חסיד אומות העולם

מי שאינו יהודי ופעל למען הצלת היהודים תוך סיכון חייו במהלך תקופת השואה
(הופנה מהדף חסידי אומות העולם)

במשפט הישראלי, התואר "חסיד אומות העולם" ניתן למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר לכ-28,000 אנשים (ראו טבלה להלן).

לוח בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם

הרעיון בבסיסו של הביטוי הזכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי.

בהלכה משמש התואר "חסידי אומות העולם" לגויים מאמינים המקיימים את שבע מצוות בני נח, ללא קשר להצלת יהודים.

ההצלה וסיבותיה עריכה

 
מדליה עשויה מכסף אשר הוטבעה על ידי "יד ושם" ומוענקת לחסידי אומות העולם (עוצבה על ידי נתן קרפ)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
 
העיצוב הישן של המדליה שהוענקה לחלק מהחסידים

חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה. היו בהם נוצרים מכל הכנסיות והכתות, מוסלמים, בני דתות אחרות ואנשים חילוניים; גברים ונשים מכל הגילאים. הם הגיעו מכל השכבות החברתיות, ובהם משכילים וחסרי השכלה, אנשי ציבור לצד מנהיגים ודמויות ידועות בחברה, עירוניים ואיכרים, מכל קצוות העולם ומכל המקצועות. היו להם מניעים וסיבות שונות שבגללן סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים:

סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. העונשים להסתרה היו חמורים, ואיימו על חיי המסתירים. במזרח אירופה הרגו הגרמנים לא רק את המסתירים אלא גם את בני משפחותיהם. במערב אירופה העונשים היו חמורים פחות, אולם גם שם התוצאות יכלו להיות טרגיות. אחדים מחסידי אומות העולם במערב אירופה נאסרו ונשלחו למחנות ונספו שם. אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. ישנם מספר סוגים של מעשי הצלה:

  • הסתרת יהודים בבתי המצילים, בחוות, או במנזרים.
  • המצאת ניירות מזויפים וזהויות בדויות.
  • הברחה מעבר לגבול וסיוע לבריחת יהודים.
  • הצלת ילדים, על ידי משפחות, מנזרים, וארגוני מחתרת שסייעו למצוא בתים לילדים.

הענקת אות חסיד אומות העולם עריכה

 
אנדרטת זיכרון ביער יופ וסטרויל לזכר חברי המחתרת ההולנדית שנספו במלחמת העולם השנייה
 
פסל חסיד אומות העולם האלמוני ביד ושם. פסל - שלמה זלינגר

תנאים להענקת האות עריכה

חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג (1953) שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזיכרון להקים יד זיכרון "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". כל תיק של מועמד לקבלת אות חסיד אומות העולם נידון ונבדק בקפדנות בוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון, לאחר שתחילה נאסף החומר במחלקה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם" ונגבות עדויות מהניצולים. כאשר אין אפשרות לעשות זאת, ניתן להסתמך על הצהרות ועדויות הנמסרות בפני נציגויות קונסולריות ישראליות במדינת מושב הניצול.

החוק קבע הגדרה ברורה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על פי המקובל בשפת יום יום הכוונה היא לאישיות מוסרית אשר בעת צרה ומבחן נטתה אהדה, חסד ועזרה ליהודים. בהקשר לחוק הזיכרון השואה והגבורה ברור כי לא די באהדה, בחסד ובעזרה, שהרי המחוקק הציב דרישות נשגבות יותר, באומרו: "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להציל יהודים". משמע, לדרגת חסיד אומות העולם במובן החוק מגיע רק מי שביצע מעשה הצלה של יהודי, וזאת מתוך חירוף נפשו. לכאורה שני התנאים הללו חד הם שכן על-פי חוקי הנאצים כל המסתיר יהודי או מגיש לו עזרה מתחייב בנפשו. מי שהגיש עזרה מתוך בצע הכסף אינו ראוי לתואר חסיד אומות העולם במובן החוקי, אף על פי שהסתכן בהצילו יהודים.

ארבעת התנאים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם[1]:

  1. מעורבות פעילה של המצילים בהצלת יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או גירוש למחנות המוות.
  2. סיכון לחייהם, חירותם או מעמדם של המצילים.
  3. המניע הראשוני של המצילים היה לסייע ליהודים נרדפים. כלומר: ההצלה לא נעשתה עבור רווח כספי או תגמול אחר כגון המרת דתם של הניצולים, אימוץ ילדים וכו'.
  4. קיומן של ראיות למקרה ההצלה – עדות של מי אלו שקיבלו את העזרה מהמצילים (עדות ניצול) או במקרים יוצאי דופן תיעוד ממקור ראשון המבסס את אופי ההצלה והנסיבות להצלה.

