חצבה

מושב בישראל

חָצֵבָה הוא מושב עובדים בערבה, השייך למועצה אזורית הערבה התיכונה. השני בין מושבי הערבה התיכונה .

חצבה
Hatseva flag.png
דגל מושב חצבה - היוצר : עמי רותם
מחוז הדרום
מועצה אזורית הערבה התיכונה
גובה ממוצע[1] ‎-163 מטר
תאריך ייסוד 1965
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 605 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.6% בשנה עד סוף 2018
מאגר חצבה
בית ספר שדה חצבה
תחנת ניסיונות יאיר ומרכז מבקרים ויידור ליד חצבה


אקליםעריכה

האקלים בחצבה מדברי קיצוני. בקיץ הטמפרטורות עולות מעל 40 מעלות ואילו החורף בדרך כלל נוח .

כמות המשקעים הרב שנתית הממוצעת לא עולה על 40 מ"מ בשנים מסוימות יש ולא יורדים גשמים כלל, ובאחרות מתרחשים אירועי גשם חריגים [2].

תופעה אקלימית אופיינית לאזור חצבה הם השיטפונות הפוקדים לעיתים את הוואדיות בסביבה, לפעמים מקורם בגשמים היורדים באגני הניקוז בהרי הנגב או בהרי אדום, ולפעמים מקורם באירועי הגשם החריגים המקומיים .

היסטוריהעריכה

השם חצבה בא מהמילה היוונית איסיבון המוזכר בכתובת יוונית מהמאה השישית[3].

היישוב נקרא על שם "עין חוּסוּב", שמו הערבי של האתר עין חצבה, או תמר המקראית, הנמצא בקרבת מקום .

מושב חצבה עלה לקרקע סמוך מאוד לכביש הערבה, במקום בו נמצא היום בי"ס שדה חצבה, ביום חמישי טו' כסלו תשכ"ו 9.12.1965, כהיאחזות הנח"ל הל"ג. המייסדים היו חיילי גרעין "חצבה" של תנועת בני המושבים שנאספו ובאו ממושבים ומבתי ספר חקלאיים מכל רחבי הארץ.

בשלב ראשון הקימו הנחלאיים משק חקלאי זעיר ובו פרה אחת, לול קטן, חמור, סוס וברווזים אחדים, וכן גן ירק קטן בן חמישים דונם בו גידלו ירקות קיץ - מלפפונים, עגבניות וחצילים- בחודשי החורף. זאת בזכות האקלים החם השורר באזור.

שנה לאחר מכן הצטרפו אליהם בני ובנות גרעין "ערבה" ואחריהם, שנה אחרי שנה, גרעין "אשלים", גרעין "אל מול אדום" ובשנת 1970 הצטרף הגרעין האחרון: "גרעין חורב".

בין שרות צבאי פעיל בסיירת הנח"ל, ששמרה בשנים 1966–1968 על כביש הערבה ובגדוד הנח"ל המוצנח, לחימה במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ושרות בהיאחזויות נח"ל בגולן ובבקעה, פיתחו חברי המושב את משקם, שהיה בשלב זה משותף במתכונת "מושבוץ" [4], ובעיקר את גן הירק, שהיה עם הזמן לענף החקלאי העיקרי.

בכ"א באייר תש"ל 27.5.1970 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע, כ-4 ק"מ מהמקום בו ישבה חצבה אז, וכק"מ אחד מגבול ירדן.

בחודש ספטמבר 1971, בערב יום הכיפורים תשל"ב, חילקו חברי חצבה את גן הירק המשותף לחלקות משפחתיות, והפכו למושב עובדים.

ביום שלישי ב' בשבט תשל"ב, 18 בינואר 1972 עברו המתיישבים אל יישוב הקבע - כחמישה ק"מ ממזרח לכביש הערבה ופחות מק"מ אחד מגבול ירדן. ביישוב היו אז 26 זוגות נשואים, 10 רווקים ו-12 ילדים, שהגדולים ביניהם בני כשנתיים.

אוכלוסייהעריכה

נכון לתחילת 2020 חיות במושב כ-190 משפחות מהן כ-150 משפחות חברי מושב והשאר תושבים. מבין משפחות אלו כ-80 הן משפחות של בני הדור השני שחזרו לחיות במושב, מהן 58 משפחות חקלאים .

