פתיחת התפריט הראשי

חסידות קופיטשניץ

חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית רוז'ין

חסידות קופיטשניץ (בכתיב יידי: קאפיטשיניץ) היא חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית רוז'ין.

היסטוריהעריכה

מקים החסידות היה רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ (תרכ"ב-תרצ"ו), בן רבי אברהם יהושע השיל ממז'יבוז', נינו של רבי אברהם יהושע השל, בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. רבי יצחק מאיר נישא לבתו של האדמו"ר הראשון מהוסיאטין, רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן. עם פטירת חותנו בשנת תרנ"ד עבר רבי יצחק מאיר עם משפחתו לקופיטשניץ, שם הקים את חצרו. במלחמת העולם הראשונה ברח לווינה עם משפחתו ומשפחת אדמור"י רוז'ין.

לאחר פטירתו בראש השנה תרצ"ו מילא את מקומו בנו רבי אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ) (תרמ"ח-תשכ"ז). הוא הוכתר לאדמו"רות בווינה, ולאחר האנשלוס נסע לארצות הברית ומשם ניסה לפעול להצלתם של יהודי אירופה[דרושה הבהרה]. הקים את חצרו באיסט סייד ובהמשך בבורו פארק. הקים מוסד לפליטות בפתח תקווה, בשם "בית אברהם". ביקר בארץ ישראל עשר פעמים.

לאחר פטירתו בה'תשכ"ז מילא את מקומו בנו רבי משה מרדכי, שעסק קודם לכן במסחר. מתחילה הוא לא רצה לקבל את האדמו"רות, אולם נענה לאחר הפצרות[דרוש מקור]. בי"ז בניסן ה'תשל"ה נפטר ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה על יד אביו. הותיר אחריו שלשה בנים ובת.

החסידות כיוםעריכה

בשנת ה'תשנ"ה[דרוש מקור] מונה רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין נכדו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, כאדמו"ר מקופיטשניץ. הוציא לאור ספרי חסידות. מרכז חצרו בשכונת עזרת תורה בירושלים, ובתי מדרש נוספים בבית שמש ובלייקווד .

רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין היה נשוי בזיווג ראשון לבתו של רבי יוחנן מרחמסטריווקה (נפטרה בה'תשכ"ב), מזיווג זה לא נולדו לו ילדים. בזיווג שני התחתן עם בתו של הרב נפתלי הירץ פוגל. בניו הם: אברהם יעקב, חתן רבי ישראל צבי יאיר דנציגר מאלכסנדר; הרב בנימין, רב ביהמ"ד "אוהב ישראל" קופיטשניץ ברמת בית שמש וחתן רבי חיים אברהם מבוסטון בורו פארק; נפתלי הירץ, חתן רבי אברהם מסטרטין-העיר העתיקה; הרב יהושע העשיל, רב ביהמ"ד "אור יהושע" קופיטשניץ בלייקווד, חתן רבי יחיאל מיכל בנו של רבי שלום פלאם מסטרטין; שלמה חיים, חתן בנו של האדמו"ר מקוסון; ישראל, חתן הרב אלכסנדר ליפא אייכנשטיין מלונדון. חתניו: יוסף, בן רבי בן-ציון רבינוביץ מביאלה, ישעיה דוד מלכיאל נכד האדמו"ר רבי יוחנן מטולנא, ישראל שטרולי בן הנגיד ר' משה שטרולי מאנטוורפן.

בשנת ה'תשע"ז מונה גם בנו של רבי משה מרדכי, רבי יקותיאל זוסיא העשיל, לאדמו"ר מקופיטשניץ בבית מדרשו של אביו בבורו פארק[1].

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. ^ בנצי מילר, אבל בקופיטשניץ: הרבנית הישישה הלכה לעולמה, באתר JDN, 4 בפברואר 2018