חקלאות בת קיימא
חקלאות בת קיימא היא חקלאות המתבצעת באופן בר קיימא העונה על צורכי המזון והטקסטיל הנוכחיים של החברה, מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הנוכחיים או הבאים לספק את צורכיהם.[1] החקלאות בת הקיימא מתבססת על הבנה של פעילות המערכת האקולוגית. ישנן שיטות רבות להגביר את קיימות החקלאות. כאשר מפתחים חקלאות בתוך מערכות מזון בר-קיימא, חשוב שהיא תהיה גמישה ובשילוב פרקטיקות חקלאיות.[2]
החקלאות יוצרת טביעת רגל אקולוגית עצומה, הממלאת תפקיד מרכזי בגורמי שינויי אקלים (תעשיית המזון אחראית לשליש מפליטת גזי החממה האנתרופוגנית בעולם,[3] מחסור במים, הדרדרות קרקע (אנ'), בירוא יערות ותהליכים נוספים[4] וגורמת בו זמנית לשינויים סביבתיים, ובמקביל היא מושפעת מאותן שינויים. פיתוח מערכות חקלאות בת קיימא מסייעת לקיימות של האוכלוסייה האנושית, וממתנת את שינויי האקלים ומאפשרת למערכות חקלאיות להאכיל אוכלוסייה גדלה בתנאי סביבה משתנים.[5]
היסטוריה
עריכהבשנת 1907, האמריקני פרנקלין ה. קינג דן בספרו Farmers of Forty Centuries דן ביתרונות של חקלאות בת קיימא והתריע ששיטות כאלה יהיו חיוניות לחקלאות בעתיד.[6] את הביטוי "חקלאות בת קיימא" טבע האגרונום האוסטרלי גורדון מקלימונט.[7] המונח הפך פופולרי בסוף שנות ה-80.
הפופולריות ההולכת וגוברת של חקלאות בת קיימא קשורה לחשש הנרחב שכושר הנשיאה של כדור הארץ, מבחינת היכולת להאכיל את האנושות, הגיע אל קצהו, ואולי אפילו חרג ממנו. החשש לחוסר יכולת עתידית להאכיל את אוכלוסיית העולם מעורר דאגה מאז שהכלכלן האנגלי תומאס מלתוס התריע בשילהי המאה ה-18 על גידול עודף באוכלסיית העולם (סוגיה השנויה במחלוקת),[8] בשנים האחרונות נושא הקיימות הפך ליותר ויותר פופולרי. מאז סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, הנושא של אוכלוסיית העולם הגדלה במהירות נתון לדיונים בין-לאומיים.
החקלאות היוותה מאז ומעולם את התעשייה הגדולה ביותר, והיא דורשת תשומות משמעותיות של אדמה, מים וכח אדם. בתחילת המאה ה-21, מומחים הטילו ספק ביכולתה של התעשייה לעמוד בקצב הגידול באוכלוסיית העולם, והועלו חששות לגבי חוסר ביטחון תזונתי עולמי ורעב המוני. נוצרה הסכמה שחקלאות בת קיימא היא הדרך המציאותית ביותר כדי להאכיל בהצלחה את אוכלוסיית כדור הארץ. שיטות חקלאות שונות חייבות לשקול עלויות עתידיות, הן לסביבה והן לקהילות שהם מאכילים. החשש מחוסר יכולת לספק מספיק משאבים לכולם הוביל לאימוץ טכנולוגיה בתחום הקיימות להגדלת הפריון החקלאי. התוצאה הסופית האידיאלית של התקדמות זו היא היכולת להאכיל אוכלוסיות שהולכות וגדלות ברחבי העולם.
הגדרות
עריכהבהרחבת חוק "מדיניות החקלאות הלאומית של ארצות הברית" משנת 1977, המונח "חקלאות בת קיימא" מוגדר כמערכת משולבת של שיטות ייצור חקלאיות המתחשבים בהשלכות לטווח הארוך, כשהגדרות המונח הן:[9]
- מספקת את צורכי המזון והסיבים האנושיים.
- משפרת את איכות הסביבה ואת בסיס משאבי הטבע בו תלוי המשק החקלאי.
- עושה את השימוש היעיל ביותר במשאבים בלתי מתחדשים ומשלבת, ככל האפשר, מחזורים ביולוגיים טבעיים ובקרות.
- שומרת על הכדאיות הכלכלית של פעולות חקלאיות.
