חרדון מצוי

חרדון מצוי (שם מדעי: Stellagama stellio) הוא מין של לטאה ממשפחת החרדונים הנפוץ באזורים ים-תיכוניים ובאזורים מדבריים.

חרדון מצוי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	לטאות
משפחה:	חרדוניים
סוג:	Stellagama
מין:	חרדון מצוי
שם מדעי
Laudakia stellio ‏ליניאוס, 1758

מאפיינים

אורכו לרוב עד כ-30 ס"מ. הראש רחב, שטוח ומשולש. גופו מוצק, מגושם ומחוספס בשל הקשקשים הגדולים והקוצניים שעליו, ובמיוחד על זנבו.

צבעי גופו של החרדון המצוי מגוונים ומשתנים בהתאם לגורמים שונים כמו למשל אזור המחיה, גיל, זוויג, טמפרטורת סביבה. בשעות הבוקר הקרירות צבע גופו כהה יחסית על מנת לקלוט את חום השמש ביעילות, ובמשך היום הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות.

כמיני חרדונים רבים, החרדון המצוי משתמש בתנועות קידה לתקשורת תוך-מינית: להכרזה על טריטוריה ולחיזור אחר נקבות.

מזונו של החרדון הוא בעיקר חרקים ופרוקי-רגליים שונים ולעיתים גם חלזונות, וכן מזון צמחי כפרחים ועלים.

רבייה

הזכרים שומרים על הטריטוריות שלהם ואינם נותנים לזכרים זרים להיכנס אליהן. סביב כל זכר ישנם 4-1 נקבות וצעירים אחדים. עונת ההטלה היא בסוף האביב עד תחילת הקיץ. הנקבה חופרת גומה באדמה לחה ומטילה בה 13-6 ביצים. הצעירים בוקעים אחרי חודשיים.

תפוצה בישראל

החרדון המצוי הוא החרדון הכי נפוץ בישראל וניתן למצוא אותו בבתי הגידול הים-תיכוניים ובבתי הגידול המדבריים בארץ.

גלריה

• 
  חרדון מצוי צפוני
• 
  חרדון מצוי דרומי
• 
• 
  חרדון מצוי בגן החיות התנ"כי בירושלים
• 
  חרדון מצוי על קיר באצבע הגליל
• 
  תגובת קיפאון בתנוחה מאיימת אצל חרדון מצוי, סמוך למושב בית אלעזרי

קריאה נוספת

• אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 79-81

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חרדון מצוי בוויקישיתוף

• חרדון מצוי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• מיכל סמוני-בלנק ועמיר וינשטיין, ‏אדון חרדון, "טבע הדברים" (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט)
• חרדון מצוי - הבדלים בין אוכלוסיות צפוניות לדרומיות בישראל, עמותת מן השדה

ערך זה הוא קצרמר בנושא זוחלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.