חרונימו לואיס דה קאבררה
חרוֹנִימוֹ לוֹאִיס דֶה קַאברֶרַה (בספרדית: Jerónimo Luis de Cabrera; 1528–1574) היה קונקיסטאדור ספרדי, מושל קולוניאלי ששלט על צפון מערב ארגנטינה. מייסד העיר קורדובה.
 | |
| חרונימו לואיס דה קאבררה | |
| לידה |
1528 סביליה, ספרד |
|---|---|
| פטירה |
1574 (בגיל 46 בערך) סנטיאגו דל אסטרו, מלכות המשנה של פרו |
| שם לידה |
Jerónimo Luis de Cabrera y Toledo  |
| מדינה |
 האימפריה הספרדית |
| מקום קבורה | סנטיאגו דל אסטרו, מלכות המשנה של פרו |
| בן או בת זוג |
Luisa Martel de los Ríos (1560–17 באוגוסט 1574) |
|
| |
  | |
חייו ותקופתו עריכה
קאבררה נולד בסביליה שבספרד. הוא ואחיו הגדול, פדרו, היגרו למלכות המשנה של פרו ב-1538, ובעקבות התגייסותו לצבא הספרדי, חרונימו הגיע לדרגת סמל והוצב במרכז העצבים הקולוניאלי של קוסקו ב-1549. הוא הוביל מסעות צבאיים רבים בשנים שלאחר מכן, בהם בעיקר דיכוי המרידות באיקה ובנסקה ובעקבות משרה בעיר הבירה, לימה, התמנה ב-1571 להיות הקורגידור של פוטוסי.
לקראת סוף 1571, קאבררה יועד להיות אדלנטאדו (תואר צבאי של קונקיסטאדורים ספרדים), לצורך חקירת דרכים לא נודעות מדרום לפוטוסי. המינוי בא בעקבות פגישתו עם מושל פרובינציית טוקומאן, אשר כיסתה את רוב מה שבעתיד יהיה צפון-מערב ארגנטינה. הוא הציב את משרדו בסנטיאגו דל אסטרו, ארגן משלחת של 100 חיילים ו-40 קרונות אספקה במהלך 1572, ועזב לכיוון דרום עם כוונה לייצר אחיזה אסטרטגית. היישוב הראשוני, קיסקיסאקטה (Quisquisacate), הוקם ב-24 ביוני 1573 ונכשל. ב-6 ביולי, המשלחת בחרה במיקום על גדות נהר הסוקיה (Suquía) בערך 400 קילומטר דרומית לסנטיאגו דה אסטרו. כאות כבוד ניתנה לקאבררה הזכות לבחור את שם היישוב, אותו הוא כינה קורדובה דה לה נואבה אנדלוסיה, לכבוד קורדובה (ספרד), מקום הולדתה של אשתו.
קאבררה שמר על יחסי שכנות טובות יחסית עם התושבים הילידים של האזור, בני הקומצ'ינגון, והוכיח מנהל תקין התנחלות החדשה, אשר תוך שנה נספר עם המוסדות המשפטיים והמנהליים הבסיסיים של יישובי הקבע. הוא עזב ביוזמתו לכיוון מזרח בשנת 1574 והגיע במהירות לחופי נהר פרנה, אשר נמצא במרחק 320 קילומטר, שם הקים את מצודת סן לואיס (ליד סנטה פה המודרנית). המצודה היוותה דריסת רגל ראשונה של מלכות המשנה של פרו עם מוצא לאוקיינוס האטלנטי (דרך נהר הפרנה אשר נוח מאוד לשיט). ההישג התנגש עם היריבות מול קפטן חואן דה גאראיי (Juan de Garay), אשר נשלח במורד הנהר מאסונסיון עם הזמנה מהמשנה למלך לעשות את אותו הדבר.
המחלוקת נשפטה לאחר מכן על ידי בורר רשמי, גונסלו דה אבראו (Gonzalo de Abreu), שמצא את קאבררה אשם בסרבנות למשנה למלך (הפרה שמשמעותה גזר דין מוות). בעקבות העובדה שהיה נצר לאצולה ספרדית, הבורר ויתר על מוות בחניקה, וקאבררה הובל ללימה, שם הוצא להורג בעריפת ראש, ב-17 באוגוסט 1574.
