חסידות צאנז

חצר חסידית גליציאנית

חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חסידות צאנז
רבי חיים הלברשטאם, מייסד חסידות צאנז
רבי חיים הלברשטאם, מייסד חסידות צאנז
שורשים, סיווג והנהגה
מקום ייסוד נובי סונץ'
תאריך ייסוד המאה ה-18
מייסד רבי חיים הלברשטאם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הכנסת של חסידות צאנז בעיר העתיקה של צפת. הוקם בשנת תר"ל (1870) על ידי רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא
ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז

רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. את חצרו פתח לאחר פטירת רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של רבי נפתלי צבי.

לאחר פטירתו (כ"ה בניסן תרל"ו, אפריל 1876) הקימו בניו[1] חצרות עם שמות חדשים וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, חלק הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החצרות של השושלת ועשרות חצרות שונות הוקמו מהשושלת, והתקיימו עד השואה.

חצרות חסידיות בשושלת צאנז עריכה

אדמו"רי השושלת כיהנו כרבנים ואדמו"רים בעשרות עיירות בגליציה ובמזרח-אירופה. רוב אדמו"רי ורבני השושלת נרצחו בשואה. החסידויות המרכזיות כיום בשושלת הן חסידות באבוב וחסידות צאנז-קלויזנבורג. בנוסף מכהנים אדמו"רים משושלות, צאנז גריבוב, צאנז ז'מיגראד, סטראפקוב, טשאקאווא, גורליץ, טשכויב, קשאנוב וברדיוב.

מלבד חצרות אלו, ישנן עוד חצרות שאדמו"ריהן היו חסידי צאנז, והם ממשיכים את דרכה של צאנז, בהן חסידות סאטמר וחסידות פשעווארסק.

שושלת צאנז עריכה

רבי אהרן, בנו של ה"דברי חיים", נולד בתקפ"ו בעיר רודניק שבגליציה. נישא לחנה עלקא בת הגביר ר' יעקב מדוקלה, נכד הרב יחזקאל לנדאנודע ביהודה). היה תלמיד של אביו ושל רבי צבי הירש מרימנוב ועוד. בשנת תרי"ז, בחיי אביו, נבחר לרב של צאנז ובהמשך גם לרב הגליל ובו כארבעים עיירות. בתרל"ו החרים אדם שסירב לפסק דין שהוציא בית הדין ובעקבות כך ישב שישה שבועות בבית האסורים. דברי תורתו עסקו רבות בחטא אדם הראשון ובעקידת יצחק. העלה באש את כתביו לפני פטירתו. מקצת מדברי תורתו נמצא בספר מגד ארץ לרבי אהרן הלברשטאם (נכד אחיו רבי דוד מקשאנוב). תולדותיו ומכתבים שלו נדפסו בספר קדושת אהרן. נפטר בא' באב תרס"ג.

לאחר פטירתו מילא את מקומו באדמו"רות צאנז בנו רבי אריה לייבוש, שנולד בשנת תרי"ב. בשנת תרמ"א מונה כרבה של גריבוב ובשנת תרס"ג נקרא למלא את מקום אביו בצאנז. צאצאיו המשיכו את מקומו בצאנז ובגריבוב. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי מרדכי זאב מצאנז הי"ד שכיהן לפני כן בגריבוב.

בן נוסף של רבי אהרן, רבי שלום, היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. כיהן כרב בפיקלו (הסמוכה לצאנז) וכראב"ד בצאנז. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות כראב"ד צאנז חתנו רבי ברוך קנר (נינו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם) שעד אז כיהן כרב ואדמו"ר מטשכויב.

צאצאים נוספים של רבי חיים שכיהנו בצאנז היו:

  • רבי יחיאל נתן מברדיוב כיהן משנת תרמ"ה עד שנת תרס"ד כרבה של צאנז-ישן. לאחר שעבר לברדיוב למלא את מקום אביו, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי אביגדור צבי (חתנו של רבי אריה לייב מצאנז) שהתגורר בפיקלו, עד שנת תרצ"ג אז חזר לברדיוב לכהן כרב במקום אביו שנפטר. חתנו של רבי יחיאל נתן, רבי חנה הירש רובין כיהן אף הוא כ"אדמו"ר מסאטמר" בצאנז-ישן.
  • רבי משה משינאווא, בנו של רבי יחזקאל שרגא. דר משנת תרס"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ט בצאנז ונקבר ליד סבו הדברי חיים. נכדו של רבי משה, רבי זלמן יהודה דר אף הוא בצאנז.
  • רבי נפתלי צבי הלברשטאם (נכדו של רבי דוד מקשאנוב) וצאצאיו שהיה להם ביהמ"ד בפיקלו.
  • חתנו רבי יצחק טוביה רובין (גזע גלגוב) ובנו רבי אשר ישעיה.
  • נכדו רבי מרדכי דוד אונגר (בן חתנו רבי משה) מגזע דומברובה ובנו רבי בן ציון היה להם ביהמ"ד בצאנז.

