חרארד דוויד
חרארד דוויד (בהולנדית: Gerard David; סביבות 1460 – 13 באוגוסט 1523) היה צייר ומאייר כתבי יד בהולנד הידוע בזכות שימושו בצבעים. רק מעט נחשף על חייו. דוויד הפך לחבר בגילדת לוקאס הקדוש אנטוורפן בשנת 1515. הוא הצליח מאוד בחייו וככל הנראה ניהל שתי סדנאות, באנטוורפן ובברוז'[1] כציירים רבים אחרים מתקופתו, פחת המוניטין שלו במאה ה-17 עד שהתגלה מחדש במאה ה-19.
 | |
| דיוקן עצמי, בתוך הציור "בתולה בין הבתולות", 1509 | |
| לידה |
1460? אודווטר, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1523 (בגיל 63 בערך) ברוז', נפת פלנדריה, ארצות השפלה ההבסבורגיות |
| תחום יצירה |
ציור, איור |
| זרם באמנות |
הפלמים הפרימיטיביים |
| יצירות ידועות |
הבתולה בין הבתולות, Triptych of the Sedano family, Judgement of Cambyses, Cervara Polyptych, Baptism of Christ |
| בן או בת זוג |
Cornelia Cnoop (1497–?) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
דוויד נולד באודווטר, שנמצאת במחוז אוטרכט. שנת הלידה המשוערת 1460 על סמך המראה של כבן 50 שנה בדיוקן העצמי שלו 1509 שנמצא בציור שלו "הבתולה בין הבתולות".[2] את הקריירה הבוגרת שלו בילה בברוז', שם היה חבר באגודת הציירים. עם מותו של הנס ממלינג בשנת 1494, הפך דוויד לצייר המוביל של ברוז'. הוא עבר לברוז' בשנת 1483, ככל הנראה מהארלם, שם פיתח את סגנונו בהשפעת אלברט ואן אודווטר, והצטרף לגילדת לוקאס הקדוש בברוז' בשנת 1484.[3] הוא הפך לדיקן הגילדה בשנת 1501,[4] ובשנת 1496 נישא לקורנליה קנואפ, בת הדיקנית מגילדת הצורפות.[5] דוויד היה אחד מאזרחיה החשובים של העיר.[6]
אמברוסיוס בנסון היה חניך אצל דוויד, אך נוצרה ביניהם מחלוקת סביב 1519 על מספר ציורים של בנסון שעבד גם עם מאמנים אחרים. בגלל חוב גדול שהצטבר לבנסון,[7] דוויד סירב להחזיר לו את הציורים. בנסון פנה לבית המשפט וזכה כחוק, מה שהוביל לכך שדייוויד ריצה זמן בכלא.[8][9]
הוא נפטר ב־13 באוגוסט 1523 ונקבר בכנסיית גבירתנו בברוז'.
דוויד נשכח לחלוטין כאשר בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 הוא ניצל מהשכחה על ידי ויליאם הנרי ג'יימס וייל, שמחקריו בארכיונים של ברוז' חשפו את העובדות העיקריות על חיי הצייר והובילו לשחזור אישיותו האמנותית של דוויד[10] החל מההכרה ביצירתו המתועדת היחידה של דוויד "הבתולה בין הבתולות", ברואן.[11]
סגנון עריכה
עבודתיו של דוויד שאותרו מורכבות בעיקר מסצנות דתיות. הם מאופיינות על ידי אווירת שלווה נצחית המושגת באמצעות צבעוניות רכה, חמה ועדינה, וטיפול מושכל באור וצל.[12] הוא היה חדשני בעיצוב מחדש של נושאים מסורתיים ובגישתו לנוף, שהיה אז סגנון ציור בהתהוות בצפון אירופה. ניתן לראות את יכולתו בציור נוף בעלווה המפורטת של ציוריו "הטבילה" וסצנת היער" שנמצאים בניו יורק.
אף שרבים מהיסטוריוני האמנות של ראשית המאה העשרים, כולל ארווין פנופסקי ומקס ג'ייקוב פרידלנדס, ראו בו צייר שיצר מעט אך זיקק את הסגנון של האחרים וצייר בסגנון ארכאי וחסר דמיון. עם זאת, רוב החוקרים רואים בו צייר מגוון שלדעת מומחי מוזיאון המטרופוליטן עבד במצב "פרוגרסיבי כשהוא מתרחק ממורשת ימי הביניים המאוחרת שלו וממשיך בראייה חדשנית בעידן של מעבר".[10]
בעבודתו המוקדמת עקב דוויד אחרי אמנים שעבדו בהארלם כמו דירק בוטס, אלברט ואן אודווטר, אף על פי שכבר הוכיח את יכולותיו הגבוהות בצבע. לתקופה מוקדמת זו שייך "יוחנן הקדוש" מאוסף ריכרד פון קאופמן בברלין ו"הירונימוס הקדוש" של המלטינג. בברוז' עבד ישירות בהשפעתו של ממלינג, המאסטר שהדריך אותו. ממנו דוויד רכש כישורי הבעת יופי חגיגי, ריאליזם חזק יותר בציור הדמויות וסידורם בקומפוזיציה של הציור.
דוויד ביקר באנטוורפן בשנת 1515 והתלהב מעבודתו של קוינטן מסייס,[2] שהכניס חיוניות ואינטימיות רבה יותר בתפיסת הנושאים המקודשים.
