רשימת מאחזים

להלן רשימת המאחזים העיקרים ביהודה ושומרון, מצפון לדרום, על פי האזור בו הם נמצאים ויישוב-האם (אם קיים) הקרוב להם ביותר, שלרוב מספק את השירותים המינהליים.

♦ אחיה ♦ איבי הנחל ♦ אש קודש ♦ בית חוגלה (מול נבו) ♦ בני אדם ♦ גבעת אסף ♦ גבעת ארנון (גבעה 777) ♦ גבעת גל ♦ גבעת הרואה ♦ גבעת הראל ♦ גבעת להבה ♦ גבעת תקומה ♦ גינות אריה ♦ הר גדעון ♦ חוות גלעד ♦ חוות יאיר ♦ חוות סקאלי ♦ חורש ירון ♦ חרשה ♦ יד יאיר ♦ יש"א ברכה ♦ ישוב הדעת ♦ מגרון ♦ מעוז אסתר ♦ מעלה שלמה ♦ מעלה רחבעם ♦ מצפה אביחי ♦ מצפה אשתמוע ♦ מצפה דני ♦ מצפה חגית ♦ מצפה יאיר ♦ מצפה יוסף ♦ מצפה יצהר ♦ מצפה כרמים ♦ מרחבי דוד ♦ עשהאל ♦ נווה ארז ♦ עדי עד ♦ עוז ציון ♦ עלי עין ♦ עמונה ♦ פני קדם ♦ קידה ♦ רמת גלעד ♦ רמת השלושה ♦ רמת מגרון ♦ שבות עמי ♦ שדה בועז ♦ שלהבת ♦שלהבת יה

תוכן עניינים

גב ההר

יישוב אם	מאחז	פרטים	תיאור
אלון מורה	חוות סקאלי	הקמה 1998 גובה 792 מטר	בית הכנסת בחוות סקאלי חוות סקאלי (גבעת פורת יוסף) היא חווה חקלאית שהוקמה בשנת תשנ"ח, 1998, על ידי יצחק סקאלי כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה, על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים. החווה משקיפה צפונה אל החרמון, הרי הגליל העליון ורמת הגולן, ומזרחה אל בקעת הירדן. בימי ראות טובה ניתן לראות ממנה את ים המלח. צפונית לחווה לאורך הרכס משתפל מדרון תלול אל נחל תרצה. הנפילה החדה של המתלול - כשמונה מאות מטרים - היא מהחריפות בישראל ויוצרת תמונת נוף ייחודית.
	שכונת הרחיבי		מיקום: שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ. מקור השם: שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. (פרק נ"ד, א'-ג') אוכלוסייה ומבנים: במקום מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.[דרוש מקור] היסטוריה: בפינוי שנערך באוקטובר 2007 נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום ושניסו לחסום את דרכם. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל מאוד שני אזרחים ושוטר מג"ב.
איתמר	הר גדעון
	גבעת ארנון (גבעה 777)	הקמה דצמבר 1998, כסלו תשנ"ח גובה 777 מטר	מיקום: נמצאת מזרחית לאיתמר. היישוב נמצא על גבעה בגובה 777 מטר מעל פני הים, ומכאן שמה הנוסף של הגבעה "גבעה 777". הקמה: הוקמה ביוזמתו של ארגון חי"ל. שמו של המקום מנציח את זכרו של אריה ארנלדו אגרניוני שנרצח בעת ששמר במקום (אותיות שמו של אגרניוני) וכן כציון שמו של נון אביו של יהושע בן-נון שעל פי המסורת המוסלמית קבור כקילומטר דרומית לגבעה. אוכלוסייה: אוכלוסייה מעורבת דתית וחילונית ובכך ייחודית בנוף ההתיישבות בגב ההר[דרוש מקור]. תושבי הגבעה עוסקים בחקלאות במקום ובמקצועות חופשיים. נכון לשנת 2010 מונה היישוב כ-13 בתים מאוכלסים עם למעלה מ-50 תושבים. התושבים הראשונים היו בני הגרעין החילוני חי"ל (חוסן יהודי לישראל).
הר ברכה	מצפה יוסף	הקמה 2002 גובה 881 מטר מיקום 32°12′13″N 35°16′11″E	תצפית על קבר יוסף ומחנה הפליטים בלאטה מ"מצפה יוסף" מיקום: מאחז מצפה יוסף נמצא בפסגת הר גריזים במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, הצופה על העיר שכם וקבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המאחז נמצא צפונית מזרחית לשכונת קריית לוזה בסמוך לאתר העתיקות הר גריזים. הקמה והיסטוריה: המאחז הוקם בידי הרב גולן במטרה לסמל את הרצון לחזור לקבר יוסף. במקום שני קראוונים ונעשות עבודות[דרוש מקור] לבניית מקווה טהרה. המאחז מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן להגיע אליה בחופשיות באור יום. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.
יצהר	בתחומי יצהר נמצאים שמונה מאחזים: מצפה יצהר, גבעת להבה, תקומה (גבעה 725), חוות השקד, מגד שמיים, הנחלה, שלהבת ושלהבת יה.
	הנחלה		שלוש משפחות ויקב.
	גבעת להבה		המכונה גם "המזרחית", כ-15 משפחות. קרויה על שם הראל בן-נון ושלמה ליבמן שהיו ממקימי המקום, ונרצחו בידי מחבלים בגבעה סמוכה. היסטוריה: המקום יושב לראשונה בתחילת 1997. במאי 1997 פונה הצריף שהיה במקום. יומיים לאחר מכן הוקם הצריף מחדש. ב-2005 בעת שכוח צבאי הגיע לבצע פינוי במקום, סמל ראשון יוסף פילנט קרא לחיילים לסרב פקודה. בעקבות האירוע מונה "קצין חוקר" לבדיקת האירוע. גבעת להבה באתר המועצה האזורית.
	שלהבת		כעשרים משפחות.
	שלהבת יה		7 משפחות, המגדלות את ילדיהן בחינוך ביתי. סמוך לגבעה ממוקם 'מעיין משה' ובו תצפית על מישור החוף. בשכונה כרם יין וטחנת קמח. שכונה זו קרויה על שמם של שני תושבי היישוב, שלמה ליבמן והראל בן נון, שנרצחו על ידי פלסטינים בשנת 1998, בעת שסיירו עם רכב הביטחון של היישוב.
	גבעת תקומה	הקמה 1998 ה'תשנ"ח גובה 725 מטרים	הוקמה על פסגה מדרום ליצהר, ביום שבו נרצחו סיירי הביטחון של היישוב שלמה ליבמן והראל בן-נון. בשכונה כ-20 משפחות, ובמקום קיים בית כנסת בשם 'בני היצהר' ומקוואות טהרה לגברים ונשים. כן קיים בגבעה מוסך. ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר יין תחת המותג "רזא". בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מהתקופה החשמונאית.
	מצפה יצהר	הקמה 2002 ה'תשס"ב	נמצא במרחק של קילומטר מזרחית ליישוב על רכס יצהר, ומונה ארבע משפחות, ובסך הכל עשרים איש. במאחז התרחשו הצתות וגנבות. משטרת ישראל פינתה את המאחז פעמיים והרסה אותו עד היסוד, אך בכל פעם המאחז הוקם מחדש. בגבעה ישנה ישיבה של חסידי חב"ד בראשות הרב שי הרמתי.
	קומי אורי (הסרוגה)		הוקמה על פסגה מדרום-מערב ליצהר, כמה מאות מטרים מערבית לשכונת תקומה. בגבעה 4 משפחות ומספר רווקים. מאז סוף 2015 פועל במקום ארגון אר"י ישאג.