אדם זכאי לתואר "חסיד אומת העולם" גם אם בזמן המלחמה טען הניצול בפני המציל כי הוא אינו יהודי ולאחר המלחמה התברר כי הניצול הוא יהודי.

בשנת 2016 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק המבקשת להשוות את מעמדם של יהודים אשר הצילו יהודים אחרים לאלה שאינם יהודים[2]. הצעה זו העלתה ביקורת נוקבת מצד מוסד "יד ושם", שטען כי הדבר יהווה פגיעה ברגשותיהם של שורדי שואה רבים.

אותות כבוד והטבות עריכה

שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובעץ שניטע על שמם (ולעיתים על ידיהם) בשדרת חסידי אומות העולם, והם מקבלים מדליה מיוחדת עליה מוטבע שמם ותעודת כבוד. האות מוענק למצילים או שארי-בשרם בארצות מגוריהם באמצעות נציגיה הדיפלומטיים של ישראל. בטקסים אלו נוכחים נציגים של הממשל המקומי והם זוכים על פי רוב לסיקור תקשורתי רחב. לעיתים הניצולים מזמינים את מציליהם או קרוביהם לישראל ואז, לבקשתם, מתקיימים הטקסים ביד ושם. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם מהווה הכרת תודה של העם היהודי לדורותיו על החמלה והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה בזמן השואה כלפי העם היהודי.

לפי סעיף 2 (4א) לחוק יד ושם[3], זכאים חסידי אומות העולם לאזרחות כבוד של מדינת ישראל לאות הוקרה על פועלם, ואחדים מהם אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".

לפי חוק הביטוח הלאומי, זכאים חסידי אומות העולם ובני משפחותיהם, היושבים בישראל, לתגמול חודשי השווה לשכר הממוצע במשק, למענקי הבראה ולהנחה בארנונה.

חסידי אומות העולם לפי מדינות עריכה

נכון ל-1 בינואר 2022, מקור: אתר יד ושם
פולין 7,232
הולנד[4] 5,982
צרפת 4,150
אוקראינה 2,691
בלגיה 1,774
ליטא 924
הונגריה 876
איטליה 766
בלארוס 680
גרמניה 641
סלובקיה 638
יוון 364
רוסיה 217
סרביה 139
לטביה 138
קרואטיה 130
צ'כיה 125
אוסטריה 115
מולדובה 79
אלבניה 75
רומניה 69
נורווגיה 68
שווייץ 49
בוסניה והרצגובינה 49
ארמניה 24
דנמרק[5] 22
בריטניה 22
בולגריה 20
סלובניה 16
שוודיה 10
מקדוניה 10
ספרד 9
ארצות הברית 5
אסטוניה 3
פורטוגל 3
אינדונזיה 3
ברזיל 2
סין[6] 2
פרו 2
צ'ילה 2
אירלנד 1
יפן 1
לוקסמבורג 1
וייטנאם 1
מונטנגרו 1
טורקיה 1
אל סלוודור 1
גאורגיה 1
אקוודור 1
קובה 1
מצרים 1

סה"כ: 28,217

חסידי אומות העולם בולטים עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חסיד אומות העולם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מהם הקריטריונים לקבלת תואר חסיד אומות העולם?, אתר יד ושם
  2. ^   יהונתן ליס, עופר אדרת, עימות בין יד ושם לח"כים סביב הצעת חוק להכרה גם ביהודים כחסידי אומות העולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2016
  3. ^ חוק יד ושם
  4. ^ כולל שניים מאינדונזיה אשר התגוררו באותה עת בהולנד.
  5. ^ על-פי בקשת המחתרת הדנית, כל חבריה נחשבים כאחד. העם הדני הוכר כזכאי לנטיעת עץ על שמו בשדרת חסידי אומות העולם. עם זאת, אות חסידי אומות העולם אינו מוענק למדינות או לקבוצות, אלא רק ליחידים.
  6. ^ המציל הראשון פעל בשטח אוקראינה והשני באוסטריה.
  7. ^ אוסקר שינדלר, באתר האינטרנט של "יד ושם"
  8. ^ בין צלב הקרס לסהרה; יעקב לזוביק, מי רוצה לזכור את חסידי אומות העולם המוסלמים, באתר הארץ, 24 בינואר 2007
  9. ^ אפרים לפיד, ‏גיבורים רגילים - ביקורת על ספרו של אמיר השכל, באתר "IsraelDefense"‏, 5 ביוני 2014