חקלאות שלחין
חקלאות שלחין היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים על ידי שליחת המים לערוגותיהם. מקורו של השם במילה הארמית "שלהי" שפירושה עייפות, ובהקשר של חקלאות, שדות שלחין הם שדות בעלי גידולים העייפים וצמאים למים[1].
בחקלאות שלחין מסורתית יוצרים בריכות אגירה ומסלולי הובלה של המים לערוגות.
חקלאות השלחין המודרנית משתמשת בשיטות השקיה נוספות כגון המטרה והשקיה בטפטוף. ירקות ופירות, ובישראל גם כותנה, אשר דורשים כמויות גדולות של מים, גדלים בחקלאות השלחין.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- פרופסור משה ברור, "חקלאות שלחין", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 9), הוצאת יבנה, תשס"א
הערות שוליים עריכה
- ^ רמב"ם על מסכת שביעית פרק ב משנה ב