מערב השומרון

יישוב אם	מאחז	פרטים	תיאור
קדומים	חוות גלעד	הקמה 2002 מיקום 32°11′54″N 35°10′52″E	חוות גלעד הוא מאחז הממוקם ליד כביש 60 סמוך לצומת ג'ית. החווה הוקמה על ידי איתי זר ב-2002, נכון ל-2015 מתגוררות בחווה כ-40 משפחות, ופועלת בה "ישיבת שירו למלך".
	שבות עמי		הוקם בבית ליד קדומים. על הבית הוצבו דגלי ישראל והוא כונה זמן מה בתור "בית הדגלים". הבית אמור היה לשמש כמרפאה שבה יטפלו רופאים מההתנחלויות בתושבי המקום. עד ל-1 בינואר 2008 פונה המאחז 14 פעמים אך הנוכחות בו הייתה כמעט רצופה. היה בו בית כנסת לזכרו של עידו זולדן שנרצח בסמוך. כיום המאחז אינו מיושב.
יקיר	חוות יאיר	הקמה 1999	בית הכנסת בחוות יאיר שוכן סמוך להתנחלויות נופים ויקיר ומשקיף על אפיק של נחל קנה. המאחז עלה על הקרקע בשנת 1999. המאחז נקרא על שם אברהם שטרן ("יאיר"), מנהיג הלח"י, יאיר בן מנשה המוזכר בספר דברים והיישוב המקראי "חוות יאיר" אותו רואים המקימים כ"מאחז" העברי הראשון. המאחז שוכן על קרקעות מדינה בתוך "הקו הכחול" (תחום התכנון) של ההתנחלות השכנה נופים. למורדות המאחז שוכן ערוץ אלמגור (בערבית "אל-מג'ור) של נחל קנה.
אלקנה	מגן דן	הקמה מאי 1999	מגן דן מכביש חוצה שומרון כ-20 משפחות בסמוך לאלקנה. במאחז 26 מבנים ארעיים (קראוונים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל.
ברקן	מעלה ישראל (נקרא גם מעלה אורן)	הקמה 1995	המאחז הנמצא מחוץ לתחום שיפוט של יישוב או מועצה אזורית. המאחז אוכלס בשנת 1995. במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005. במקום פועלת החווה הטיפולית "חוות המערב הפרוע".

בקעת הירדן

יישוב אם	מאחז	פרטים	תיאור
ארגמן	מול נבו	הקמה 2001 מיקום 31°49′16″N 35°30′26″E	מול נבו (מכונה גם "בית חגלה") נמצאת בדרום בקעת הירדן. החווה הוקמה על ידי ארנה קובוס אחרי מסירת יריחו לרשות הפלסטינית. אתר האינטרנט הרשמי של רשימת מאחזים

