חרדים מודרניים

חרדים מודרניים הוא כינוי לאנשים המשתייכים למגזר החרדי בישראל אך פתוחים לעולם המודרני ולחברה הכללית, במידה העולה על המקובל בזרם החרדי המרכזי.

לא מדובר בזרם מוגדר ואין הגדרות חדות למאפיינים של החרדי-מודרני. יש טוענים שמונח זה מתייחס בעיקר לתת-חברה חדשה שנוצרה עקב שינויים פנימיים המתרחשים בשנים האחרונות בחברה החרדית הישראלית. קבוצה זו קרויה גם "החרדים החדשים".

יחס למודרנה

המודרנה משפיעה על כלל הציבור החרדי, אך במידה משתנה בין הקהלים השונים שלו. הזרם החרדי המרכזי אינו רואה פסול בשימוש באבזרים ובמכשירים טכניים וטכנולוגים מודרניים, בתנאי שאין בהם תכנים פסולים והשפעה של התרבות המערבית שמציעה המודרנה. לפיכך, הוא מסתייג בשימוש בחידושים כמו אינטרנט, למשל. לעומת זאת, החרדים המודרניים מצדדים בשילוב המודרנה כחלק בלתי נפרד מאורח החיים החרדי, זאת אף שיש לנקוט בגישה סלקטיבית השואפת לשאוב את האלמנטים החיוביים שמציעה המודרנה, תוך דחיית האלמנטים השליליים שבה.

חרדיות מודרנית קיימת בקרב כל תתי-המגזר החרדי: הליטאים, החרדים הספרדים, והחסידים.

ההתנגדות מצד הזרם החרדי המרכזי

לפי גישת הזרם החרדי המרכזי, לא תיתכן חשיפה לעולם החילוני ולתרבות המערבית מבלי להיות מושפע מהם בכיוון מנוגד לעמדות החרדיות המסורתית. לפי גישה זו, קיים מתאם בין מידת המודרניות לבין הרמה הדתית והרוחנית (החרדים-המודרניים מכונים גם "חרדים לייט"), ובחלק מהמקרים הדבר מוביל להידרדרות דתית ואף ליציאה בשאלה.

רבנים חרדים נאבקים בתופעה, בין השאר על ידי הצבת סטנדרטים קפדניים בקבלת ילדים למוסדות החינוך. על רקע זה מתעוררים עימותים במוסדות החינוך של הזרם המרכזי של הציבור החרדי, שבחלק מהמקרים אינם מקבלים לשורותיהם ילדי משפחות חרדים-מודרניים. כמו כן נאבקים רבנים ועסקנים חרדים באתרי האינטרנט החרדיים ובשבועונים החרדיים שלדעתם מובילים את הקו של החרדיות-מודרנית. חרדים, בהם מאנשי הפלג הירושלמי, תקפו אישים בולטים בקרב החרדים החדשים תוך שימוש באלימות ופיזור פשקווילים.

הבדלים בין חרדים מודרניים לזרם החרדי המרכזי

קיימים הבדלים השקפתיים ומעשיים בין הזרם החרדי המרכזי לבין החרדים המודרניים. בציבור הליטאי, רוב הגברים החרדים לומדים לאחר נישואיהם בכולל במשך מספר שנים, ולאחר מכן חלקם פונים למשרות תורניות ואחרות. הם מחנכים את ילדיהם ב"חדרים" בעלי קו שמרני, המותאם למשפחות אברכים ושכולל לימודי חול ברמה בסיסית. לאחר הלימודים ב"חדר" נשלחים הבחורים ללימודים בישיבה קטנה ולאחר מכן בישיבה גבוהה, שבהן נלמדים לימודי קודש בלבד. לעומת זאת, חלק מהחרדים המודרניים מחנכים את ילדיהם במוסדות ליברליים יותר הכוללים לימודי חול וחלקם אף נבחנים בבחינות הבגרות. בין מוסדות אלו ניתן למצוא את מוסדות הזרם הממלכתי החרדי (ממ"ח),ישיבות תיכוניות חרדיות כגון: היישוב החדש, נהורא, נהרדעא, ומערבא כמוסדות לבנים, לצד תיכון לוסטיג, בית שרה, ודרכי שרה לבנות. רוב החרדים המודרניים ממשיכים ללמוד מספר שנים בישיבות גבוהות מן הזרם המרכזי. לא קיימות ישיבות גבוהות של הזרם המודרני, אך יש ישיבות הנחשבות 'פתוחות' המקבלות אל שורותיהן בחורים בעלי רקע מודרני, ובהן ישיבת איתרי וישיבת עטרת ישראל, ישיבת קול תורה וישיבת חברון. לרוב, לאחר החתונה משתלבים הגברים בשוק העבודה הכללי לאחר לימודים באקדמיות החרדיות ולעיתים אף באוניברסיטאות כלליות.

לרוב, ציבור החרדים המודרניים הוא במעמד כלכלי גבוה יותר מהממוצע החרדי. הוא צורך תרבות פנאי ובילויים, הכוללים נופש בבתי מלון, מסעדות, טיולים ונופשים בחו"ל.

באופן יחסי לסטנדרטים החרדיים, חרדים מודרניים צורכים את תרבות המערב, ניזונים מהתקשורת החילונית, גולשים באינטרנט, רבים מהם מחזיקים מכשירים סלולריים שאינם כשרים וחלקם מחזיקים מכשיר טלוויזיה, אם כי לא בסלון.

סגנון לבושם של החרדים המודרניים פתוח יותר יחסית לאנשי הזרם המרכזי, המקפידים על הופעה המזוהה כחרדית. הסממן העיקרי שהם משמרים הוא כיפה שחורה מקטיפה, למרות שמיעוטם חובש כיפות קטיפה בצבעים אחרים, כיפות עור (אמריקאית) וכיפה סרוגה שחורה, המבדילה בינם לבין הדתיים לאומיים החובשים כיפה סרוגה מכל הצבעים.