סך כל התושבים במושב כ-850 בהם כ-80 ילדי גנים הלומדים במושב, כ-135 תלמידי בית ספר יסודי ותיכון הלומדים במרכז ספיר, 15 בוגרי תיכון בצבא ובמכינות קדם צבאיות וכן מסיימי צבא רבים המטיילים בעולם, לומדים וכו' .

בשנות האלפיים נוספה למושב שכונת בנים ממשיכים ובשנת 2018 נוספה למושב הרחבה קהילתית ובה, נכון לשנת 2020, 86 מגרשים אשר 30 מביניהם כבר נרכשו בידי משפחות הנמצאות בשלבים שונים של בנייה והתיישבות .

תרבות, חינוך ובריאותעריכה

במושב 4 גני ילדים ופעוטונים לילדים מגיל כשנה עד גן חובה ושלוש מסגרות חינוכיות לבני נוער שבאים מכל הארץ :

מכינה קדם צבאית ובה 40 חניכים, בית ספר תיכון "אדם ואדמה" ובו 54 תלמידים ועמותת "דרך לוטן" - מרכז מדברי לטיפול בנוער בסיכון על שם בן המושב סגן לוטן סלוין שנפל במלחמת לבנון השנייה, שהוקמה על ידי הוריו .
במושב ספרייה ע"ש חבר המושב נדב הררי שנפל במלחמת יום הכיפורים וארכיון המספר את תולדות המושב בכתב, בסרטים במוצגים ובתמונות .

במושב בריכת שחיה המשמשת את התושבים והתיירים .

 
הספרייה במושב חצבה

במושב מרפאה ובה אחות המתגוררת במושב ועומדת לרשות התושבים שבעה ימים בשבוע ורופא המגיע ממרכז ספיר שלוש פעמים בשבוע .

כלכלהעריכה

עד שנת 1990, בהתאם לעקרונות תנועת המושבים וכפי שהיה מקובל בכל מושבי העובדים במדינה, היה נהוג בחצבה שיווק משותף - כל משפחה שיווקה את תוצרתה באמצעות מערכת השיווק של האגודה, הכנסתה נרשמה לזכותה בגזברות והיא קיבלה מגזבר המושב תקציב קיום ומסגרת אשראי להשקעות במשק. למעשה גזברות המושב שימשה כעין בנק משותף כמלכ"ר .

בשנת 1990, בעקבות משבר במגזר ההתיישבותי ובארגוני הקניות של המושבים, שהביא יותר מאוחר להסדר חובות המושבים, פורקו מערכת השיווק המשותף והגזברות המשותפת, שחדלה מלהיות בנק וכל משפחה החלה לשווק את תוצרתה באופן עצמאי ולקיים משק עצמאי לחלוטין מבחינה כלכלית, תוך שימוש במשאבי קרקע ומים משותפים.

עם זאת המסגרת החברתית נשארה כשהייתה וקיימת עד היום .

רוב תושבי המושב מתפרנסים מחקלאות, חלק נכבד ממנה לייצוא .

נכון לתחילת שנת 2020 מעבדים חקלאי חצבה כ-8000 דונם ירקות ומטעים המושקים בשיטת השקיה בטפטוף. במושב עדר עיזים אחד וחוות דגי נוי[5].

החקלאים נעזרים בפועלים מארצות שונות, בעיקר תאילנד ומדינות המזרח הרחוק[6] וכן משתלמים ממרכז המשתלמים בערבה התיכונה .

ענף כלכלי משמעותי נוסף הוא תחום התיירות : במושב 13 מתחמי תיירות בהם כ-65 חדרי אירוח וכן שלושה אתרי אירוח במתכונת חאן ובהם חדרי אירוח נוספים וכן שירותי הסעדה וצרכניה .

בשנת 2005, קיבלה חברת רותם אמפרט אישור לכריית פוספטים על 1,000 דונם באזור בקעת נחל שרף שממערב למושב[7]. מיד החל מאבק של הגופים הירוקים נגד התוכנית שלטענתם תפגע בנוף דרך הבשמים, אזור תיירותי חשוב[8]. במרץ 2006 ביטלה הוועדה לתכנון ולבנייה את אישור הכרייה[9].