אזור בנימין

יישוב אם	מאחז	שנת הקמה	מיקום	תיאור
מצפה יריחו	יש"א ברכה	2010		מאחז על גבעה ליד מצפה יריחו, שהוקם כתגובה לפיגוע ירי שבוצע על ידי החמאס ליד היישוב בית חגי ב-31 באוגוסט 2010, ובו נהרגו ארבעה ישראלים. המאחז נקרא בתחילה "גן עדן". הוא אוכלס במשפחות מהיישוב ובצעירים, והוקמו בו שישה מבני קבע. בדצמבר 2010 פינו את המאחז כוחות צבא ומשטרה. הוא הוקם מחדש והוחלט לשנות את שמו ל"יש"א ברכה", על פי ראשי התיבות של ארבעה תושבי מצפה יריחו שנהרגו בתאונת דרכים בשנת 2007. המאחז פונה והוקם מחדש מספר פעמים. כיום מתגוררים בו מספר בחורים מארגון אר"י ישאג.
כפר אדומים	מצפה חגית	1999		נמצא במדבר בנימין בצפון גוש אדומים השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן. היישוב נקרא על שמה של חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת ליד היישוב כפר אדומים עם חברתה ליאת קסטיאל. במקום מתגוררות חמש משפחות, דתיות וחילוניות. המשפחות מנסות לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה. מצפה חגית, באתר "המועצה האזורית בנימין"
מעלה מכמש	מצפה דני	1998		מבט מהאוויר, פברואר 2014 נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד ההתנחלות מעלה מכמש השייכת למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשי מעלה מכמש מיד לאחר חתימת הסכם וואי ונקרא על שמו של דני פריי שנרצח בביתו בחדירת מחבל למעלה מכמש בשנת 1995. בעקבות עתירה לבג"ץ הוחל בהסדרת המאחז ובאוקטובר 2015 הוחלט על הפקדה בתנאים של תוכנית מתאר כללית למצפה דני. מצפה דני מתנהל בצורה עצמאית ומונה כ-30 משפחות וכ־60 ילדים. מצפה דני, באתר "המועצה האזורית בנימין"
	נווה ארז	1999		נווה ארז הוא כפר חקלאי קהילתי, נמצא באזור מזרח הרי בנימין ליד מעלה מכמש. היישוב הוקם בשנת 1999 ופונה בשנת 2001 מגבעה סמוכה אל מקומו הנוכחי. במאחז 42 מבנים. נכון לשנת 2016 במקום מתגוררות כ-38 משפחות. היישוב קרוי על שמו של תא"ל ארז גרשטיין שהיה המפקד של אחד המקימים ונפל בדרום לבנון. נווה ארז מוכר כישוב ליברלי יחסית ליישובי יו"ש. נווה ארז, באתר "המועצה האזורית בנימין"
כוכב יעקב	מגרון	1999	31°53′24″N 35°16′17″E	מבט מהאוויר, פברואר 2014 מגרון היה מאחז בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, כשני ק"מ מצפון-מזרח לכוכב יעקב וכ-3 ק"מ ממערב למעלה מכמש. מגרון הוקמה ב-1999 על גבעה בגובה 748 מטר השוכנת מעל כביש 60 ונקראה על שם היישוב העתיק מגרון, המוזכר פעמיים במקרא, ומזוהה בסמוך. מגרון נחשב למאחז הגדול ביותר ומנה באוגוסט 2011 50 משפחות ולהן יותר מ-160 ילדים. ביישוב היו חיבור לתשתיות, כמה בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת. ב-2 בספטמבר 2012 התפנו תושבי המאחז לאחר הסכמה כי הוא יועבר לגבעת היקב הסמוכה.
	רמת מגרון	2008		המאחז הוקם סמוך ליישוב מגרון בה' באייר תשס"ח. המאחז הוקם במחאה על הסכם מגרון ויוצא נגד הסכמי מאחזים. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער ששהו במקום. המאחז קיבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כלל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים. בסביבות תשע"ה המאחז ננטש. בחודש שבט ה'תשע"ז (פברואר 2017) יושב המאחז מחדש על ידי מספר צעירים.
כוכב השחר	מעוז אסתר	2006		המאחז ממוקם צפונית ליישוב כוכב השחר. הוקם בחנוכה תשס"ו, על ידי תושבי כוכב השחר. נעזב והוקם שוב בחנוכה תשס"ח. נקרא על שם אסתר גאליה, שנרצחה בשנת תשס"ג בצומת רימונים. בחול המועד פסח תשס"ח נחנך במקום בית הכנסת "שירת יונדב", ע"ש יונדב חיים הירשפלד שנרצח בפיגוע בישיבת מרכז הרב בר"ח אדר ב' תשס"ח. המאחז פונה על ידי כוחות הביטחון כ-30 פעמים. הוא מוחזק כיום על ידי תנועת נחלה ותנועת אר"י ישאג.
	מעלה שלמה	גובה 644 מטר מיקום 31°56′59″N 35°20′37″E		ממוקם דרומית ליישוב כוכב השחר. המאחז נמצא במקום שבו היה המאחז מצפה כרמים שהועתק לצד המזרחי של היישוב. היישוב נקרא על שם שלמה אלבה, חקלאי שהתגורר בכוכב השחר. מתגוררות במקום 18 משפחות.
