מעבר הירדן

מעבר הירדן הוא סיפור מקראי המתואר בספר יהושע בעת כניסת בני ישראל לארץ ישראל, במהלכו עברו מעבר הירדן המזרחי אל ארץ כנען, דרך נהר הירדן שנבקע באורח נס.

יהושע ובני ישראל חוצים את הירדן אל ארץ כנען, בנג'מין וסט, 1800

בקיעת הירדן הייתה אות שנתן ה' לכך שיוריש לבני ישראל את ארץ כנען.

הסיפור במקרא

סיפור המאורע מתואר בתחילת ספר יהושע:

וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ

— ספר יהושע, פרק ג', פסוקים ט"ו–ט"ז

הכנות למעבר הירדן

שלושה ימים לפני מעבר הירדן יהושע מכין את העם ליציאה לדרך. יהושע שולח את השוטרים להכין צידה לדרך. ביום השלישי השוטרים עוברים שוב ומצווים את העם לשמור 2,000 אמה בינם לבין הארון.

הנס

על פי המתואר, לאחר שדרכו הכוהנים נושאי הארון במי הירדן, המים בנקודה מסוימת נעצרו מזרימתם, ונערמו לחומה, ומאותה נקודה ואילך זרמו המים לכיוון ים המלח עד שנוצר מעבר יבש בקרקעית הירדן, כנגד העיר יריחו.

לאחר שסיימו בני ישראל לעבור ואחרוני הכהנים עזבו את הנהר, חזר הנהר לזרום כמקודם. ”וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו”.

הצבת האבנים

לאחר שהעם סיים לעבור את הירדן והכהנים עודם ניצבים בירדן, יהושע מצווה 12 אנשים לקחת 12 אבנים ולהניח במקום שבו ישנו בלילה כדי להיות לאות לדורות הבאים. בנוסף יהושע מקים 12 אבנים בתוך הירדן.

מטרות מעבר הירדן

הפסוקים מתארים שלוש מטרות לנס בלבד המטרה הברורה של עצם הכניסה לארץ ישראל:

1. להוכיח שה' נמצא עם יהושע כאשר היה עם משה,”אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם־מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ” (ספר יהושע, פרק ג', פסוק ז').
2. להוכיח לישראל שה' נמצא איתם ויוריש את עמי הארץ מפניכם, ”בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּ֛י אֵ֥ל חַ֖י בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהוֹרֵ֣שׁ יוֹרִ֣ישׁ מִ֠פְּנֵיכֶ֠ם אֶת־הַכְּנַעֲנִ֨י וְאֶת־הַחִתִּ֜י וְאֶת־הַחִוִּ֗י וְאֶת־הַפְּרִזִּי֙ וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֔י וְהָאֱמֹרִ֖י וְהַיְבוּסִֽי” (ספר יהושע, פרק ג', פסוק י').
3. להראות לגויים את כוחו של ה', ”לְ֠מַ֠עַן דַּ֜עַת כׇּל־עַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־יַ֣ד ה', כִּ֥י חֲזָקָ֖ה הִ֑יא לְמַ֧עַן יְרָאתֶ֛ם אֶת־ה' אלוקיכם כׇּל־הַיָּמִֽים” (ספר יהושע, פרק ד', פסוק כ"ד).

סיפורים מקבילים במקרא

ישנם הקבלות רבות בין מעבר הירדן בימי יהושע לקריעת ים סוף, וכן למעבר הירדן על ידי אלישע ואליהו בהן הקבלות ספרותיות וכן הקבלות בתוכן ובמטרות הנס. גם יהושע משווה בדבריו במפורש בין נס מעבר הירדן לנס קריעת ים סוף. ע"פ שלום-גיא באות ההקבלות ללמד על תהליך של החלפת מנהיג. כאשר אלישע עובר את הירדן לבדו על ידי אדרת אליהו מתגלה לבני הנביאים שאלישע קיבל את רוח אליהו. ההקבלה לקריעת ים סוף שגרמה לעם להאמין למשה ”ויאמינו בה' ובמשה עבדו” (ספר שמות, פרק י"ד, ל"א), מלמדת את עם ישראל שיהושע הוא ממשיכו של משה. גם סיפור טבילת ישו המתרחש על פי המסורת הנוצרית באותו המקום, מסמל מעין העברה של מנהיגות רוחנית מיוחנן המטביל אל ישו.

