חרשה (יישוב)

חרשה (יישוב קהילתי)
	חרשה ממעוף הציפור, 2016
טריטוריה	יהודה ושומרון
מחוז	מחוז יהודה ושומרון
תאריך ייסוד	1997
גובה	767 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב הקהילתי	75 משפחות (2023)
קואורדינטות	31°56′40″N 35°08′58″E / 31.94449722°N 35.14931944°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גוש דן רגילה) חרשה

חרשה הוא יישוב קהילתי בגוש טלמונים במעמד של התנחלות, המשתייך למועצה אזורית מטה בנימין. באופן רשמי נחשב חרשה לשכונה של טלמון, אך בפועל הוא מתפקד כיישוב עצמאי.

גאוגרפיה

חרשה ממוקם במערב הרי בנימין, בסמיכות ליישובים טלמון ונריה שבגוש טלמונים. הוא שוכן על פסגת "הר חרשה", המשקיף על כל שפלת החוף, בגובה 767 מטר מעל פני הים. ההר צופה על השפלה ומישור החוף ממערב, ועל רמאללה ממזרח. במורדות ההר נמצא "חורש ירון".

השם חרשה מופיע בספר נחמיה: ”וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם.” (פרק ז', פסוק ס"א)

ארכאולוגיה

מבט פנימי בתוך מרתפי היין בגבעת היקבים

בצד המזרחי של היישוב, בינו ובין עין חרשה, נתגלו מערות קבורה יהודיות. מצד מערב, בדרך העולה אל היישוב, נמצאת גבעת היקבים ובה שרידי יישוב יהודי מתקופת בית ראשון ומתקופת בית שני. באתר נשתמרו רחובות, קירות, בתים, קולומבריום, ומערכת בורות תת-קרקעית הכוללת כ-30 בורות פעמון חצובים בסלע, בתצורת בורות גבעון.

היסטוריה

בשנת 1997 הקימו תלמידים מישיבת מרכז הרב מאחז במקום. ממשלת אהוד ברק סירבה לסייע בפיתוח אולם סגן שר הביטחון אפרים סנה אישר הקמת מקווה. היישוב התבסס בינואר 1999.^[1] לאחר הקמת ממשלת שרון הראשונה, סייע שר הביטחון בנימין בן אליעזר לפיתוח המקום בהמלצת סגן הרמטכ"ל, משה יעלון, שראה בו נקודה אסטרטגית וביקש לשמור על נוכחות יהודית, אזרחית או צבאית.

בשנת 2004 הוקמו שני בתי קבע, ובשנת 2005 שישה בתי קבע נוספים. תנועת "שלום עכשיו" עתרה לבג"ץ ב-22 בספטמבר 2005 בדרישה להרוס את המבנים ולמנוע את אכלוסם. הבקשה נדחתה בגלל הצהרת המדינה כי המבנים כבר מאוכלסים, והדיון בעתירה נמשך מעל 4 שנים. במהלך הדיון טענו תושבי חרשה כי אדמות היישוב נמצאות לקראת סיום הפיכתן מאדמות סקר לאדמות מדינה וכל שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון. "שלום עכשיו" טענה מנגד שחלק מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית. בהמשך התקבלה טענת תושבי חרשה, והממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון הכריז על האדמות שבהן נמצאים המבנים שבהן עסקה העתירה כאדמות מדינה. המדינה השיבה לבג"ץ כי בכוונתה להכשיר את המבנים, ובעקבות כך נדחתה העתירה ביחס למבנים בחרשה.^[2]

ב-4 באפריל 2019 מסרה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים חוות דעת משפטית שנכתבה על ידי עו"ד כרמית יוליוס, ראש אשכול נדל"ן, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המכשירה את דרך הגישה למאחז. משמעותה של חוות דעת זו הייתה שניתן להסדיר את מעמדו החוקי, וניתן יהיה להגיש לו תב"ע.^[3]

בתחילת 2020 אושרה התב"ע הראשונה ביישוב ובתוכנית נכללות 258 יחידות דיור^[4]. נכון ל-2023 מתגוררות ביישוב כ-70 משפחות.

במרץ 2025 קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה להעניק לחרשה ול־12 יישובים במעמד דומה מעמד עצמאי.^[5]

תיירות

בחרשה ממוקמת "תצפית גג הארץ" ממנה ניתן להשקיף על מישור החוף מחדרה ועד אשדוד.

מאפייני הקהילה

היישוב הוא יישוב תורני לאומי. רב היישוב הוא הרב יאיר רמר, בנו של הרב אברהם רמר. בחרשה נמצאת ישיבה תיכונית, "ישיבה לצעירים חרשה", בראשות הרב אורי שטטנר.

בשנת 2024 נמצא היישוב חרשה בראש טבלת תורמי הכליה לנפש בישראל^[6].