	מצפה כרמים	1999 (ה' באייר תשנ"ט)		נמצא גם הוא בתחום כוכב השחר, אך מתנהל כיישוב עצמאי. במקום 44 משפחות, 16 משפחות בבתי קבע. בתחילה המאחז היה מדרום לכוכב השחר - במקום שבו נמצא כיום מעלה שלמה (ראו לעיל) אולם בשנת 1999 הועתק בהסכמה עם הממשלה למקום הנוכחי, ממזרח לכוכב השחר. שמו של היישוב ניתן לו בשל מיקומו. באמצע שנת 2010 הוחל בבניית מבני קבע בהתאם לתוכנית המתאר. בשנת 2011 הוגש בג"ץ נגד תוכנית המתאר והבנייה במקום, בטענה שמדובר בחלקות פרטיות של העותרים הערבים. לצורך בירור הבעלות וזכות תושבי מצפה כרמים כברי רשות להתגורר במאחז, מתקיים הליך אזרחי בבית המשפט המחוזי בירושלים. באוגוסט 2018 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש להסדיר את ההתיישבות במקום, בשל "תקנת השוק", הקובעת כי הקרקע שניתנה על ידי המדינה תישאר בידי האדם שקנה אותה. מצפה כרמים(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019) מצפה כרמים, באתר "המועצה האזורית בנימין"
טלמון	חרשה	1997		מאחז במערב בנימין ליד ההתנחלות טלמון המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. המאחז ממוקם על גבעה נישאה בגובה 780 מטר מעל פני הים המשקיף על כל שפלת החוף. היישוב הוקם בשנת 1997 על ידי תלמידים מישיבת מרכז הרב. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח המקום, אולם אפרים סנה, בהיותו סגן שר הביטחון, אישר הקמת מקווה במקום. לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום, בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון אשר ראה במקום נקודה אסטרטגית וביקש לשמור שם על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית. ביישוב כ-45 משפחות. בשנת 2004 הוקמו במקום 2 בתי קבע, ובשנת 2005 הוקמו במקום שישה בתי קבע נוספים. תנועת שלום עכשיו עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה למנוע את האכלוס נדחתה, בגלל הצהרת המדינה שהמבנים כבר היו מאוכלסים, והדיון בעתירה עצמה נמשך מעל 4 שנים והחלטה טרם ניתנה. לטענת המתנחלים, אדמות חרשה נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. שלום עכשיו טוענת שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית.במהלך ההליך הכריז הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון על האדמות שבהן נמצאים המבנים שבהן עסקה העתירה כאדמות מדינה, והמדינה השיבה לבג"ץ כי בכוונתה להכשיר את המבנים. בעקבות כך, נדחתה העתירה ביחס למבנים בחרשה. ביישוב חרשה נמצאת ישיבה תורנית לצעירים בשם "שערי שמים" בראשות הרב שאול ניר והרב אורי שטטנר. חרשה, באתר המועצה האזורית מטה בנימין
	חורש ירון	1998		נמצא במערב בנימין ליד היישוב נריה. הוקם בשנת 1998 על ידי תושבים מטלמון. חורש ירון, באתר המועצה האזורית מטה בנימין
דולב	יד יאיר	1991 (פורק ב-2008)		המאחז ממוקם בגוש טלמונים והוקם לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון שנרצח במקום. יד יאיר הוקמה כבסיס צבאי ולצידו פארק אזרחי. על פי מאיר גולדמינץ, שהתגורר במקום, אדמת הפארק נרכשה מבעליה הערבי, אך עסקת הרכישה לא אושרה על ידי המנהל האזרחי. במשך השנים נערכה במקום פעילות קהילתית כגון: תפילות, שיעורי תורה ופעילויות בחגים. עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו.
בית אל	גבעת אסף	2001		מבט מהאוויר, פברואר 2014 נמצא במרחק של כ-4 קילומטרים דרומית למועצה המקומית בית אל. היישוב שוכן על גבעה בגובה של 880 מטר מעל פני הים, החולשת על צומת הדרכים המכונה "צומת הטי" בכביש 60 והדרך בואכה בית אל ועפרה. גבעת אסף הוקמה באייר תשס"א - מאי 2001 לאחר רצח אסף הרשקוביץ, תושב עפרה, שלושה חודשים לאחר רצח אביו. משרד הבינוי והשיכון בנה במקום תשתיות בסכום של 600,000 ₪. היישוב הגיש בקשה לתוכנית מפורטת למוסד חינוכי. בגבעת אסף מתגוררות 20 משפחות עם כ-50 ילדים, רובן בקרוונים, ומיעוטן במבני קבע. ילדי הגנים ובתי הספר לומדים בבית אל. ביישוב פעילות תרבות ענפה הכוללת ערבי נשים ושיעורי תורה. במקום קיים גם בית מדרש ובו כולל אברכים, שלוחה של ישיבת מרכז הרב. בתשובת המדינה לבג"ץ בסוף 2012 נאמר כי התושבים רכשו את רוב שטח המאחז. במאי 2013 הודיעה המדינה כי היא בוחנת את האפשרות להכשיר את המקום. על פי הודעת המדינה, "הקרקעות שעליהן יושב המאחז גבעת אסף נרכשו ברובן וההליכים לאישור העסקה כבר החלו, ובכך נסללה הדרך להסדרת חוקיות היישוב ולמניעת פינויו".