- משפרת את איכות החיים של החקלאים והחברה כולה.[10]
האקדמיה הבריטית ז'ול פריטי קבעה מספר עקרונות מפתח הקשורים לקיימות בחקלאות:[11]
- שילוב תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים כגון מחזור חומרים מזינים (אנ'), התחדשות קרקע (אנ') וקיבוע חנקן בפרקטיקות חקלאיות ובייצור מזון.
- שימוש בכמויות מופחתות של תשומות שאינן מתחדשות ואינן בנות קיימא, במיוחד כאלו המזיקות לסביבה.
- שימוש במומחיות של חקלאים הן כדי לעבד בפועל את האדמה, והן כדי לקדם את יכולותיהם ועצמאותם.
- לפתור בעיות חקלאיות ומשאבי טבע באמצעות שיתוף פעולה עם אנשים בעלי כישורים שונים. כולל נושא ההדברה וההשקיה.[11]
- התייחסות לכלכלה בטווח ארוך והקצר, וליצור סביבות חקלאיות שנועדו לקדם התחדשות אינסופית.[12] ואיזון בין הצורך בשימור משאבים לבין פרנסתם של החקלאים.[13]
עקרונות אלו יוצרים כמין פשרה בין הצורך האקולוגי לצורכי האדם, ומכונים "אקולוגיה של פיוס (אנ')".
גורמים המשפיעים על קיימות
עריכה  |
ראו גם – חקלאות אינטנסיבית |
מעשים שיכולים לגרום נזק ארוך-טווח לאדמה, כוללים חקלאות אדמה מוגזמת (העלולה לגרום לסחיפה)[8] והשקיה שאיננה מבוקרת (העלולה לגרום להמלחה).[14][15]
הגורמים החשובים ביותר לאתר גידול חקלאי הם האקלים, הקרקע, משאבי המים, וחומרים מזינים. מבין הארבעה, שימור המים והקרקע הם הרגישים ביותר להתערבות אנושית. כאשר חקלאים מגדלים וקוטפים יבולים, מתכלים חומרים מזינים מהאדמה. וללא חידוש, האדמה סובלת מדלדול בחומרי ההזנה והופכת לבלתי שמישה או סובלת מיבול מופחת. חקלאות בת קיימא תלויה בחידוש הקרקע תוך צמצום השימוש או הצורך במשאבים שאינם מתחדשים, כגון גז טבעי או מינרלים.
חווה חקלאית המייצרת תוצרת חקלאית באופן תמידי, אך בינתיים יוצרת השפעות שליליות על איכות הסביבה במקומות אחרים אינה חקלאות בת קיימא. דוגמה למקרה בו עשויה להיות מוצדקת ראייה גלובלית היא יישום של דשנים או זבל, אשר עשויים לשפר את התפוקה של חווה, אך עלולים לזהם נהרות או מימי חוף קרובים (אאוטרופיקציה).[16] או שימוש בלתי מושכל בהשקיה, הגורם לנגר עילי[א], שיוצר סחף קרקע מואץ שלאחר תקופה גורם להרס מבנה הקרקע.
אקלים
עריכה
ערך מורחב – התחממות עולמית
שינויי האקלים כתוצאה מההתחממות הגלובלית משפיע רבות על המערכות האקולוגיות, וגורמים לשינויים בכמויות הגשם והטמפרטורה העולמית, ויש לכך השפעה רבה על החקלאות, שצריכה להתאים את עצמה למצבים חדשים, ולגדל גידולים המתאימים לשינויים אלה.
חומרים מזינים
עריכה- ערך מורחב – חומרים מזינים
אחד מהצרכים בחקלאות בת קיימא היא לדאוג לכך שהדשנים המוספים לקרקע, הכוללים בעיקר ניטראט פוספט ואשלגן לא יזיקו לסביבה, ותהיה להם אספקה ממקורות ברי קיימא.
| |
ראו גם – פוליקולטורה |
משאבי המים
עריכה| |
ראו גם – זיהום מים, השקיה, אקוויפר |
באזורים מסוימים ישנם כמויות מספקות של גשמים לצורך גידול יבולים, אך באזורים רבים אחרים דרוש השקיה. כדי שמערכות השקיה יהיו בנות קיימא, הן דורשות ניהול נכון כדי להימנע מסחיפת והמלחת הקרקע והימנעות משימוש בכמות מים מעבר לכמות המתחדשת באופן טבעי. אחרת, מקור המים הופך למעשה למשאב שאינו מתחדש. שיפורים בטכנולוגיית קידוחי בארות מים, מאפשרים כיום חקלאות גם במקומות גבוהים, שבעבר הסתמכו בהם על מי גשמים בלבד. מצד אחד זה מאפשר גידולים רבים יותר, אך מצד שני להתקדמות זו יש מחיר, ובאזורים רבים, המים באקוויפרים מנוצלים מהר יותר מאשר ניתן לחדש אותם.
