חשמול מסילות רכבת ישראל

חשמול מסילות רכבת ישראל עלה לדיון לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20. בפברואר 2010 יצא לדרך פרויקט חשמול המסילות, במסגרת תוכנית "נתיבי ישראל" של ממשלת ישראל.

עמוד עם מנגנון מתיחה לקו ההזנה העילי של חשמול רכבת ישראל
תחנת ההשנאה הרכבתית אלישמע, אפריל 2022
רכבת קרונועי סימנס דזירו במהלך נסיעה על גשר הרכבת מעל עמק איילון, יולי 2022

בספטמבר 2018 החל לפעול הקטע המחושמל הראשון, השייך למסילת ירושלים - גנות, בין תחנת יצחק נבון בירושלים לתחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון, ובדצמבר 2019 הגיע החשמול אל תחנת ההגנה בתל אביב. באפריל 2020 הושלם חשמול מסילת האיילון בין תחנת ההגנה לתחנת סבידור מרכז בתל אביב ובספטמבר הושלם הקטע להרצליה.

ב-2021 הושלם גם חשמול מסילת הרכבת בין מחלף שפירים ללוד.

ב-19 בנובמבר 2021 הושלם חשמול של טבעת השרון: מסילת הירקון, מסילת השרון ומקטע קצר באזור ראש העין של המסילה המזרחית[1] וגם בין אשקלון לתחנת ההגנה, דרך ראשון לציון (מסילת תל אביב – פלשת).

ב-25 בפברואר 2022 בוצעה נסיעת מבחן אשר חנכה את התשתית החשמלית החל מ"מחלף ענבה" הרכבתי ועד לתחנת הרכבת מודיעין מרכז.[2][3]

נכון לחציון הראשון של 2022 עבודות לחשמול המסילות מתבצעות בתוואים הבאים:

היסטוריהעריכה

 
התקנת חשמול בתחנת הרכבת, נובמבר 2021

אימוץ ההינע החשמלי עמד על הפרק בשנות ה-60 של המאה ה-20 במסגרת התוכנית להקמת רכבת בתל אביב[4]. חברת המטרו הפריזאית "RATP" הציעה אז לבנות מערכת שתהיה "תמונת ראי" לזו שהייתה קיימת אצלה, קרי קרונות מוזנים במתח 750 וולט זרם ישר, הנוסעים על צמיגים.

בשנת 1977 הציע מהנדס, בכנס העשירי למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל[5], לחשמל את רשת המסילות של רכבת ישראל במתח של 25,000 וולט, 50 הרץ. כדי ללמוד ולרכוש ניסיון בנושא, העלה מציע ההצעה, בין היתר, את הרעיון לחשמל קטע מסילה קצר לגרירת רכבות פחם (שאמור היה להגיע מדרום אפריקה) מנמל חיפה לתחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה (שהייתה אז בבנייה).

בשנת 2001 הודיע מנכ"ל רכבת ישראל על השקת פרויקט החשמול בעלות משוערת של 210 מיליון דולר[6]. בשנת 2002 נעשה סקר היתכנות שבעקבותיו נמצא שרשת הרכבות הקיימת בישראל מתאימה לשמש בסיס להקמת מערך רכבות שיהיה מבוסס על הנעה חשמלית[7]. רכבת ישראל תכננה לפרסם את המכרז לפרויקט במרץ 2003[8], אך הכנת המכרז התארכה והוא פורסם רק בסוף שנת 2004[9][10], כמו כן הודיע שר התחבורה, אביגדור ליברמן, שפרויקט החשמול יוגדר כפרויקט תשתית לאומית[11]. במקביל החל הליך של הגשה לאישור של תוכנית תשתית לאומית לפרויקט החשמול (תת"ל 18), אולם ארגוני הירוקים והמשרד להגנת הסביבה דרשו לבטל את התוכנית מחשש לפגיעה באיכות הסביבה והשלכות לגבי רמת הקרינה ואישור התוכנית התעכב במשך כ-10 שנים (תת"ל 18 אושרה לבסוף רק בשנת 2014[12]). בשנת 2005 החלה רכבת ישראל בשלב המיון המוקדם לפרויקט, אותו עברו ארבע קבוצות בינלאומיות: בלפור ביטי מבריטניה יחד עם החברות הישראליות דניה סיבוס ואלקטרה; סימנס וחברת הרכבות הסינית צ'יינה רייל וואי (CRCC); אלסטום מצרפת יחד עם חברת אפקון תעשיות וקבוצה הכוללת את החברות הספרדיות ELECNOR ו-SEMI[13] אך משרד האוצר החליט לבטל את המכרז[14].