	עוז ציון	2012		עוז ציון הוא מאחז הממוקם כמה מאות מטרים דרומית לגבעת אסף. המאחז הוקם על ידי תנועת נחלה וכיום המקום מתופעל בעיקר על ידי ארגון אר"י ישאג. המקום פונה עשרות פעמים בידי כוחות הביטחון אך על-פי רוב נבנה מחדש עוד באותו היום. במקום עומד בית עץ קטן באורח קבע ובו שוהים מספר בחורים.
עפרה	עמונה	1997		תמונת אחד הבתים שנהרסו, שעות לפני העימות עמונה היה מאחז ברמת-חצור, שלוחה של הר בעל חצור, על פסגה גבוהה ושלטת, בגובה 940 מטר מעל פני הים, כקילומטר ממזרח לעפרה, המשתייכת מועצה אזורית מטה בנימין. בפברואר 2006 נהרסו תשעה מבני קבע לא חוקיים בעמונה, לאחר שכוחות משטרה פינו אלפי מפגינים שהתבצרו במקום. בתחילת 2015 התגוררו ביישוב כארבעים משפחות הגרות בקרוואנים, והוא היה המאחז הגדול ביותר ביהודה ושומרון. בפברואר 2017 פונה המאחז מיושביו לפי פסיקת בג"ץ תוך עימותים קשים.
	גינות אריה	2001		היה באזור בנימין ליד ההתנחלות עפרה שהשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 2001 ופונה בשנת 2004. גינות אריה נקרא על שמו של אריה הרשקוביץ, תושב עפרה, שנרצח בדרכו חזרה הביתה מעטרות בתחילת 2001. בתחילת 2006 טען דרור אטקס, איש שלום עכשיו, שפינוי גינות אריה נעשה כחלק מהסכם חשאי עם המתנחלים, על פיו הממשלה תעלים עין מבניית תשעת הבתים בעמונה. כראיה לדבריו הביא דרור אטקס את סמיכות האירועים בין פינוי גינות אריה והתחלת הבניה בעמונה.
עלי	גבעת הרוא"ה	2003		הוקמה בשנת 2003 כחלק מתוכנית ההרחבה של היישוב עלי. מיקומה של הגבעה נבחר על מנת ליצור רצף טריטוריאלי בין גוש שילה-עלי- מעלה לבונה. כיום גרים ביישוב כ 20 משפחות. גבעה הרואה-אתר המעוצה האזורית מטה בנימין. דף יוטיוב של הישוב
שילה	אחיה	1997		נמנה עם ישובי גוש שילה אשר מקבלים את השירותים מהיישוב שילה. היישוב הוקם ב-1997 על גבעה בגובה 857 מטר מעל פני הים - 1.2 ק"מ צפונית-מזרחית משבות רחל ונקרא תחילה בשם "שבות רחל ד'". המאחז נקרא על שמו של הנביא אחיה השילוני שפעל בממלכת ישראל בשומרון. ביישוב גרות היום[דרושה הבהרה] כ-45 משפחות. תעסוקת התושבים: מטעים, בית בד ויקב. לפי אתר שלום עכשיו היישוב ממוקם על אדמות מדינה ויש לו הסכם הרשאה לתכנון למטעם ההסתדרות הציונית עד לינואר 2005. משרד הבינוי והשיכון מימן הקמת תשתיות בסכום של 1,675,000 ש"ח. אחיה - אתר המועצה האזורית. תמונות מהיישוב אחיה(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
	אש קודש	1999		יישוב קהילתי חקלאי בעל צביון דתי תורני בהרי אפרים המתנשא לגובה 830 מטר מעל פני הים ליד היישוב שבות רחל השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999 על ידי קבוצת צעירים שביקשו בהתחלה אישור להקמת מגדל מים במקום ומאוחר יותר יישבו אותו. היישוב מונה כ-32 משפחות. תושבי היישוב מתפרנסים מגידול עזים לחלב וכרמי גפנים ליין ובמקצועות מתחומים שונים נוספים. היישוב קרוי על שמו של אש-קודש גילמור, שהיה מאבטח בסניף המוסד לביטוח לאומי במזרח ירושלים ונרצח במהלך האינתיפאדה השנייה ועל שם ספרו של רבי קלונימוס קלמיש שפירא. היישוב שייך לישובי גוש שילה. מתקיימים סכסוכים בין תושבי המאחז ותושבי הכפר הסמוך קוסרה.
