פתיחת התפריט הראשי

חשמונאים (יישוב)

יישוב ישראלי

חַשְׁמוֹנָאִים או רמת מודיעים היא התנחלות דתית-לאומית במערב הרי בנימין בדרום השומרון, צפונית לעיר מודיעין, חלק מהמועצה האזורית מטה בנימין.

חשמונאים
Hashmonaim102.jpg
חשמונאים מצפון (מאחור נראים מגדלי מודיעין)
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎252 מטר
תאריך ייסוד 1987
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 2,760 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -2.1% בשנה עד סוף 2018
http://rammod.djmetals.com

גאוגרפיהעריכה

את היישוב תוחמים שני נחלים: נחל מודיעים העמוק (ואדי אל מאלאקי) מדרום, וואדי קריקע מצפון. מדרום לחשמונאים נמצא אזור התעשייה שילת, שמשרת את תושבי מערב בנימין וחבל מודיעין. ממערב - הכפר הפלסטיני מידיא, שיש הסבורים שהוא מקומה של מודיעים החשמונאית. מצפון: הכפר הפלסטיני ניעלין, וממזרח לחשמונאים היישוב מתתיהו והעיר מודיעין עילית.

כמו מרבית יישובי מערב השומרון, היישוב ממוקם על גבעה בגובה 220-280 מטר שחולשת על אזור גוש דן. היישוב ממוקם על כביש 446, במרחק 10 דקות נסיעה ממודיעין מכבים רעות, בית אריה-עופרים וגוש דולב-טלמונים, ו-30 דקות מאריאל, בית אל, ירושלים וגוש דן.

היסטוריהעריכה

גני מודיעיןעריכה

  ערך מורחב – גני מודיעין

ראשיתו של היישוב ביוזמה פרטית להקים יישוב דתי של יוצאי תימן בראשות הרב רצון ערוסי, שהיה אמור להשתכן במקום. החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ רכשה את הקרקע, שלוש גבעות טרשים מערביי הסביבה, ומכרה מגרשים לבנייה בשנים 1981-1982[2]. ביום ראשון, כ"ח בכסלו תשמ"ד, נר רביעי של חנוכה (4.12.83) התקיים טקס הנחת אבן הפינה ליישוב גני מודיעין והחלו בעבודת התשתית[3]. טקס הנחת אבן הפינה לבתים הראשונים התקיים בי"ב בסיון תשמ"ד (12.6.84), במעמד ראש הממשלה יצחק שמיר, הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואישי ציבור, בהם נכבדים ערבים מהאזור.

החברה הכינה תשתיות מינימליות ואז פשטה את הרגל[4]. ההתיישבות במקום הייתה ללא אגודה יישובית והבנייה הייתה פרטית. באוקטובר 1985 אוכלסו הבתים הראשונים ביישוב. בשנת 1991 אושרה תוכנית מתאר שהוגשה בשנת 1983 לגבעה המזרחית ולגבעה האמצעית ואף לחלק מהגבעה המערבית[2].

בשנת 1984 העניקה ועדת השמות הממשלתית לגני מודיעין את השם הרשמי חשמונאים[5].

רמת מודיעיםעריכה

קבוצת יזמים אחרת שכללה את עורכי הדין שמואל אפל ודוד זעירא, רכשה בצמוד לגני מודיעין שטח קרקע אותו ייעדה ליישוב בשם "רמת מודיעים" עבור הציבור הדתי לאומי, שהוקם גם הוא דרך מכירת מגרשים ובנייה פרטית. בחודש אוגוסט 1987 אכלסו עשר המשפחות הראשונות את בתיהם. המשפחות הראשונות גרו במקום ללא חשמל (שחובר ביוני-יולי 1988), טלפון (יוני 1989) וכבישים.

בשנת 1988 הוכרז המקום בצו מושל כיישוב עצמאי בשם חשמונאים, הכולל את "גני מודיעין" ואת "רמת מודיעים"[6]. ליישוב חשמונאים הוקם ועד מקומי ממונה שכלל שלושה נציגים: נציג של גני מודיעין, נציג של רמת מודיעים ונציג חיצוני.

לקראת הבחירות במועצה אזורית מטה בנימין במאי 1993, לא התכוון הממונה על היישובים היהודים ביהודה ושומרון לקיים בחירות לוועד מקומי בחשמונאים, בגלל שהיישוב היה בשלבי אכלוס וטרם הוחלט לגבי הכללת גני מודיעין בתוך מודיעין עילית שהייתה אמורה לקום. אולם בעקבות פנייה לבג"ץ הוסכם על קיום בחירות גם לוועד המקומי[7].