יצירתו עריכה
העבודות שבגללן דוויד ידוע הן בעיקר יצירות המזבח שצוירו לפני ביקורו באנטוורפן: "נישואיה של קתרינה הקדושה" בגלריה הלאומית, לונדון; הטריפטיכון של "המדונה והקדושים" בג'נובה. "הבשורה" אוסף זיגמרינגן, ומעל לכל, "המדונה עם מלאכים והקדושים" (בדרך כלל נקרא "הבתולה בין הבתולות"), שאותו תרם לנזירות הכרמליטיות בברוז',[13] ואשר נמצא כעת במוזיאון ברואן.[14]
רק מעטות מיצירותיו נותרו בברוז', השאר פזורות ברחבי העולם, וייתכן שהדבר נובע מהערכה הנמוכה של שמו בעבר. זאת מתוך האמונה, שלמרות כל היופי שביצירתו, לא היה בה שום דבר חדשני בהיסטוריה של האמנות.
אפילו ביצירתו הטובה ביותר, כך העריכו בעבר, הוא רק יצר גרסאות חדשות יותר של אומנים אחרים ובני דורו. עם זאת, בשנת 1902, בעקבות תערוכה של אומני ברוז', גדולתו הוערכה מחדש בהשוואה לאומנים אחרים.
דוויד עבד גם בצמוד למאיירי כתבי היד המובילים של אותם ימים. נראה שהוא הובא לצייר מיניאטורות חשובות מיוחדות, בהן "הבתולה בין הבתולות".[15] כמו כן הדיוקן של הקיסר מקסימיליאן בווינה. כמה מציוריו בכתבי היד מלמדים כי אלמנטים מהם מופיעים ביצירותיהם של ציירים ומאיירים אחרים במשך עשרות שנים לאחר מותו.[16]
פחות ידועות אך גם הם באיכות גבוהה, הן עבודותיו של דוויד שנמצאו באוספים ציבוריים ספרדיים. במוזיאון הפרדו במדריד "המנוחה בבריחה למצרים" הדומה לציור הנמצא במוזיאון המלכותי לאמנויות יפות באנטוורפן. מוזיאון הפרדו מחזיק בשתי יצירות נוספות שלו.[17]
מורשת עריכה
לאחר מותו של דוויד התהילה של ברוז' וצייריה הלכה ונעלמה. אנטוורפן הפכה למובילה באמנות כמו גם בחשיבות הפוליטית והמסחרית. מבין תלמידיו של דוויד בברוז', רק איזנברנט, אלברט קורנליוס ואמברוסיוס בנסון הגיעו לגדולה. גם ציירים פלמיים אחרים כמו יואכים פטיניר ויאן מבוזה הושפעו ממנו במידה מסוימת.
לקריאה נוספת עריכה
- Ainsworth, Maryan Wynn. Gerard David: Purity of Vision in an Age of Transition. NY: Metropolitan Museum of Art, 1998. ISBN 0-87099-877-3
- Ainsworth, Maryan Wynn; Christiansen, Keith. From Van Eyck to Bruegel: Early Netherlandish Paintings in the Metropolitan Museum of Art. NY: Metropolitan Museum of Art, 2009. ISBN 0-87099-870-6
- Campbell, Lorne. The Fifteenth-Century Netherlandish Paintings. London: National Gallery, 1998. ISBN 0-300-07701-7
- Harbison, Craig. "The Art of the Northern Renaissance". London: Laurence King Publishing, 1995. ISBN 1-78067-027-3
- Nash, Susie. Northern Renaissance art. Oxford: Oxford University Press, 2008. ISBN 0-19-284269-2
- Ridderbos, Bernhard; Van Buren, Anne; Van Veen, Henk. Early Netherlandish Paintings: Rediscovery, Reception and Research. Amsterdam: Amsterdam University Press, 2005. ISBN 0-89236-816-0
קישורים חיצוניים עריכה
- חרארד דוויד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Campbell, 116
- ^ 1 2 Hand, 63
- ^ Ainsworth (1998), 93
- ^ Ainsworth (1998), 2
- ^ Cuttler, Charles D. "Northern painting from Pucelle to Bruegel". Holt, Rinehart and Winston, 1968. 190
- ^ Hans J. van Miegroet, "New Documents Concerning Gerard David" The Art Bulletin 69.1 (March 1987:33-44).
- ^ Harbison, 73
- ^ Nash, 168, 193
- ^ Scheller, Robert W. Exemplum: Model-Book Drawings and the Practice of Artistic Transmission in the Middle Ages (c. 900 – c. 1470). Amsterdam: Amsterdam University Press, 1995. p. 79.
- ^ 1 2 "Gerard David (born about 1455, died 1523)". Metropolitan Museum of Art. Retrieved 15 February 2013
- ^ Weale, Gerard David, Painter and Illuminator 1895; the Virgo inter Virgines appears in a 1527 inventory of the Carmelite convent of Sion at Bruges.
- ^ Ridderbo et al., 157
- ^ Flemish and German masterpieces from the National Gallery". National Gallery, London, 1920. 169
- ^ Campbell, 20
- ^ "Release Announcement". Christie's. Archived from the original on 13 December 2013.
- ^ T. Kren & S. McKendrick (eds), Illuminating the Renaissance: The Triumph of Flemish Manuscript Painting in Europe, Getty Museum/Royal Academy of Arts, pp. 344–365, 2003
- ^ "David, Gérard - Colección - Museo Nacional del Prado". www.museodelprado.es. Retrieved 4 November 2019.