חצות היום (הלכה)
חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום. ובו נמצאת השמש בדיוק בין מזרח למערב.
השתנות זמן חצות לפי העונה והמיקוםעריכה
זמן חצות היום אינו חל בשעה קבועה לפי השעון הרגיל, אלא משתנה מיום ליום לפי עונות השנה, הסיבה לכך היא משום שפרק הזמן של 24 שעות בשעון רגיל הוא פרק זמן קבוע ואחיד, ואילו כדור הארץ משלים הקפה סביב עצמו בפרק זמן שמשתנה במהלך השנה. לעיתים ישלים כדור הארץ סיבוב סביב עצמו ב23 שעות ו59 דקות, ולעיתים ב24 שעות ודקה, ולכן ייתכן שיחול זמן חצות יום אחד ב12:00 ולמחרתו ב12:01, מכיוון שהשמש חזרה להיות מעל נקודת החצות רק כעבור 24:01 שעות, או כעבור 23:59 שעות.
אמנם לכל תאריך גריגוריאני קיים זמן חצות קבוע לכל שנה ושנה. [יצוין כי גם ה-24 שעות שלנו מבוססות על זמן הסיבוב השלם של כדור הארץ, אלא שהן מייצגות את משך זמן הסיבוב הממוצע של כדור הארץ, לעומת זמן חצות שתלוי בזמן הסיבוב המעשי בכל יום ויום].
ההשתנות העונתית של זמן חצות, אינה נוגעת רק לזמן חצות עצמו, אלא גורמת, בנוסף לגורמים אחרים, להשתנות יום יומית של כל זמני היום בהלכה. וזאת מכיוון שכל זמני היום תלויים בזמן סיבוב כדור הארץ סביב עצמו.
זמן חצות משתנה אף לפי המיקום הגאוגרפי, משום שהשמש נמצאת מעל כל נקודה גאוגרפית בזמן אחר, ואף שינוי זה נוגע לכל זמני היום. אמנם קיים הבדל בין זמן חצות לשאר הזמנים, בכך שזמן חצות משתנה רק בין קווי האורך, כלומר שלכל קו אורך זמן חצות משלו. אך אינו משתנה בין קווי הרוחב, כלומר שבשתי נקודות המצויות בשני קווי רוחב שונים אך באותו קו אורך יהיה זמן חצות שווה. זאת לעומת שאר זמני היום שמשתנים גם בין קווי האורך וגם בין קווי הרוחב.
להרב משה פיינשטיין שיטה ייחודית שזמן חצות היום אינו משתנה במשך השנה.[1] על כל פנים, שיטה זו לא נתקבלה חוץ משכונת הלואר איסט סייד, אתריה דהרב פיינשטיין.
מדיני חצות היוםעריכה
לחצות היום השלכות הלכתיות רבות, מהם:
- עד חצות אפשר בדיעבד להתפלל תפילת שחרית (ולפי דעת רבנן לכתחילה).
- מחצות מתחיל מעיקר הדין זמן בין הערביים, שבין היתר הוא זמן הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים.
- בשבת חובה לטעום לפני חצות היום.
- בתשעה באב חלק ממנהגי האבלות מפסיקים בחצות היום.
- בערב פסח מחצות היום ניתן להתחיל לשחוט את קרבן הפסח. כמו כן חלים כל איסורי חמץ מהתורה.
הערות שולייםעריכה
- ^ אגרות משה או"ח א:כד