בפברואר 2010 יצא שוב פרויקט חשמול המסילות לדרך, הפעם במסגרת תוכנית נתיבי ישראל של ממשלת ישראל. במסגרתו הוקצבו לרכבת ישראל 8.2 מיליארד שקל לצורך פרויקט החשמול, ועבור רכישת קרונות וקטרים מופעלי חשמל. כמו כן אושר חשמול קו הרכבת בין עכו לכרמיאל, בעלות כוללת של 3 מיליארד ש"ח, שהיה אמור להיות קו הרכבת החשמלי הראשון בישראל, והקו המהיר לירושלים שאף הוא מבוסס חשמל. באוקטובר 2010 פרסמה רכבת ישראל שוב מכרז לחשמול המסילות[15]. קידום הפרויקט התעכב במשך שנתיים מאחר ששר התחבורה ישראל כץ התכוון להוציא את הפרויקט מידי רכבת ישראל ולהעבירו לידי החברה הלאומית לדרכים. הכוונה עוררה התנגדות רבה ברכבת ולבסוף הושגה פשרה בה החברה הלאומית לדרכים תקבל את ניהול הפרויקט רק במקומות בהם היא מבצעת פרויקטים של תשתיות מסילתיות, ותבצע גם את החשמול שלהן (מסילת העמק, מסילת עכו - כרמיאל, המסילה המזרחית החדשה וקו הרכבת לאילת)[16]. לאחר עיכובים בשלב המיון המוקדם, פורסם המכרז הסופי לחשמול המסילות בפברואר 2015[17].

בחודש יולי 2014 רכבת ישראל פרסמה מכרז לקניית 62 קטרים חשמליים שיופעלו במתח של 25,000 וולט, 50 הרץ. הרכבות החשמליות הראשונות אמורות היו להיכנס לפעולה לראשונה על המסילות החדשות שהלכו ונבנו - בין ירושלים לתל אביב ובין חיפה לכרמיאל. החברה הקנדית בומברדיה זכתה במכרז באוגוסט 2015. הקטר הראשון, מסוג בומברדייה טראקס (Bombardier Traxx) הגיע לישראל בספטמבר 2017, וב-16 בינואר 2018 התבצעה נסיעת המבחן הראשונה של הקטר, על קטע מהמסילה באזור לטרון[18].

בדצמבר 2015 הודיעה רכבת ישראל כי בחרה בהצעתה של חברת (SEMI (Sociedad Espanola de Montajes Industriales הספרדית במכרז חשמול המסילות. החברה הספרדית הציעה לבצע את הפרויקט תמורת שני מיליארד שקל, כמיליארד שקל פחות מהאומדן שלפיו תוקצב המכרז בסך שלושה מיליארד. מספר שבועות לאחר הזכייה הגישה קבוצה המורכבת מהחברה הצרפתית אלסטום ומאפקון הישראלית, שהתמודדה במכרז והפסידה, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי נגד הרכבת, בטענה שאנשי רכבת ישראל ייפו את נתוני הפרמטר הטכני של החברה הספרדית, וכי היא הציגה הצעה כספית שלכאורה אינה ריאלית. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה[19]. אלסטום ואפקון ערערו לבית המשפט העליון ואחרי שנה וחצי של הליכים הושג הסכם פשרה: אלסטום ואפקון הסכימו למשוך את הערעור תמורת עבודות במסגרת הפרויקט בהיקפים של 300 ו-280 מיליון שקל. ההליך המשפטי הביא לעיכוב של יותר משנתיים בפרויקט החשמול[20].

בספטמבר 2017 זכתה חברת סימנס במכרז לאספקת 330 קרונועים בעלי הנעה חשמלית (EMU - Electric multiple unit) מסוג Desiro HC. הקרונועים יפעלו בשילוב של קרונות קומתיים ("דאבל-דק") וחד-קומה ("סינגל-דק"). בכל מערך של ארבעה או שישה קרונות, הקרונות המרכזיים הם דו־קומתיים והשניים שבקצוות בעלי קומה אחת[21].