חסידות צאנז לאחר השואה בארצות הברית עריכה

רבי נפתלי, בנו של רבי ברוך הרב האחרון בגריבוב, נולד שביעי של פסח תרפ"ד בעיר צאנז עוד זכה להסתופף בצל זקינו רבי ליבוש צאנזער. עם פרוץ המלחמה הנוראה, אלול תרצ"ט נתגלגל עד ארץ סביר בראסלאנד שם למד בחברותא עם רבי שלום בראנדער הראש ישיבה מבעלזא. רבי נפתלי הי' מהיחידים שם שלא נתגעלו במאכלות אסורות, ולמרות היותו עדיין בחור צעיר לימים, עמד שם בכל הנסיונות, עד שנחלשה מאד כח הראיה שלו, והרבה ליפול לתוך הבוץ והשלג, דבר שהיה מסוכן ביותר. כאשר קראו להרופא שיגיד חוות דעתו היאך יוכל לחזור לאיתנו ולראייתו כמקדם, יעץ הרופא שאין לו מנוס אלא לאכול בכל יום שתי כפות של שומן, ובאם לא עלול הוא לאבד את ראייתו לגמרי, אך רבי נפתלי שלא רצה לאכול השומן הנעשה מטריפות מיאן לקיים את דברי הרופא, למרות כל ההפצרות שציוה עליו הרב מלאנצהט מפני ההכרח ופיקו"נ. רק לבסוף כאשר מצאו יהודי שהי' לו שומן כשר, אף שלא היה בטיבו ואיכותו כמו הטריפה, אז נתרצה רבי נפתלי לאכול, ובזה הציל את ראייתו. וגם עלה בידו במסי"נ להיות מן היחידים בגילו שלא חילל את השבת כל ימי היותו בסיביר. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית שם החל לכהן באדמו"רות בצווי הריי"צ מליובאוויטש. רבי נפתלי התגורר בבורו פארק, הקים מכון לחקר ייחוס, והיה נחשב לזקן אדמור"י בית צאנז. היה מקרוב לרבי יואל מסאטמר. ביקר בישראל לרגל חתונת נכדתו עם נכד האדמו"ר מויז'ניץ מרכז, והעדה החרדית ערכה לו קבלת פנים. חצרו כונתה "חסידות צאנז גריבוב". בשנותיו האחרונות החלו לכנותו בשם "האדמו"ר מצאנז" או "האדמו"ר מצאנז ארה"ב", ללא תוספת השם "גריבוב".

נפטר בי"ב תמוז תש"פ, ותשעת בניו הוכתרו לאדמו"רים:

  • רבי ברוך מצאנז בורו פארק.
  • רבי מרדכי זאב מצאנז מונטיסלו. נשיא "מפעל חק לישראל העולמי" ו"מערכת דברי חיים המבואר".
  • רבי מנחם צבי מקהל בני תורה דצאנז. חתנו של רבי מאיר ממושלו.
  • רבי סיני מצאנז ויליאמסבורג.
  • רבי אשר מצאנז סטרופקוב. מנהל מכון יוחסין שהקים אביו.
  • רבי חיים מאיר מצאנז מונסי.
  • רבי אהרן, מצאנז-סטטן איילנד. וכמנהל התלמוד תורה של החסידות.
  • רבי קלונימוס קלמן מצאנז בעיר קריית יואל. מכהן כראש ישיבה בחסידות סאטמר.
  • רבי ארי' ליבוש מצאנז גריבוב. מכהן בבורו פארק.

חסידות קרית צאנז - קלויזנבורג לאחר השואה הקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בן הרב מרודניק את קריית צאנז בנתניה. למרות זאת הוא כונה בדרך כלל "הרבי מקלויזנבורג", על שם מקום מושבו לפני השואה. כיום מקובל לכנות את חצרו של בנו בישראל, רבי צבי אלימלך הלברשטאם, בשם קרית צאנז בלבד, והוא מכונה "הרבי מקרית צאנז".

לקריאה נוספת עריכה

  • שלמה זלמן לרר, צאנז בתפארתה ובחורבנה, ירושלים תשע"ד

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חסידות צאנז בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בנו השלישי רבי מאיר נתן נפטר בחייו בשנת תרט"ו בגיל 31. והשאיר אחריו בן ובת. בנו היה רבי שלמה אבי חסידות באבוב, בתו הייתה אשת רבי נפתלי ממעליץ. רבי נפתלי היה קרוב משפחתה בהיות רבי מאיר נתן חתנו של רבי אליעזר מדז'יקוב, דודו זקינו של רבי נפתלי.