אתרים ליד חצבהעריכה

  • בגבעות ממערב למושב נראית בבירור תצורה גאולוגית ששמה כשם המושב - תצורת חצבה- המאופיינת בגוון האדמדם שלה הניכר למרחוק[10]
  • מצד חצבה
  • שמורת שיזף
  • דרך השלום
  • מאגר חצבה
  • "בית ספר שדה חצבה" של החברה להגנת הטבע המתמחה בהדרכה ובמעקב על הזנבנים.
  • מרכז מבקרים על שם ויידור ובו מוקרן סרטון על הערבה ונמצאת תערוכה על הקרקע, המים והחקלאות בערבה.
  • "תחנת ניסויים יאיר" למחקר ופיתוח חקלאי הנקראת על שם יאיר גוראון (1943–1990) המקים והמנהל הראשון של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר. בתחנה נערכים בה ניסויי אקלים, תשתיות גידול אלטרנטיביות, חקלאות מים, השקיה ודישון, הגנת הצומח, חקלאות אורגנית ואגרוטכניקת גידול[11].
  • מו"פ מדבר וים המלח
  • עץ השיזף העתיק במצד חצבה - תמר המקראית.
  • יישוב בדואי ליד עיר אובות

תחנת הרכבת חצבהעריכה

בשנת 1975, הכריז מנכ"ל רכבת ישראל, צבי צפרירי, על פרויקט להארכת מסילת הדרום ממפעל פוספטים בנגב באורון עד אילת, כולל הקמת תחנת הרכבת בחצבה ושלוחה למפעלי ים המלח[12]. ב-1977 הגיעה מסילת הדרום לאורכה הנוכחי עם פתיחת הקטע מאורון למפעלים ליד הר צין. במאי 1977, הקטע הבא בפרויקט שאורכו 42 ק"מ, בין הר צין לחצבה, תוקצב לביצוע בסך 15 מיליון ל"י[13]. לאחר המהפך בבחירות לכנסת התשיעית, החליט שר האוצר החדש שמחה ארליך לבטל את הפרויקט ותחנת הרכבת בחצבה מעולם לא נבנתה[14].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חצבה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ המים בערבה התיכונה, אתר המים - מועצה אזורית ערבה תיכונה
  3. ^ זאב וילנאיאנציקלופדיה אריאל, עם עובד, 1977, עמ' 2469
  4. ^ מושבוץ - הֶלְחֶם של המילים מושב וקיבוץ, היה הכינוי שניתן בשנות ה-50 עד שנות ה-70 של המאה העשרים, לתקופת המעבר של היישוב מהיאחזות נח"ל למושב עובדים. בתקופת מעבר זו היה היישוב יישוב אזרחי, להבדיל מהתקופה הקודמת בה היה בסיס צבאי לכל דבר. המשק החקלאי וכל הכרוך בו היה משותף וכך גם המשאבים הכלכליים וכן כל השירותים, כולל חדר אוכל, מכבסה, מחסן לאספקה קטנה וכו', בדומה לקיבוץ. בסיום שלב מעבר זה ולאחר שנבנו בתי המושב והיו מוכנים לכניסת המתיישבים אליהם, חולק המשק ליחידות פרטיות נפרדות ואילו חדר האוכל, המכבסה ושאר השירותים פורקו, מחסן האספקה הקטנה נעשה מכולת או צרכנייה והיישוב הפך למושב עובדים בהתאם לעקרונות המושב.
  5. ^ רותם שטרקמן, פלפלים עצובים: כך קרס מכרה הזהב של חקלאי הערבה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2014
  6. ^ קובי בן-שמחון, ביקור אצל חקלאי הערבה, בשדות שמשוועים לידיים עובדות, ובחממות שהופכות עובדים זרים למשפחה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2009
  7. ^ דליה טל, ‏רותם אמפרט זכתה ברישיון לכריית פוספטים על 1,000 דונם בנחל חצבה, באתר גלובס, 1 במרץ 2005
  8. ^ דליה טל, ‏הקרב על כרייה בחצבה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2006
  9. ^ יורם גביזון, נזק של עשרות מיליוני דולרים לחברת כימיקלים לישראל מהגופים הירוקים, באתר הארץ, 23 במרץ 2006
  10. ^ גבעת חצבה, Inature
  11. ^ דפנה ארד, כשהתרד מכריז מרד: גן הירק הקסום במושב צופר בערבה, באתר הארץ, 15 בינואר 2014
  12. ^ המסילה לאילת - ראשונה בעדיפויות רכבת־ישראל , מעריב, 11 בדצמבר 1975
  13. ^ הוחלט להאריך מסילת הברזל עד אילת, דבר, 17 במאי 1977
  14. ^ ארידור מבקש 15 מיליון ל"י להשלמת קו הרכבת בערבה, מעריב, 6 באוקטובר 1977