	קידה	2002		קידה המאחז קידה יישוב קהילתי כפרי בן 65 משפחות. הקמתו נועדה ליצור רצף טריטוריאלי של ההתיישבות בגב ההר בין השומרון כביש 60 והבקעה כביש הבקעה. "קידה" שייך למועצה אזורית מטה בנימין ומשתייך ליישובי גוש שילה. היישוב הוקם לאחר שבשנת 2002 פינה צה"ל את בסיס המודיעין "קידה", ששכן ברכס בירכת אל קסר. ביוזמת זאב חבר, מזכ"ל אמנה, אישר בנימין בן אליעזר, שר הביטחון, את הפיכת הבסיס ליישוב אזרחי. ברם, שר הביטחון הורה על פינוי התשתיות והריסת כל המבנים בבסיס. ב-22 במאי אותה שנה עלה הגרעין על הקרקע במיקום הנוכחי לאחר הרצחו של תושב אחיה גדעון ליכטרמן בדרך העולה ליישוב. לאחר העלייה לקרקע נעשה ניסיון לפנות את המבנים והתושבים, אך לאחר עתירה לבג"ץ בוטל הפינוי. ב-2012 נבנו בקידה 17 מבנים חדשים, 10 מהם בתי קבע. אתר האינטרנט הרשמי של רשימת מאחזים
	גבעת הראל	1998		הכניסה לגבעת הראל יישוב קהילתי הנמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. גבעת הראל נמצאת 740 מטר מעל פני הים. היישוב שוכן בגדה הצפונית של נחל שילה העליון. כיום[דרושה הבהרה] מתגוררות במקום 60 משפחות. קישור לאתר הבית של גבעת הראל
	ישוב הדעת (מכונה גם "הבית האדום")	2001		הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי נתי רום. משרד הבינוי והשיכון השתתף במימון הקמת התשתיות. בשנת תשס"ד הצטרפה לחווה משפחת הרב יחיאל מיכאל יוספי והחלה לנהלה. המאחז נמצא מזרחית לשבות רחל, בסמוך לו שוכן מצפון המאחז עדי עד ומדרום המאחז קידה. היישוב מונה 12 משפחות. התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק. היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות. מדיה וקבצים בנושא חוות ישוב הדעת בוויקישיתוף
	עדי עד	1998		מאחז ליד ההתנחלות שבות רחל, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1998 על ידי אנשים משבות רחל. מונה כארבעים משפחות, ובמקום כרמים ויקב המייצר שכר. כן קיימת במקום ישיבה חקלאית "שדות אמיר". תושבי המקום דוגלים בחירות הפרט תוך מחויבות עמוקה להתחדשות יהודית ולהלכה. עדי עד(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019), אתר מועצת יש"ע
	עלי עין	2009 פורק ב-2011		הוקמה בשנת ה'תשס"ט על ידי איתן זאב ויהודה סנה. הגבעה אינה מחוברת לחשמל מתוך עיקרון. בעבר נבנו בה בתי אבן מאבן מקומית אך בתשע"א פונתה כמה פעמים, תוך עימותים אלימים שבמהלכם נשרפה מכוניתו של מפקד משטרת בנימין. בשנת 2017 חזר איתן זאב לאזור והקים את חוות צאן קידה שבה מתגורים משפחתו ומספר נערים.
	גבעת גל יוסף	2009		"משאית מגורים" בגל יוסף המאחז הוקם בשנת ה'תשס"ט ונקרא על שמם של גדעון ליכטרמן שנרצח באזור החווה בה'תשס"ג ויוסף חיים שוקר, שהקים את משק אחיה. המאחז נמצא ממערב לכביש אלון ומזרחית לעדי עד. בגבעה היו 4 משאיות מקורקעות ששימשו למגורים וטנדר מקורקע ששימש כמטבח. כיום המאחז אינו מיושב, ונותרו בו רק חממות.
	גאולת ציון	2011		גבעת גאולת ציון הוקמה לראשונה בשנת תשע"א על ידי צעירים המזוהים עם נוער הגבעות ועם הימין הקיצוני. לאורך השנים פונה המאחז ונבנה מחדש פעמים רבות. באוקטובר 2013 מנה המאחז שתי משפחות וכמה רווקים. התושבים עסקו בחקלאות והחזיקו דיר עיזים בגבעה. בינואר 2015 הוקם במאחז בית כנסת, אך חודש לאחר מכן פונה המאחז והמבנים בו נהרסו. מאז 2015 המאחז נתמך על ידי ארגון אר"י ישאג. ב-2016 החלה לפעול במאחז ישיבה. בחורף 2017 החל לפעול במקום ארגון "גאולת ציון - בחזון ובמעש" ומאז הארגון מחזיק את המקום. כדי למנוע הקמה חוזרת של המאחז הוחל צו תיחום מטעם אלוף פיקוד מרכז שאסר על נוכחות בגבעה. כוחות הביטחון החלו לעצור לחקירה את השוהים במקום. בנובמבר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את בקשת המשטרה להטיל מעצר בית וקנס על צעיר ששהה במקום, וקבע שהצו אוסר על בנייה במקום אך לא על שהות בו.[דרוש מקור] לאחר פינוי עמונה הוחלט להקים בסמוך לגבעה את היישוב החדש למפונים, עמיחי.
גבע בנימין	בני אדם			המאחז קרוי על שם היישוב אדם (גבע בנימין) הסמוך. צופה על נחל פרת והרי מואב. נכון לאוגוסט 2009 מתגוררות במאחז 8 משפחות וארבעה רווקים. נעשו מספר ניסיונות לפנותו.

