חפציבה דיור ואחזקות
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| מייסדים | מרדכי יונה |
| תקופת הפעילות | 1968–2007 (כ־39 שנים) |
| מוצרים עיקריים | בניית דיור למגורים |
| אנשי מפתח | מרדכי יונה, בועז יונה |
  | |
חפציבה דיור ואחזקות בע"מ הייתה חברת נדל"ן ובנייה שעמדה בראש קבוצה של חברות בנייה, מהגדולות בישראל, עד לקריסתה באוגוסט 2007. מנהלי החברה הואשמו בפלילים על אופן ניהול החברה שהביא לקריסתה ועל שלא הבטיחו את כספם של הרוכשים בערבויות כחוק.
מבנה הקבוצה עריכה
חפציבה דיור הייתה חברה פרטית, אך שלוש מהחברות הבנות שלה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב:
- חפציבה גלובל בע"מ - עסקה בנדל"ן ברומניה. ב־21 בדצמבר 2006 החזיק בועז יונה ב־72.38% מהון החברה.
- חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ - עסקה בפיתוח ובהפעלה של נדל"ן מניב. ב־4 במאי 2007 החזיק בועז יונה ב־75.65% מהון החברה.
- חפציבה חופים בע"מ - עסקה בייזום ובהקמה של פרויקט נדל"ן למגורים באזור חדרה.
בנוסף כללה הקבוצה חברות פרטיות אחדות, ובהן:
- חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ
- חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ
- א.ב. עומר נדל"ן בע"מ.
היסטוריה עריכה
הקבוצה החלה כחברה משפחתית בבעלותו של הקבלן הירושלמי מרדכי יונה, אשר ייסד אותה ב־1968 וקראה על שם אשתו – חפציבה. בסוף שנות השמונים עבר ניהול החברה לבועז יונה, בנו של מרדכי יונה.
בשנת 1992 רכשה החברה את פרויקט התחנה המרכזית החדשה של תל אביב אשר הייתה בתהליכי בנייה למעלה מ-25 שנים ושסיומה התעכב במשך יותר מעשר שנים לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. חפציבה הביאה את הפרויקט לידי גמר.
בתחילת 2007 הייתה החברה אחראית לכ-10% מהבנייה למגורים בישראל באותה שנה. שיטת הפעולה של החברה הייתה להתמקד בדירות קטנות וזולות יחסית ולמכור אותן ברווח נמוך למדי. מודל הרווח של החברה היה מבוסס על מכירת דירות רבות.
החברה ידועה גם בשל פרויקטים של בנייה אותם ביצעה ביהודה ושומרון ובבנייה לציבור החרדי. בפברואר 2006 עתרה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ כנגד אכלוס בתים שבנתה החברה בשכונת מתתיהו מזרח במודיעין עילית, משום שלטענת התנועה, נבנו בניגוד לחוק ועל קרקעות פלסטינים[1] ובג"ץ נתן צו להקפאת האכלוס. ב-5 בספטמבר 2007 דחה בג"ץ את עתירת התנועה ואישר את המשך הבנייה והאיכלוס בשכונה.
ביוני 2007 סיפר מנכ"ל החברה, בועז יונה, על כוונתו להנפיק את מניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של 350-250 מיליון דולר.
קריסת החברה עריכה
רמז למצבה הקשה של קבוצת החברות ניתן בדוחות הכספיים של החברות הבנות הציבוריות שלה, שנמסרו לרשות ניירות ערך. בדו"ח לשנת 2006 של חפציבה חופים בע"מ, למשל, נאמר:
ליום 31 בדצמבר 2006, לחברה גרעון בהון העצמי בסך של 4.8 מיליון ש"ח ותזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך של כ-19 מיליון ש"ח. הגרעון בהון העצמי נובע בעיקר מהפסדים בפרויקטים והוצאות מימון אשר הסתכמו בשנת 2006 לסך של כ-22 מיליון ש"ח. תזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת נובע בעיקר מתשלומים עבור הפרויקטים (עלויות בניה ורכישת קרקעות), העולים על התקבולים ממכירת הדירות. עד ליום 31 בדצמבר 2006 מכרה החברה 96 דירות בפרויקט לעומת סך של 161 דירות אשר תכננו למכור בהתאם לתוכנית המקורית. החברה מעריכה כי הפיגור בקצב מכירת הדירות נובע כתוצאה מהמצב הביטחוני ששרר בחודשים אוגוסט - ספטמבר 2006 (מלחמת לבנון השנייה). להערכת הנהלת החברה בשנה הקרובה יושג קצב המכירות החזוי.
