חסן תוהאמי
ד"ר עבד א-רחמן חסן א-תוהאמי (בערבית: عبد الرحمن حسن التهامي, תעתיק מדויק: עבד אלרחמן חסן אלתהאמי; 26 באפריל 1923[דרוש מקור] – 9 בדצמבר 2009) היה מדינאי מצרי, סגן ראש ממשלת מצרים בשנות ה-70, בעת כהונתו של אנואר סאדאת כנשיא מצרים. פגישותיו החשאיות עם גורמים ישראליים ב-1977 סללו את הדרך להסכם השלום בין מצרים וישראל ב-1979. בשנים 1974–1975 שימש כמזכיר הכללי של ארגון הוועידה האסלאמית.[1]
 | |
| לידה |
1924 קויסנה, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 2009 (בגיל 85 בערך) מצרים |
| מדינה |
מצרים |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בקויסנה (ער') שבמחוז אל-מנופיה בדלתה של הנילוס.[1] סיים את האקדמיה הצבאית המצרית ב-1942.[1] השתתף בפעולות גרילה וטרור נגד השלטון הבריטי במצרים והיה מעורב בפעולה נגד שגרירות ברזיל בקיץ 1947 בקהיר. ב-1951 היה מעורב בפעולות גרילה כנגד הבריטים באזור תעלת סואץ. תוהאמי היה מקציני הצבא המצרי שנטלו חלק במהפכת הקצינים החופשיים ב-1952 במצרים.
תחילה היה מקורב לנשיא נאצר, אך ב-1961 מונה לשגריר מצרים באוסטריה לאחר שהתנגד לצעדים פוליטיים וחברתיים שביצע נאצר; שם גם היה נציג מצרים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לאחר התבוסה המצרית במלחמת ששת הימים ביקש לשוב למצרים והתמנה לתפקידים בכירים בממשל.
עם מות נאצר ועליית סאדאת, שימש תוהאמי כחבר בית הדין המיוחד שמינה סאדאת נגד יריביו הפוליטיים שהואשמו על ידיו בניסיון קשר. במלחמת יום הכיפורים נתמנה כאחראי על הגנת העיר סואץ, וב-1977 זכה לאות כבוד על חלקו בהדיפת התקפת צה"ל על העיר ביומה האחרון של המלחמה.[2] בשנים 1974–1975 כיהן כמזכיר הכללי של ארגון הוועידה האסלאמית.
תוהאמי עסק כבר מראשית דרכו בעניינים מודיעיניים ונחשב כמקורב לחוגים דתיים שמרניים ולערב הסעודית.[3] כמו כן, היה מקורב לסאדאת ונחשב כמי שאינו תמיד רציונלי ונמשך אחרי חזון ומטרות ארוכות טווח. במלחמת יום הכיפורים נהרג בנו, טייס חיל האוויר המצרי, והדבר השפיע עליו עמוקות. תוהאמי הצליח לשכנע את סאדאת לקיים פגישות עם הישראלים במטרה לקדם הסכם שלום.[4][5]
ב-1977 נפגש תוהאמי בחשאי עם ראש המוסד הישראלי, יצחק חופי. לאחר מכן נפגש תוהאמי, בחשאי גם כן, ב-16 בספטמבר עם שר החוץ הישראלי, משה דיין.[6] השיחות שנוהלו במרוקו, בחסותו של חסן השני, מלך מרוקו, נועדו להבהיר את כנות כוונותיהם של שני הצדדים לסכסוך להגיע להסכם שלום על בסיס נסיגה כוללת מחצי האי סיני. פגישות אלו איפשרו את ביקורו הדרמטי של סאדאת בישראל בנובמבר 1977, ביקור שהביא בעקבותיו את הסכמי קמפ דייוויד ואת הסכם השלום בין מצרים וישראל. לאחר ביקור סאדאת בישראל נפגשו תוהאמי ודיין פעם נוספת ב-2 בדצמבר 1977.[7] לאחר המשא ומתן עם ישראל וחתימת הסכם השלום פרש מהחיים הפוליטיים.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 منظمة المؤتمر الإسلامي تنعي أمينها العام الأسبق الفريق حسن التهامي באתר הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי], 10 בדצמבר 2009 (בערבית)
- ^ وفاة الفريق حسن التهامي مستشار الأمن القومي ידיעה על מות תוהאמי, אתר egypt.com, 9 בדצמבר 2009
- ^ William B. Quandt, Camp David: peacemaking and politics, עמ' 110
- ^ על פי סיפורה של העיתונאית תמר גולן בפסטיבל מספרי סיפורים באוקטובר 2009 [1] שיוחד ל-30 שנה להסכם השלום עם מצרים
- ^ על פי מרטין סיקר, היוזמה לפגישה הגיעה מפגישה מוקדמת של חסן השני ומשה דיין Martin Sicker, The Middle East in the twentieth century, עמ' 241-242
- ^ Highlights from meeting of September 16, 1977.באתר ארכיון המדינה
- ^ Bernard Reich, Political Leaders of the Contemporary Middle East and North Africa: A Biographical Dictionary, עמ' 148.