גוש עציון וקרית ארבע

יישוב אם	מאחז	שנת הקמה	תיאור
אלון שבות	גבעת החי"ש		המאחז ממוקם ממזרח ליישוב אלון שבות, בראש חירבת סאוויר. במקום גרות כ-20 משפחות, רובן בקראוונים ומיעוטן בבתי קבע. במקום בית כנסת וגן שעשועים. במלחמת העצמאות שימשה הגבעה כעמדה ששלטה על התנועה בכביש ירושלים-חברון ומנעה התקדמות הכוחות הערביים לכיוון ירושלים. הגבעה קרויה על שם לוחמי החי"ש שלחמו בה.
בת עין	רמת השלושה	2014	שוכן במערב גוש עציון, מדרום לכביש 367, בתחום השיפוט של בת עין. הקרקע מוגדרת אדמת מדינה. הוקמה ב-4 ביולי 2014 לאחר רצח שלושת הנערים, והיא קרויה על שמם. המועצה אזורית גוש עציון הביאה למקום קרוואנים וסיפקה תשתיות חשמל למאחז. חודש אחרי ההקמה של המאחז, בעקבות מספר אירועי תקיפה של ערבים כנגד יהודים פינתה המועצה אזורית גוש עציון את המאחז.
	מרחבי דוד (בת עין ב')	1998	מרחבי דוד (בת עין ב') הוקמה ממערב לבת עין בקיץ 1998 על ידי חסידיו של הרב משה לוינגר. המאחז כולל קראוונים ובתים מבנייה קלה המפוזרים על פני שטח נרחב בתחתית הרכס שעליו שוכנת בת עין. מתגוררות במקום כשלושים משפחות.
גבעות	חוות קשואלה	2012	חווה חקלאית השוכנת ביער הל"ה, צפונית ליישוב גבעות, על מורדותיו המערביים של גוש עציון. החווה קרויה על שם לוחם הפלמ"ח יעקב זרחי שנפל בקרב הקסטל וכינויו היה "קשואלה".
מיצד	פני קדם	2000	מאחז פני קדם פני קדם שוכן במזרח גוש עציון, בשטח היישוב מיצד. היישוב הוקם באוגוסט 2000. כיום מתגוררים ביישוב 45 משפחות. גובה היישוב הוא 930 מטר מעל פני הים, והצניחה של 1300 מטר עד לים המלח ניכרת בנוף הנשקף ממנו. מקור שם היישוב נגזר ממיקומו של היישוב מעל נחל ערוגות הפונה לקדם - למזרח. השם הרשמי הוא אספר ב', (שמו הרשמי של היישוב מיצד הסמוך הוא אספר א'), על שם באר אספר המוזכרת כמקום חנייתם של החשמונאים קודם הקרב ביוונים ומזוהה בח'רבת זפרן הסמוכה.
מעלה עמוס	אבי הנחל	1999	הנוף הנשקף מאבי הנחל לכיוון דרום מזרח. הוקם בתחילת 1999 בידי חסידי ברסלב מתלמידי רבי ישראל בער אודסר ששאפו לגור קרוב לטבע. מקור השם בשיר השירים: "אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים". המקום נמצא בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון. במקום גרות כ-40 משפחות, רובן דתיות לאומיות. הגובה הממוצע הוא כ-800 מטר מעל פני הים. איבי הנחל צופה אל עבר ים המלח והרי ירדן ממזרח, הר ההרודיון וירושלים מצפון ונחל ערוגות ממערב.
נווה דניאל	שדה בועז (מכונה גם "נווה דניאל צפון")	2002	הוקם בשנת 2002 על ידי קבוצת סטודנטים ואנשי צבא. נקרא על שם בעז ממגילת רות. הוקם לאחר שמ"פ מילואים שזיהה צורך ביטחוני והתיישבותי ביישוב במקום זה הקים אותו ובמקום מספר קראוונים. ביישוב פועל פרויקט מיחזור ואיסוף פסולת הגדול ביותר בגוש עציון. רוב תושבי המקום הם אקדמאים (רופאים, מורים, מהנדסים, ועוד) וסטודנטים. תושבי המאחז מקפידים על חיי קהילה של חילונים ודתיים, שמירה על הטבע והסביבה, חקלאות ועבודה עברית בלבד, ערבות הדדית ומעורבות בקהילה. היישוב מקיים פרויקט של מפגשים ואירוח מכינות קדם צבאיות. מבנה שהיה במקום נהרס על ידי המנהל האזרחי, הריסה שהיוותה תקדים לפינוי עמונה. אתר "שדה בועז"(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019)
נוקדים	מעלה רחבעם	2001	מאחז הנמצא על הגבול בין מדבר יהודה להרי יהודה, ושייך למועצה אזורית גוש עציון. המאחז נמצא בקו המתאר של היישוב כפר אלדד, שבקרבת נוקדים, ונמצא בסמוך לו, במרחק של כקילומטר אחד. הוקם ב-2001. בתחילת דרכו קיבל המאחז מענק ממשלתי של 750,000 שקל. כמה פעמים הוצאו צווי הריסה למקום. ב-2011 הודיעה המדינה לבג"ץ שבכוונתה להכשיר את המאחז ליישוב חוקי. סמוך ליישוב, באחד האפיקים היורד לנחל תקוע, התגלה אתר פריחת החלמוניות הגדול בארץ, המונה לפי ההערכה בין 100,000 ל-200,000 פרחים. הפריחה באתר זה מתחילה בסביבות ה-10 בנובמבר ונמשכת עד ראשית דצמבר.
קריית ארבע	בית הכנסת חזון דוד	2001	בית הכנסת "חזון דוד" עומד על תילו. ערב ראש השנה ה'תשס"ט בית כנסת בסמוך לקריית ארבע. בית הכנסת מנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים. מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה. עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש. בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח' ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה.
	שכונת גל	2003	מאחז סמוך לקריית ארבע, ולשכונה ערבית בשם ג'אליס לכן שם הגבעה תורגם לעברית גל. הוא הוקם על ידי משפחת אחת, שגרה שם לבד בקביעות בתוך מכולה ואוטובוס ישן, במהלך השנים הצטרפו אל הגבעה מספר משפחות, וכיום גרות שם 20 משפחות. מלבד הבתים והשטחים החקלאיים, במרחבי השכונה פזורים גם אתרים ארכאולוגים עתיקים ובורות מים מתקופות שונות וכן גת ובית בד. אזורים מסוימים בשכונה נמצאים תחת איום הריסה ואכן לאורך השנים נהרסו בשכונה בית הכנסת ובתי מגורים, שנבנו מחדש בתוך זמן קצר.
	מצפה אביחי	2009	מצפה אביחי מאחז סמוך לקריית ארבע, מכונה גם גבעה 18, הוקם באוגוסט 2009. המאחז נהרס והוקם מחדש, מספר פעמים. בספטמבר 2010 הוכנס ספר תורה לבית הכנסת שבמאחז, בהשתתפות הרב ישראל אריאל וח"כ ד"ר מיכאל בן ארי. במאי 2012 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אריה דייוויס מוגדר חוקית "תושב קבע" במקום. שמעון כהן, בואו למסע מצולם בארץ המאחזים, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2012

