חקלאות שלחין
חקלאות שלחין היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים על ידי שליחת המים לערוגותיהם.
בחקלאות שלחין מסורתית יוצרים בריכות אגירה ומסלולי הובלה של המים לערוגות.
חקלאות השלחין המודרנית משתמשת בשיטות השקיה נוספות כגון המטרה והשקיה בטפטוף. ירקות ופירות, ובישראל גם כותנה, אשר דורשים כמויות גדולות של מים, גדלים בחקלאות השלחין.
מקור השם
עריכהמקור השם הוא מהמשנה שאומרת[1] "משקין בית השלחין במועד ובשביעית" על מנת להשמיע שלמרות הטרחה המרובה מותר להשקות את השלחין בחול המועד ובשמיטה. הגמרא מסבירה ששלחין זה לשון צחיחות, ומוכיחה זאת מהתרגום על הפסוק[2] "ואתה עייף ויגע"- "ואת משלהי ולאי" ובאמת הרמב"ם גורס "בית השלהין"[3]. כיום, מחדשי העברית קיבלו את הסבר תוספות והרמב"ם ולא את פירוש רש"י שפירש שמדובר על שדה שבצלע ההר, ולכן אין תעלה או נחל בקרבתה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- פרופסור משה ברור, "חקלאות שלחין", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 9), הוצאת יבנה, תשס"א
