חרדון מצוי

חרדון מצוי (שם מדעי: Stellagama stellio) הוא מין של לטאה ממשפחת החרדוניים הנפוץ במדינות רבות גם באזורים ים-תיכוניים וגם באזורים המדבריים.

קריאת טבלת מיוןחרדון מצוי
Roughtail rock agama (Stellagama stellio brachydactyla) 2.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
משפחה: חרדוניים
סוג: Stellagama
מין: חרדון מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Stellagama stellio
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפייניםעריכה

אורכו לרוב עד 30 ס"מ. הראש רחב, שטוח ומשולש. גופו מוצק, מגושם ומחוספס בשל הקשקשים הגדולים והקוצניים שעליו, ובמיוחד על זנבו.

צבעי גופו של החרדון המצוי מגוונים ומשתנים בהתאם לגורמים שונים כמו למשל אזור המחיה, גיל, זוויג, טמפרטורת סביבה. בשעות הבוקר הקרירות צבע גופו כהה יחסית על מנת לקלוט את חום השמש ביעילות, ובמשך היום הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות.

כמיני חרדונים רבים, החרדון המצוי משתמש בתנועות קידה לתקשורת תוך-מינית: להכרזה על טריטוריה ולחיזור אחר נקבות.

מזונו של החרדון הוא בעיקר חרקים ופרוקי-רגליים שונים ולעיתים גם חלזונות, וכן מזון צמחי כפרחים ועלים.

רבייהעריכה

הזכרים שומרים על הטריטוריות שלהם ואינם נותנים לזכרים זרים להיכנס אליהן. סביב כל זכר ישנם 4-1 נקבות וצעירים אחדים. עונת ההטלה היא בסוף האביב עד תחילת הקיץ. הנקבה חופרת גומה באדמה לחה ומטילה בה 13-6 ביצים. הצעירים בוקעים אחרי חודשיים.

תפוצה בישראלעריכה

החרדון המצוי הוא החרדון הכי נפוץ בישראל ואפשר למצוא אותו גם בבתי הגידול הים-תיכוניים וגם בבתי הגידול המדבריים בישראל.

גלריהעריכה

קריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חרדון מצוי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חרדון מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN


  ערך זה הוא קצרמר בנושא זוחלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.