על פי המכון לקיימות חקלאית של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס,[17] יש לנקוט במספר צעדים כדי לפתח מערכות חקלאיות עמידות ליובש גם בשנים "רגילות" עם כמות משקעים ממוצעת. צעדים אלה כוללים הן פעולות מדיניות והן פעולות ניהול:
- שיפור אמצעי שימור ואגירת מים.
- מתן תמריצים לבחירת מיני יבולים עמידים ליובש.
- שימוש במערכות השקיה בנפח מופחת.
- ניהול גידולים חקלאיים לצמצום אובדן מים.
- לא לשתול יבולים בכלל.
שיטות שימור
עריכהכדי לשמור על משאבי הקרקע המים, ולמנוע סחף ודלדול קרקע, ישנם מספר שיטות גידול חדשניות, אשר שומרות על קיימות הקרקע ומשק המים.[8]
טפטפות
עריכההשקיה בטפטפת, מונעת שימוש יתר במים, ומפחיתה את התאיידות המים.
חיפוי קרקע
עריכה
על ידי חיפוי הקרקע, בממברנה פולימרית,[18] בטוף, ובשיטות נוספות, מסייעות להפחתת התאיידות המים בכ-50%. הם גם מפחיתים את כמות עשבי הבר, ומוסיפים לפוריות הקרקע.[19] לעיתים בונים חיפוי צל מעל מטעים, לסייע בחיסכון במים.[20]
החיפוי המועדף יותר, הוא חיפוי קרקע אורגני, כמו עלים, קומפוסט,[21] שבבי עץ וכדומה, המועילים גם לשיפור החומרים המזינים בקרקע.
שיטוח עשבי בר
עריכה
שטיחת עשבי הבר בפרדסים ובכרמים, ללא שימוש בחומר הדברה, דבר המונע כניסת כימיקלים לא רצויים לאדמה, ומצד שני נוצרת שכבת קומפוסט טבעית מריקבון העשבייה, אשר מחזק את המינרליים הדרושים לקרקע, ויוצרת בהמשך חסכון במי השקיה. בשנים הראשונות זה גורם לקשיים, אבל אחר כך זה מתאזן ויוצר קרקע נוחה יותר לטיפול. שלשת שנות הערלה מסייעות לכך, שנותנות זמן לטיפול בקרקע ולהגיע לאיזון אקולוגי.[22]
פרמקלצ'ר
עריכה- ערך מורחב – פרמקלצ'ר
קיימת שיטה נוספת, חדשנית המכונה פרמקלצ'ר שההגדרתה הרשמית היא "תכנון מודע של נוף (Landscape) המחקה את הדפוסים ויחסי הגומלין המצויים בטבע על מנת להשיג שפע של מזון, סיבים ואנרגיה לאספקת הצרכים המקומיים. אנשים, המבנים שלהם והדרכים שבהם הם מארגנים את עצמם הם מרכזיים בפרמקלצ'ר".[23]
לפי שיטה זו, משתמשים לגידולים בתבניות טבעיות, ובשיטות עתיקות שנמצאו יעילות, תוך שימוש במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקליים כדי לתכנן וליצור מערכות מגוונות, יצרניות ויעילות מבחינה אנרגטית ומבחינת משאבים זמינים.
נקודות מבט שונות
עריכהיש ויכוח על ההגדרה של קיימות ביחס לחקלאות. ניתן לאפיין את ההגדרה בשתי גישות שונות: אקוצנטרית, וגישה טכנוצנטרית, הגישה האקוצנטרית שמה דגש על התפתחות אנושית ברמה שלא תפגע בערכי ומשאבי הטבע השונים, ומתמקדת בטכניקות של חקלאות אורגנית וחקלאות ביו-דינמית במטרה לשנות את דפוסי הצריכה והשימוש במשאבים. הגישה הטכנוצנטרית טוענת שניתן להשיג קיימות באמצעות אסטרטגיות טכניות הנשלטות בידי האדם, החל משינוי המערכת התעשייתית, בהובלת הממשל לחקלאות מכוונת לשימור, ועד הטיעון שהביוטכנולוגיה היא הדרך הטובה ביותר לספק את ביקוש הולך וגובר למזון.