בתחילת אוגוסט 2007 פורסם שהחברה נתונה בקשיים כלכליים חמורים: חובותיה נאמדו בכ־1.5 מיליארד שקל. עקב כך החלו רוכשי דירות רבים שבניית דירתם טרם הסתיימה לפלוש לדירות שרכשו ברמלה, ירושלים, נתניה, מודיעין עילית, בית שמש וביתר עילית. התברר כי לרבים מרוכשי הדירות לא ניתנו ערבויות כנגד הכספים ששילמו, בניגוד לחוק[2]. אף שהפלישה לדירות בפרויקט "מתתיהו מזרח" שבעיר מודיעין עילית היוותה הפרה של צו ביניים של בג"ץ, שאסר על אכלוס הדירות בשכונה, קבע בג"ץ שאין לפנות את הפולשים. בפסק הדין נאמר:
אין חולק כי מעשי פלישת הדיירים לדירות חפציבה בשכונת 'מתתיהו מזרח' אינם מתיישבים עם צו הביניים. ... בנסיבות שנוצרו, ומשיקולי מאזן אינטרסים מורכב, והן משיקולים הנוגעים להגנה על זכויות הדיירים בהליך הקפאת ההליכים כנגד חברת חפציבה, מצד שני אנו מחליטים: צו הביניים האוסר על איכלוס הדירות שניתן בעתירות אלה יעמוד בעינו. יחד עם זאת, בשלב זה, וכל עוד לא התבהרו מלוא הנתונים ביחס למצבה של חברת חפציבה וסיכוייהם של הדיירים לקבל את הדירות אותן רכשו, או, לחלופין, השבה של התמורה אותה שילמו בגינן, לא ישונה המצב הקיים כיום בשטח. משמעות הדבר היא כי לא תיעשה בשלב זה פעולה לפינוים של הדיירים שפלשו לדירות חפציבה מאז 1.8.07.
סמוך למועד קריסתה, נחתמה עסקה לרכישת חפציבה על ידי אלקטרה נדל"ן מקבוצת אלקטרה, אך העסקה לא הושלמה ואלקטרה חזרה בה מכוונתה לרכוש את חפציבה[3].
עם קריסתה של החברה נעלם המנכ"ל בועז יונה, והטיפול בבעיות שנוצרו עבר לאחרים. ב-6 באוגוסט 2007 ניתן לחברה צו הקפאת הליכים זמני, כדי לאפשר לה להציג תוכנית הבראה. הכונס הרשמי שלמה שחר מונה לנאמן החברה. בעקבות היעלמותו של המנכ"ל בועז יונה, והחשד שהקריסה נבעה ממעשים פליליים שעשה, הוצא כנגדו צו מעצר בינלאומי. ב-30 באוגוסט 2007 נעצר יונה באיטליה, והחלו הליכים להסגרתו לישראל.
העמדה לדין עריכה
ב-19 בנובמבר 2008 נדון בועז יונה בישראל ל-7 שנות מאסר ופיצוי לנפגעי החברה בסך של 8 מיליון ש"ח.[4] בערעור לבית המשפט העליון הוקטן הפיצוי והועמד על 4 מיליון ש"ח.