גני מודיעין במודיעין עיליתעריכה

 
מבט אל חשמונאים מהכפר ניעלין

במאי 1996, בעקבות בקשה של רוב תושבי גני מודיעין, סופח היישוב למועצה המקומית מודיעין עילית שהוקמה באותה שנה, למרות שהכניסה לגני מודיעין עוברת דרך חשמונאים. כך נפרדו גני מודיעין ורמת מודיעים, ושם וסמל היישוב "חשמונאים" שיועדו בתחילה ליישוב "גני מודיעין", נשארו ביישוב שנקרא בראשיתו "רמת מודיעים".

בשנת 2003 ביקשה עיריית מודיעין עילית להיפרד מגני מודיעין ובמסגרת בחינת איחוד רשויות מקומיות שנעשה אז הומלץ על ידי ד"ר נילי שחורי לצרף את גני מודיעין כוועד מקומי נפרד למועצה אזורית מטה בנימין. בפברואר 2008 המליץ בנימין ריקרדו להעניק לגני מודיעין סמל יישוב נפרד במועצה אזורית מטה בנימין. אולם המלצות אלו לא נתקבלו, בין השאר בגלל המורכבות הפוליטית שבמתן הכרה ביישוב נוסף ביהודה ושומרון[8], ועל כן גני מודיעין המשיך להיות חלק מעיריית מודיעין עילית. אופי השכונה היה חרדי מעורב בדתי לאומי, ומשפחות רבות שרצו לגור ברמת מודיעים בנו את ביתם בגני מודיעין הסמוכה[9].

בעקבות יוזמה של התושבים, הופרד "גני מודיעין" מן העיר מודיעין עילית וצורף ב-1 בינואר 2016 כוועד מקומי למועצה אזורית מטה בנימין.

פיתוח שטחים נוספיםעריכה

כבר בשנת 1982 מכרה החברה המקימה של גני מודיעין 243 מגרשים בגבעה המערבית. בעקבות סכסוך על הפיתוח הוסכם בשנת 1985 להעביר את האחריות על הפיתוח של הגבעה המערבית לכונס נכסים[10]. כונס הנכסים קידם הגשת תוכנית מתאר חדשה עם פחות מגרשים עבור הגבעה המערבית, בטענה שלא ריאלי להכניס 243 מגרשים על הגבעה. שינוי זה במספר המגרשים אושר באפריל 2004 על ידי בית המשפט[2][11].

גדר ההפרדה, שהוקמה צפונית לחשמונאים ודרומית לנעלין, מפרידה בין היישוב לבין שטח אדמה עליו תוכנן להקים שכונה נוספת בשם "גני מודיעין עילית"[12].

אוכלוסייהעריכה

 
רחוב בחשמונאים

ביישוב כ-550 משפחות, כולל זוגות צעירים, דור שני ושלישי ביישוב, שהצטרפו אליו לאחרונה. לפחות 40% מתושבי היישוב הם עולים שהגיעו לארץ במהלך העשור האחרון. 35% מהתושבים הם עולים מארצות הברית ומדינות אנגלוסקסיות נוספות.

רובם הגדול של התושבים עוסק במקצועות חופשיים כגון רפואה, יהלומנות, עריכת דין ומסחר[דרוש מקור]. יש מספר עסקים קטנים שנפתחו על ידי תושבי היישוב.

רב היישוב הוא הרב איתמר אורבך, המשמש גם כר"מ בישיבת מרכז הרב.

מוסדות ביישובעריכה

 
בית כנסת "רמת מודיעים"

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ה"פ (תל אביב-יפו) 1037/01 - החברה לפתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ נ' עו"ד ד. פישלר ואח', פסק דין מ-18 באפריל 2004
  3. ^ ברוך נאה, היום תונח אבן פינה לישוב חדש ביו"ש, מעריב, 19 בינואר 1984 מציין תאריך אחר
  4. ^ כך לפי דו"ח משרד הפנים. אולם לפי ה"פ (תל אביב) 1436/91 - אברהם ודיאנה שיף נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש וע"א 1424/93 - אברהם שיף נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים נראה שהחברה המשיכה להתקיים ואף דרשה וקיבלה תשלומים עבור פיתוח בשנת 1996
  5. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1493
  6. ^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות עיריית מודיעין עילית, יולי 2009, עמ' 2
  7. ^ בג"ץ 4020/92
  8. ^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות עיריית מודיעין עילית, יולי 2009, עמ' 3
  9. ^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות עיריית מודיעין עילית, יולי 2009, עמ' 6
  10. ^ בש"א (תל אביב-יפו) 21843/03 - אהרון מינצר ואח' נ' חברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ ואח', 24 במרץ 2004
  11. ^ ע"א 4824/04 החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש נ' חברת גני מודיעין מימון, השקעות ופיתוח בע"מ
  12. ^ בג"ץ 2577/04 טהה אל ח'וואג'ה ואחרים נ' ראש הממשלה, שר הביטחון ואחרים