בישראל
עריכהמדינת ישראל נחשבת מהמדינות המובילות בתחומי מחקר הקרקע והמים, ומהווה גורם משמעותי בפיתוח החקלאות העולמית.[24]
במשרד החקלאות וביטחון המזון קיימת יחידה מיוחדת בשם החטיבה לניהול משאבי סביבה שתפקידה לדאוג לשיפור משאבי הקרקע, ולקיים סביבה חקלאית בת קיימא לטובת הדורות הבאים.[25]
בישראל נערכים מחקרים שונים על החקלאות ושימור הקרקע ומערכת המים, כדי לפתח חקלאות בת קיימא בצורה מיטבית.[26]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- חקלאות ואקולוגיה – איך ילכו השתיים יחדיו? מאמרו של פרופ' אבי פרבולוצקי דצמבר 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ זרימת מים חופשית שאינה מחלחלת למי התהום
- ^ What is sustainable agriculture | Agricultural Sustainability Institute 11 בדצמבר 2018 (באנגלית)
- ^ ראה לדוגמה במשרד החקלאות הקנדי, באתר www.ontario.ca (באנגלית)
- ^ מערכות המזון אחראיות לשליש מפליטות גזי החממה האנתרופוגניים בעולם (באנגלית)
- ^ Brown, L. R. (2012). World on the Edge. Earth Policy Institute. Norton. ISBN 978-1-136-54075-2.
- ^ העצמה בת-קיימא של החקלאות למען שגשוג אנושי וקיימות גלובלית מאמר במרכז הביוטכנולוגי, ארצות הברית 12 ביולי 2016
- ^ King, Franklin H. (2004). Farmers of forty centuries. נבדק ב-2016-02-20.
- ^ אגודת בוגרי מדעי הכפר אוניברסיטת ניו אנגלנד באוסטרליה 21 באוקטובר 2012 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 עבודת אדמה יעל פרוינד-אברהם, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט 16 אוגוסט 2023
- ^ הרחבות והוראות בחוק החקלאות בארצות הברית משנת 1977 (באנגלית)
- ^ הרחבות והוראות בחוק החקלאות בארצות הברית משנת 1977 סעיף 18 עמוד 9 (באנגלית)
- ^ 1 2 Pretty, Jules N. (במרץ 2008). "Agricultural sustainability: concepts, principles and evidence". Philosophical Transactions of the Royal Society of London B: Biological Sciences. 363 (1491): 447–465. doi:10.1098/rstb.2007.2163. ISSN 0962-8436. PMC 2610163. PMID 17652074.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Stenholm, Charles; Waggoner, Daniel (בפברואר 1990). "חקלאות בת קיימא עם תשומות נמוכות: מיתוס או שיטה?". Journal of Soil and Water Conservation. 45 (1): 14. נבדק ב-2016-03-03.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ פרסום תוכנית מאוזנת לחיזוק החקלאים ושימור המשאבים אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס 2015
- ^ Liu, Zhanjun; Chen, Zhujun; Ma, Pengyi; Meng, Yan; Zhou, Jianbin (2017-11-01). "Effects of tillage, mulching and N management on yield, water productivity, N uptake and residual soil nitrate in a long-term wheat-summer maize cropping system". Field Crops Research (באנגלית). 213: 154–164. doi:10.1016/j.fcr.2017.08.006. ISSN 0378-4290.
- ^ Singh, Ajay (2020). "Salinization and drainage problems of agricultural land". Irrigation and Drainage (בצרפתית). 69 (4): 844–853. doi:10.1002/ird.2477. ISSN 1531-0361.
- ^ טיפול בזיהום מנגר חקלאי
- ^ מהי חקלאות בת קיימא? אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, דצמבר 1997
- ^ מחקר על היעילות בחיסכון במים בשימוש בממברנה פולימרית, אברהם גמליאל, מינהל המחקר החקלאי בית דגן
- ^ המעלות של חיפוי הקרקע
- ^ חיסכון במים במטע בננות בעמק הירדן באמצעות רשת צל מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
- ^ השפעת חיפוי בקומפוסט אשפת ערים על ניצולת מי הגשם בחקלאות ועל סיכונים לסביבה מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
- ^ [h[ttps://www.youtube.com/watch?v=j_QIjXNbfH0ttps://www.youtube.com/watch?v=j_QIjXNbfH0 עידו סירקין. חקלאי מוביל בחקלאות בת קיימא לשנת 2018] בסרטון ביוטיוב פורסם על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- ^ Mollison, Bill; Holmgren, David, Permaculture One, Australia: Transworld Publishers, 1978, ISBN 978-0-552-98060-9
- ^ באתר האוניברסיטה העברית
- ^ באתר משרד החקלאות
- ^ אחד המחקרים המקיפים שנערך על ידי פרופ' אבי פרבולוצקי וגב' ריקי לוי באוניברסיטת תל אביב בשנת תשע"ח