במרץ 2020 אושר הסכם עדכני בין רכבת ישראל וחברת SEMI הספרדית להגדלת מימון ביצוע עבודות חשמול המסילות לצד מענק נוסף במקרה שקצב העבודות יושלם בלו"ז ביצוע מקוצר כשהיעד להשלמת חשמול המסילות הוא עד סוף 2025. תוספת התקציב עשויה לעלות עוד כחצי מיליארד שקלים, בנוסף לכ-12 מיליארד השקלים שעולה הפרויקט (עלות עבודות החשמול לאורך כ-450 ק"מ והתשתית הנלוות כולל 14 תחנות השנאה וקווי חשמל עיליים ומערכות שליטה ובקרה ורשת חשמל גם במוסכי הרכבת וכן עלות הציוד כגון הקטרים והקרונות החשמליים). השינוי למסגרת ההסכם עם SEMI גם מאפשר הכנסת קבלני משנה ישראלים למערך העבודות.

לפי תוכנית החומש של רכבת ישראל עד 2023 צפויה להסתיים העבודה על מקטעים בנימינה-ת"א-אשקלון, הרצליה-רעננה-ת"א וראשל"צ-אשקלון-ב"ש. עד 2024 צפויה להסתיים העבודה על מקטע ת"א-ב"ש ועד 2025 צפויה להסתיים העבודה על מקטעים נהריה-ת"א-ירושלים וכרמיאל-ת"א-ב"ש.[22]

גלריהעריכה

תחנות השנאה רכבתיות בישראלעריכה

 
תחנת הראל (שער הגיא), ינואר 2021
 
תחנת לכיש, סמוך למפגש מסילת חלץ ומסילת הדרום, נובמבר 2021
 
תחנת פלשת, ינואר 2021
 
תחנת אלישמע, מאי 2021
 
תחנת חופית (כפר ויתקין), מאי 2021
 
תחנת רשפון, אוקטובר 2021

תחנות ההשנאה הרכבתיות (תה"ר) מוזנות מרשת החשמל הארצית וממירות את המתח ל-25,000 וולט שהוא מתח הפעילות של הציוד הנייד החשמלי.

בסיום הפרויקט, מתוכננות לפעול לאורך מסילות רכבת ישראל 16 תה"ריות.

בין כל מקטע הזנה של תה"ר קיים אזור נייטרלי קצר אשר בו נוסע הציוד הנייד ללא אספקת חשמל, באזור זה החשמל מנותק וכך נמנעים קצרים.

מספר שם כינוי מיקום מקטעי הזנה מצב
1 כרמיאל מערבית לכניסה לכרמיאל מסילת עכו - כרמיאל
2 עכו דרום נעמן אזור התעשייה עכו-דרום מסילת נהריה - קריות
3 קישון המפרץ סדנאות אפרים קריות - חיפה
4 דור שדות דור, צפונית לכביש 7011 ומזרחית לכביש 2 חיפה - חדרה
5 ויתקין חופית סמוך לאזור התפעולי ליד כפר ויתקין חדרה - נתניה בבנייה
6 רשפון צפונית למחלף רשפון - געש נתניה - תל אביב וחלק ממסילת השרון פעילה
7 אלישמע אזור תעשייה כפר סבא פעילה
8 הולץ תחנת הרכבת תל אביב דרום פעילה
9 לוד צפון השפלה קרוב למחלף לוד פעילה
10 פלשת במרכז צומת פלשת אשקלון - ראשון לציון פעילה
11 נען שדות קיבוץ נען, מערבית לכביש 6
12 שער הגיא הראל חצר תחנת משנה של חברת חשמל בשער הגיא צפונית לכביש 1 נתב"ג - ירושלים פעילה
13 לכיש אזור התעשייה קריית גת בבנייה
14 באר שבע תחנת הרכבת באר שבע צפון
  • בנוסף, מתוכננות שתי תה"ריות על תוואי מסילת אשקלון - באר שבע, אחת באזור יד מרדכי ואחת באזור אופקים.
  • מקטעי ההזנה של התה"ריות ישתנו עד לחשמול מלא של הרשת.