דרום הרי חברון

יישוב אם	מאחז	שנת הקמה	תיאור
מעון	חוות מעון	1997	חוות מעון שוכנת בחורש עצי אורן אשר ניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל בתל טוואני. החווה מקבלת מהיישוב הקהילתי את אספקת החשמל, המים ואת שאר השירותים הציבוריים. מגוריהם של תושבי החווה הם במבנים זמניים אשר נבנו על ידם ומפוזרים בחורש. דרומית מהחורש נמצאת מערה גדולה הנושאת את אותו שם. החווה הוקמה בשנת 1997 כחווה חקלאית שבה עדרי כבשים, עזים, מטעי פרי וגידולי בעל. בין תושבי החווה והתושבים הפלסטינים בסביבה נתגלעו חיכוכים. ב-19 באפריל 1998 רצחו רועים פלסטינים את תושב החווה דוב דריבן. בשנת 2000 נהרסו בתי החווה על ידי צה"ל אגב מאבק ותושביו הועברו לתוך יער מעון. בעבר התלוננו תושבי הכפר א-תוואני כי תושבי המאחז תקפו את ילדיהם בדרכם לבית הספר באמצעות שרשראות וכלבים, ולפיכך קיבלו הילדים בעבר ליווי צבאי בדרכם.
	אביגיל	2001	אביגיל התנחלות כפרית במועצה אזורית הר חברון, על גבעה בין סוסיא למעון. נקראת על שמה של אביגיל, אשת נבל הכרמלי שעל פי המקרא התגוררה במעון המקראית המזוהה באתר סמוך. המאחז הוקם בערב יום הכיפורים תשס"ב (2001) על ידי קבוצת חיילים משוחררים מצה"ל. מיד לאחר העלייה לקרקע הוצא על ידי בג"ץ צו ביניים שהקפיא את עבודות הפיתוח עד לבירור מעמד הקרקע. הדיונים נמשכו כשנתיים וחצי, בסופם נמחקה העתירה לאחר שנקבע שההתנחלות אינה ממוקמת על קרקע פרטית. באביגיל חיות נכון לשנת 2013 כ-20 משפחות ולהן כ-30 ילדים. במקום כמה מבני קבע, בית כנסת, מקווה, גן ילדים, פעוטון ומספר עסקים. עד שנת 2008 פעל ביישוב דיר עזים שסיפק חלב למחלבה בסוסיא.
סוסיא	מצפה יאיר		כונה בעבר מגן דוד; אז היה חווה חקלאית ליד סוסיא. החווה הוקמה על ידי מאיר עם-שלם, חקלאי ואידאולוג. הוא עסק בגידול כבשים, נטיעת עצי זית וגפנים. באותן שנים היו היחסים בין עם-שלם לבין הערבים החיים בסביבה מתוחים. מאבקי קרקעות ורועים באזור, שעד אז התמקדו בעיקר בסביבות היישובים מעון וסוסיא, החלו להתרחש גם בסביבות מצפה יאיר. מאז רציחתו של יאיר הר-סיני, רועה מחוות הר סיני ששוכנת ליד היישוב סוסיא, עלו למקום משפחות רבות, והחווה הפכה ליישוב של ממש. שמו של המאחז שונה ל"מצפה יאיר" על שמו. לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים משנת 2004 המאחז הוקם על קרקע משולבת (אדמת מדינה, אדמת סקר, ואדמה בבעלות פלסטינים).
	עשהאל	2002	הוקם בשנת תשס"א (2001) על ידי גרעין צעירים דתיים וחילוניים. בשנת תשס"ד (2005) הגרעין התפרק והנקודה יושבה על ידי קבוצת משפחות של בעלי תשובה אשר בקשו לעסוק בחקלאות. לאחר מספר שנים גם קבוצה זו התפזרה. בשנת תשע"ב (2012) חודשה הנקודה ונקבע שתהיה לאחד מיישובי הר חברון. היישוב ממוקם בדרום הר חברון בגובה 700 מטר מעל פני הים. היישוב נמצא על אדמות מדינה, בין שמעה לסוסיא, ומתגוררות בו כ-50 משפחות העוסקות בתחומים מגוונים. רב היישוב הוא מאיר בראלי, נכדו של הרב משה צבי נריה.
	גבעת חסדי ה'	2005	הוקם בשנת ה'תשס"ה. במאחז ישנם מספר אוהלים וגרים בו רווקים אחרי צבא אשר נמצאים שם בעיקר בלילות ויש להם קראוון עם חפציהם בגבעת הרוג'ום המסופחת ליישוב. בפי תושבי סוסיא נקרא המאחז גבעת הדגל. בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.
בית יתיר (מְצַדות יהודה)	נוף הנשר	1995	חווה חקלאית בין סוסיא לבית יתיר, המסומנת במפה כ"חוות לוציפר". ידועה גם בשמה חוות נוף-הנשר או חוות טליה. החווה הוקמה על ידי יעקב טליה ונוהלה על ידו עד למותו בתאונת טרקטור. לטליה היה עדר של 600 כבשים שנגנבו. הוא רכש עדר חדש וגידל כרם ענבים. לדבריו, החווה ממוקמת על שטחי מדינה ואושרה בשנת 1995 על ידי יצחק רבין. בדצמבר 2006 הורשו פלסטיניים להיכנס לשטחי העיבוד של החווה ושתילי כרם הגפנים נעקרו. המינהל האזרחי איפשר לערבים להתגורר על שתי גבעות סמוכות. אחת מהן זוהתה על ידי ד"ר עוז גולן כסלע המחלקות המקראי. לבעלי החווה יש הסכם הקצאה מהסתדרות הציונית לשימוש במקום כחוות מרעה עד יולי 2042. שטח החווה צופה על העיר ערד, הר חברון, דימונה, רבת עמון וים-המלח.
טנא-עומרים	חוות אברהם	2017	החווה עברה למקום חדש בפסח 2017, ממזרח לחוות מור, שם הייתה כחמש שנים.

ראו גם

• חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים (דו"ח ששון)
• הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (דו"ח לוי)

קישורים חיצוניים

• טבלת מידע על כל המאחזים(הקישור אינו פעיל, 3.2.2019), באתר "שלום עכשיו"

קישורים העוסקים במאחזים ספציפיים

• אתר הבית של המאחז מעוז אסתר (הסמוך ליישוב כוכב השחר שבבנימין) והמאבק על א"י
  • חרשה, באתר מועצה אזורית בנימין