוא סבל מעינויים שעבר תחת השלטון הקומוניסטי יחד עם אביו. נישא לריזל, בתם של הרב מנחם זאב שטרן, רבה של גבעת שאול. בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, ובתי החסידים של סקולען הם גם בויליאמסבורג, מונסי, ליקווד, ובני ברק.

לאדמו"ר רבי ישראל אברהם היו שלוש בנות וחמישה בנים.

ממשיכיועריכה

את מקומו בבורו פארק ירש בנו, רבי ישעיה יעקב פורטוגל[2]. הבן הצעיר, הרב שמואל מרדכי הוכתר לרב הקהילה.

בנו רבי אפרים יודא הוכתר לאדמו"ר מסקולען במונסי ובנו רבי צבי נח הוכתר לאדמו"ר מסקולען בלייקווד.

ניגוני סקולעןעריכה

לחסידות סקולען אוצר של אלפי ניגונים, שרובם הולחנו על ידי רבי אליעזר זוסיא וחלקם על ידי רבי ישראל אברהם. גם רבי ישעיה יעקב הלחין כמה ניגונים.

רבי אליעזר זוסיא היה מלחין ידוע, רבים משיריו ידועים בציבור החרדי. כך למשל, הלחן לשיר "יוודע בגויים", שחיבר בשנות הזעם ברומניה, בעת סעודת מלווה מלכה שיזמו השלטונות כדי להציג את מצבם הטוב כביכול של יהודי רומניה. בשיר זה רמז למבקרים את מצבם העגום. לחנים נודעים נוספים יצר לשירים: "ונשגב ה' לבדו", "לולי תורתך שעשועי", "אוהבי ה'", "ביום השבת, שבת קודש, שישו ושמחו", "ליהודים הייתה אורה" (הלחן הידוע). גם השיר הידוע "ימים על ימי מלך תוסיף" נוצר על ידו (ביום הולדת האדמו"ר משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן, בעת ביקורו בביתו שברומניה). רבי ישראל אברהם הלחין את השירים "הוי הוי הוי שבת", "ונגלה כבוד ה'". השיר "ועתה יגדל נא כח ה'" משולב: החלק הראשון חובר על ידי רבי אליעזר זוסיא, והחלק השני על ידי בנו רבי ישראל אברהם.

לפי דברי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא, הניגונים שחיבר בכלא הרומני כאשר סבל ייסורים חיזקו אותו לא להתמוטט[3].

רוב ניגוני סקולען שמורים בקלטות פרטיות אצל החסידים, ורק מיעוטם יוצאים לאור בהפקה מקצועית. שירים רבים מבוצעים על ידי מבצעים אחרים (באלבום "ועינינו תראינה" בהפקת יוסי גיל מבוצעים כמה מניגוני סקולען, אחד מהם הוא שיר שאת שמו נושא האלבום "ועינינו תראינה").

אלבומיםעריכה

ספרי סקולעןעריכה

ספרי רבי אליעזר זוסיא מסקולעןעריכה

על תולדות רבי אליעזר זוסיא מסקולעןעריכה

  • לבבן של ישראל (יידיש)
  • הרב צבי יוסף מיסקי, זכרונות פון סקולענער רבי'ן (יידיש)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 על הרב פורטוגל, נזר התורה י"ח
  2. ^ 'הממשיך' • פרופיל מקיף על הרבי מסקולען, בחדרי חרדים
  3. ^ נועם אליעזר חלק ב' פרשת יתרו