בשלושת הסיפורים נדרש מהאדם לבצע פעולה פיזית שתלויה בחפץ כלשהו שתגרום לנס, משה משתמש במטה, יהושע בארון הברית ואליהו ואלישע באדרת. שלום-גיא מסבירה שהמקרא בא ללמד אותנו על הצורך בשותפות האנושית בנס.

נס בקיעת הירדן מוזכר גם בספר תהלים ונכלל בקריאת ההלל ומשולב כחלק מן ההלל בהגדה של פסח:

מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר? הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן? מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב

— ספר תהלים, פרק קי"ד, פסוק ה'-ז

סיפור מעבר הירדן ע"פ המחקר הספרותי

הפסוקים במקרא העוסקים במעבר הירדן מלאים בחזרות וסתירות ולא תמיד ברור מהו סדר הפסוקים.

יהושע רייס מסביר שהמבנה הספרותי בא להדגיש את החגיגיות של הנס מכיוון שמעבר הירדן לא מרשים כשלעצמו הרי אנו רואים במקומות נוספים במקרא שבזמנים אחרים הירדן לא היה מלא על גדותיו ואנשים עברו אותו ברגלם. בנוסף החזרתיות מדגישה שהכל נעשה ע"פ ה'.

אלי עסיס טוען שהסיפור כתוב משלושה זוויות שונות שמדגישות את שלושת המטרות השונות של הנס. בנוסף עצם הבלבול כשלעצמו הוא אמצעי ספרותי שנועד להדגיש את הבלבול וההתרגשות.

בספרות הרבנית

בתלמוד מובא מדרש ובו מחלוקת לגבי פרטי הנס:

• רבי יהודה סבור שמקום המעבר היה שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד שבטי ישראל.
• רבי אלעזר ברבי שמעון חלק עליו וטען שהמים נערמו לגובה של יותר מ-300 מיל.

אמנם נחלת שניים וחצי השבטים היא בעבר הירדן המזרחי, אך יוצאי הצבא שבהם הצטרפו למעבר הירדן ולכיבוש הארץ, כמו שהתחייבו למשה. בעבר הירדן נשארו הנשים והטף והם לא השתתפו במעבר הירדן.

ע"פ סדר עולם רבה ההכנות ליציאה לדרך לירדן מתרחשות החל מו' בניסן סוף ימי אבל משה.

ע"פ יהודה קיל במקביל להכנות יהושע שולח את המרגלים ליריחו, אך בסדר עולם רבה מופיע ששליחת המרגלים קרתה כבר בה' בניסן.

איורי מעבר הירדן

• 
  הכהנים מגיעים עם ארון הברית לנהר
• 
  בני ישראל עוברים באזור שיבש מן הנהר ולצידם מים עומדים כנד
• 
  מעבר הירדן מאת גוסטב דורה
• 
  הכהנים מחזיקים בארון הברית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעבר הירדן בוויקישיתוף

• פרק ג ופרק ד בספר יהושע, באתר ויקיטקסט
• יהודה איזנברג, מעבר הירדן, באתר דעת
• שמעון קליין, מעבר הירדן, מעבר הירדן (2), בין מעבר הירדן לקריעת ים סוף, באתר של ישיבת ברכת משה
• מבנה מעבר הירדן, מאמר בוויקיטקסט
• גילי צרפתי, נס מעבר הירדן(הקישור אינו פעיל), באתר של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא