פתיחת התפריט הראשי

חצר רייסין

מתחם מגורים יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בפינת הרחובות מעלות אל-ח'אלידיה ואל קירמי.

חצר רייסין
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
חצר רייסין
חצר רייסין
הכניסה המערבית לחצר רייסין

חצר רייסין היא מתחם מגורים יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בפינת הרחובות מעלות אל-ח'אלידיה ואל קירמי, מזרחית לחצר גליציה.

בחצר מתגוררות כיום 6 משפחות.

היסטוריהעריכה

חצר רייסין שוכנת ברובע המעורב המכונה גם רובע חברון. תחומי הרובע הם רחובות מעלה חלאדיה, הסראיה ואל קירמי.

החצר נרכשה מכספו של ר' סעדיה שור במאה ה-19.

במאה ה-19 התגוררה בחצר משפחת וולפנזון שניהלה בחצר אכסניה והשכירה בה דירות.

בחצר פעלה במשך עשרות שנים טחנת קמח תת-קרקעית, בבעלות משפחת וולפנזון ובניהולה של רבקה וולפנזון. הטחנה שימשה נקודת מוצא של אנשי הגורדיה היהודית החשאית של ירושלים, לפעולותיהם.

זאב וולפנזון, היה עסקן ירושלמי שמוזכר בדברי תולדות היישוב היהודי. זאב עסק בתחומי פעילות רבים: מדפיס, מגיה ורב-בנאי וסוחר, שד"ר ודיפלומט. בנוסף היה איש כולל רייסין ושימש במשך שנים בתור הממונה על הכולל.

בשנת 1905 הקימה "לשכת ירושלים" של ארגון בני ברית גן עברי בעיר העתיקה, צמוד לחצר רייסין. ככל הנראה היה זה גן הילדים הראשון בעיר העתיקה[1].

בשנת 1993 שבו 2 משפחות יהודיות להתגורר בחצר.

בסוף שנת 2013 נכנסו למקום שלוש משפחות יהודיות לאחר שנים ארוכות של דיונים בבית המשפט.

בשנת 2014 התווספו 2 משפחות יהודיות שעברו לגור באולם טחנת הקמח.

בית הכנסת הליטאיעריכה

בחצר רייסין פעל בשנות ה-20 בית כנסת ליטאי של פרושים, בנוסח הגר"א. ליד בית הכנסת פעלה חנות לטחינת קפה של חיה בלומקה. יהודה מוטס יליד הרובע מתאר "לידו (ליד בית הכנסת) מתחת לכיפה קמורה חשוכה... שם התאספו מתפלל בית הכנסת לאחר תפילת שחרית והשיעור בגמרא, ישבו על שרפרפים לטעום מהקפה השחור והטרי, ובין שתיה לשתיה נהנו לספר זה לזה מעשיות פולטיות שהיו ושלא היו, ובאותה עת שחקו הילדים..."[2]

בעקבות התנכלויות פורעים ערבים, בשנות ה-20 נטשו יהודים רבים את האזור. כתוצאה מכך נסגר בית הכנסת[3].

גלריית תמונותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • סיפורי חצרות ובתים בין החומות : פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים העתיקה בדורות האחרונים /שבתי זכריה, ירושלים : ראובן מס, תשס"ו 2006.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ברחוב השלשלת, 1995, עמ' 22-24.
  2. ^ יהודים ומוסדות יהודיים ברחוב השלשלת, 1995, עמוד 27.
  3. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, הוצאת בית אל, ירושלים 1998, עמ' 273