בכירים נוספים בחברה הועמדו לדין והורשעו:
- מנהל הכספים של קבוצת חפציבה הפרטית, זאב טננבאום, הורשע בהסדר טיעון בשלוש עבירות של סיוע לגנבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ובעשרות מקרים של עבירות על חוק המכר (דירות), ונגזר עליו עונש 20 חודשי מאסר בפועל, ומתן פיצוי של 600 אלף ש"ח לרוכשי הדירות.[5]
- עדיה בן משה הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לגנבה בידי מורשה, בשתי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירה על חוק ניירות ערך, ונגזר עליו עונש של 4 חודשי מאסר בפועל.[5]
- סמנכ"ל השיווק של חפציבה, אודי הררי, הורשע בהסדר טיעון בסיוע לקבלת דבר במרמה בידי אחר, ונגזר עליו עונש של חמישה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי.[5]
- רו"ח פרדי אלגמיל, שהיה משנה למנכ"ל חפציבה, הורשע בהסדר טיעון בעבירות על חוק המכר (דירות), סיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק ניירות ערך, ונגזר עליו עונש של שישה חודשי עבודות שירות ומתן פיצוי בסך 400 אלף ש"ח לנפגעי הפרשה.[6]
גורל הרוכשים עריכה
חלק מרוכשי הדירות מחפציבה קיבלו את המפתחות לבתיהם עוד לפני המפולת וכמעט לא נפגעו מהקריסה. הפגיעה בהם יכולה להיות באי השלמת מבני ציבור או פיתוח סביבתי שהקבלן התחייב להם ונבצר ממנו להשלים.
חלק מרוכשי הדירות, פלשו לדירות בשלבי בנייה שונים והתארגנו בקבוצות להסדר מול כונס הנכסים יצחק מלכו והבנקים. חלקם הצליחו להביא את הבנקים לממן כ-70% מההפסד שילמו בעצמם את השאר. גם אלו שלא פלשו לדירות הצליחו להגיע להסדרים שונים עם הבנקים על השתתפות חלקית בהפסד והמשך הבניה.
קבוצה קטנה של רוכשים רכשו דירות "על הנייר". בחלק מהפרויקטים הקרקע עוד לא הייתה בבעלות חפציבה או שהתמורה עבורה לא שולמה והיא חזרה לבעלים. קבוצה זו ניזוקה יותר למרות שההתארגנות הכללית העבירה לזכותם סכום כסף מתוך הגבייה הכללית ומימוש הנכסים. אולם סכומים אלו לא הספיקה לבנייה או לרכישת קרקעות.
קישורים חיצוניים עריכה
- אלעזר לוין, חפציבה בקשיים - חייבת 650 מיליון שקל, באתר Nfc
- נורית רוט, קבוצת חפציבה הגישה לבית המשפט בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים; סך התחייבויותיה - 1.6 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2007
- חפציבה קורסת, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2007
- אשכול כתבות על פרשת חפציבה, באתר Nfc
- אורלי וילנאי וגיא מרוז, אורלי וגיא חוזרים עם תשובה: פרשת חפציבה, באתר nana10, 9 מאי 2013.
- תיק חפציבה, באתר של האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי
הערות שוליים עריכה
- ^ עומר כרמון, האנרכיסטים חוגגים נפילת "חפציבה", באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^ צבי לביא, כונס הנכסים בפרשת חפציבה: "תמונת המצב עגומה", באתר ynet, 7 באוגוסט 2007
- ^ אלעזר לוין, אלקטרה ופאנגאיה רוכשות את חפציבה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 ביולי 2007
- ^ אביעד גליקמן, בועז יונה הולך ל-7 שנים בכלא; הפיצוי הוכפל, באתר ynet, 19 בנובמבר 2008
- ^ 1 2 3 תומר גנון וזוהר שחר לוי, 20 חודשי מאסר וקנס של 600 אלף שקל למנהל הכספים של חפציבה, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2013
- ^
יסמין גואטה, פרשת חפציבה: יד ימינו של בועז יונה ירצה שישה חודשי עבודות שירות, באתר TheMarker, 27 במרץ 2014