יש בקרב ציבור זה מי שרואים בחיוב את גיוסם לצה"ל או הצטרפותם לשירות אזרחי של חלק מבני הישיבות שאינם מתאימים ללימוד תורה. יש המבקשים לאמץ ערכים אוניברסליים לצד הערכים היהודיים או נותנים משקל גבוה יותר לאינדיבידואל, לעומת הקולקטיביזם.

רבנים והנהגה פוליטית

חרדים מודרניים רואים את עצמם פחות מחויבים לציות לרבנים בהשוואה לחרדים אחרים. אין דמות רבנית מובהקת שמשמשת כמנהיג לזרם. עם זאת ישנם רבנים המזוהים איתם, בהם הרב דוד לייבל ראש מוסדות אחוות תורה, הרב בצלאל כהן ראש ישיבת חכמי לב, הרב דוד בלוך מקים הנח"ל החרדי, הרב רפאל קרויזר^{[דרוש מקור]} ראש כולל "למען דעת" ועוד.

מפלגת "טוב" שהתמודדה בבחירות מונציפאליות בירושלים, בבית שמש ובביתר עילית זוהתה עם החרדים המודרניים. בבית שמש היא הצליחה להכניס את הזמר אלי פרידמן למועצת העיר. חלק מן החרדים המודרניים מצביעים גם עבור מפלגות שאינן חרדיות. קיימות מסגרות פוליטיות במפלגות חילוניות שמיועדות לחרדים מודרניים, בהן התא החרדי במפלגת העבודה וקבוצת חרדים בליכוד שהכניסו למועצת העיר בני ברק את יעקב וידר. התארגנות קטנה יותר קיימת גם במפלגת ימינה בעבר והציונות הדתית-עוצמה יהודית של סמוטריץ׳ ובן גביר. חרדים מודרניים סייעו לבחירתה של עליזה בלוך לראשות העיר בית שמש.

קבוצות בפייסבוק

חרדים מודרניים פעילים ברשתות החברתיות. בפייסבוק ישנן כמה קבוצות המזוהות איתם, בהן קבוצת חי"ש - חרדים ישראלים שקמה על ידי עו"ד יחזקאל רוזנבלום בשנת 2014. מטרת הקבוצה לחזק את הקשר בין כל החרדים המאמינים "שעל הציבור החרדי להיות יותר מעורב ויותר דומיננטי בקביעת סדר היום הציבורי בישראל, בכל ההיבטים, יחד עם שמירה על ייחודו והערכים המרכזיים שלו". חרדים מודרניים עורכים מפגשים חברתיים, אירועים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעילים למען מוסדות מזרם הממ"ח. בקבוצה כ-4,000 חברים ומסונף לה גם בית מדרש וירטואלי. קבוצות נוספות הן The Torah Hub (תורה האב) שנועדה לדון בעניינים הקשורים לחברה החרדית הישראלית המבקשת להתחדש.

תפוצה

תופעה דומה נפוצה בארצות הברית ובמערב אירופה, שם החשיפה לתרבות החוץ ועיסוקים מפרנסים מצויים בשיעור גבוה, והנוטים לכך מהווים חלק גדול מרוב הקהילות (אין לבלבל אותם עם בני אורתודוקסיה מודרנית). העלייה הגדולה של קהל חרדי כזה מארצות הברית, קנדה ובריטניה לישראל מאז שנות ה-90, והצטרפותם של צעירים רבים מבניהם לסמינרים ולישיבות המקומיות, תרמה להתפשטות התופעה גם בישראל. גם קליטה של חוזרים בתשובה מרובים וחלקם בני עדות המזרח הגדילה את החשיפה לאורח חיים פתוח יותר.

בישראל, במחקר שנעשה על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11% מהחרדים הגדירו את עצמם כ"חרדיים מודרניים", ו29% כ"חרדים עם נגיעות מודרניות". החרדים המודרניים פזורים בקרב הציבור כולו כמו גם באזורים חילוניים. הם מעדיפים שכונות חרדיות הנחשבות 'פתוחות' יותר, כמו הר נוף והגבעה הצרפתית בירושלים, ובפאתי בני ברק. כמו כן קיימים ריכוזים של חרדים מודרניים באלעד, בית שמש ביתר עילית ופתח תקווה. בשתי הערים האחרונות אף הוקמה רשימה פוליטית בשם "טוב". בביתר מיוצגת קבוצה זו במועצת העיר.

לקריאה נוספת

• חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 49–52.
• דוד זולדן, החרדים החדשים, חבל מודיעין: כנרת, זמורה, דביר, 2019

קישורים חיצוניים

• יאיר שלג, החרדי החדש, פברואר 1998
• יאיר אטינגר, ארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
• תמר רותם, החרדים החדשים מרימים את הראש והכיפה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
• חיים זיכרמן, לי כהנר, חרדיות מודרנית - מעמד ביניים חרדי בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2012
• אהרון רוז, ‏משבר הזהות של החרדים החדשים, השילוח, גיליון 3, פברואר 2017
• חיים דיין, החרדיות המתחדשת ואתגריה הערכיים-חברתיים, כתב העת לחקר החברה החרדית, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, אוקטובר 2017
• איתמר בן-עמי, מבט מחודש על החרדים החדשים, באתר הזמן הזה, נובמבר 2020
• צופית גרנט, ללא גבולות, עונה 1, פרק 7: החרדיות החדשות באתר ערוץ 13
• ראובן שטיין, מחפשים שייכות: צמיחתן של הקהילות החדשות, מגזין המקום גליון 22