כלים הנדסיים בעבודות חישמול מסילות רכבת ישראלעריכה

חברת SEMI מפעילה מגוון כלים הנדסים ייחודים לעבודות חשמול המסילות בישראל.

בתחום הרכבות העירוניותעריכה

בנוסף לרכבות כבדות עם הנע החשמלי המופעלות על ידי רכבת ישראל, קיימת בישראל תחבורה מסילתית עירונית עם הנע החשמלי שמופעלת על ידי חברות אחרות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ * נסיעת המבחן של הרכבת החשמלית בטבעת השרון, בעמוד הפייסבוק של שבתשתיות, 19 בנובמבר 2021
  2. ^ התחנה הבאה: מודיעין מרכז, בעמוד הפייסבוק של שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה, 25 בפברואר 2022
  3. ^ "רכבת ישראל", פרויקט החשמול, קו הרכבת למודיעין, בעמוד הפייסבוק של שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה, 26 בפברואר 2022
  4. ^ צבי אלגת, מומחים יבדקו תוכנית לרכבת תחתית, מעריב, 22 באוקטובר 1962
  5. ^ ספר הכנס, מושב B/3/4, ת"א 10–13 באוקטובר 1977
  6. ^ ענת ג'ורג'י, 210 מיליון דולר ויש לכם רכבת חשמלית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2001
  7. ^ ענת ג'ורג'י, בדיקה: ניתן להפעיל רכבות חשמליות על בסיס רשת המסילות הקיימת, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2002
  8. ^ ענת ג'ורג'י, רכבת ישראל תפרסם במארס מכרזים ראשונים להסבת רכבות להנעה חשמלית, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2002
  9. ^ גל ניסים, ‏רכבת ישראל יוצאת לפרויקט חישמול: תפרסם מכרז בהיקף 1.2 מיליארד שקל, באתר גלובס, 14 בינואר 2004
  10. ^ ענת ג'ורג'י, רכבת ישראל תפרסם בתוך כמה שבועות את עיקרי מכרז החשמול - כדי לקבל הערות המתמודדים, באתר הארץ, 14 במאי 2004
  11. ^ גל ניסים, ‏ליברמן: להכריז על פרויקט חשמול הרכבת כפרויקט לאומ, באתר גלובס, 31 במאי 2004
  12. ^ תוכנית תתל/ 18 - פרויקט חשמול הרכבת - פרסום לאישור ברשומות בתאריך: 15/12/2014 י
  13. ^ ליאור ברון , ‏"המשק ירוויח 777 מיליון אירו תוך 40 שנה מחישמול מערך הרכבות, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2007
  14. ^ אבי בר-אלי, למרות פרסום המכרז: האוצר והתחבורה שוקלים לבטל פרויקט החשמול של הרכבת, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2007
  15. ^ עמירם ברקת, ‏פרויקט חשמול רכבת ישראל יוצא לדרך בעלות של כמיליארד אירו, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2010
  16. ^ עמירם ברקת, ‏לאחר חילוקי הדיעות: פרוייקט חישמול הרכבת יוצא לדרך, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2012
  17. ^ הדי כהן, ‏המכרז לחשמול הרכבת יצא לדרך בהיקף של 3 מיליארד ד, באתר גלובס, 18 בפברואר 2015
  18. ^ אורן דורי, נסיעת המבחן של הרכבת לירושלים חושפת עד כמה היא רחוקה מהיעד, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2018
  19. ^ סוניה גורודיסקי, עמירם ברקת, ‏חשמול מסילות הרכבת: למה הביצוע יתעכב במשך שנים?, באתר גלובס, 14 במאי 2018
  20. ^ אחרי חצי שנה של עיכובים: העליון אישר הפשרה שתתניע את הרכבת המהירה לירושלים, בינואר 2018 1.5723030, באתר TheMarker
  21. ^ אורן דורי, סימנס משלימה את הקאמבק לישראל: זכתה במכרז הקרונות החשמליים של הרכבת בכ-3.8 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 26 בספטמבר 2017
  22. ^ יובל שדה, פרסום ראשוןהנוסעים ישלמו: נדחתה דרישת הרכבת להגדיל תקציבה ב-19 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2022