חתך חשבונאי

חתך חשבונאי מתייחס לפעולות שמבצע מנהל חשבונות על מנת לרשום רק את ההכנסות וההוצאות ששייכות לתקופה חשבונאית נתונה.

סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
הנהלת חשבונות כפולה
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
תקן חשבונאות
בסיס דיווח
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
לשכת יועצי מס בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי

עקרון בסיס הצבירה - בשונה מבסיס מזומן שהוא אחד מעקרונות היסוד של החשבונאות, קובע כי ההכנסות וההוצאות נרשמות עם התהוותן ללא קשר למועד התשלום או התקבולים שלהן.

אם נרשמה הוצאה/הכנסה[דרושה הבהרה] המתייחסת ליותר מתקופה חשבונאית אחת, יהיה צורך לבצע התאמות כך שהרישום ייצג רק את התקופה החשבונאית הנוכחית, והיתרה תסווג בסעיף מאזני אשר יוכר בשנה אליה הוא מתייחס.

דוח רווח והפסד אמור להכיל רק הכנסות והוצאות ששייכות לחתך חשבונאי.

סעיפי חתך

עריכה
  1. הוצאות מראש – הוצאות ששולמו בתקופה מסוימת, אך לא שייכות לאותה תקופה (חשבון בחובה).
  2. הוצאות לשלם – הוצאות השייכות לתקופה מסוימת, אך טרם שולמו (חשבון בזכות).
  3. הכנסות מראש – הכנסות שנתקבלו בתקופה מסוימת, אך לא שייכות לאותה תקופה (חשבון בזכות).
  4. הכנסות לקבל – הכנסות השייכות לתקופה מסוימת, אך טרם התקבלו (חשבון בחובה).

דוגמה

עריכה

חברה שילמה ב-1 ביולי 2011, 12,000 ש"ח במזומן, עבור ביטוח. נרשמה תנועה בסך 12,000 מזומן מול הוצאות ביטוח. היות שתקופת הביטוח היא לשנה (1 ביולי 2011 ועד 30 יוני 2012), בשנת 2011 נכיר בהוצאה של 6,000 ש"ח בלבד והיתרה תסווג כנכס במאזן, בסעיף הוצאות מראש. בשנה הבאה תופשר היתרה המאזנית לרווח והפסד ותירשם הוצאה.

יש לשים לב שאומנם מבחינה תזרימית מועד התהוות ההוצאה הוא שנת 2011, אך מבחינה חשבונאית ההכרה בהוצאה מתפרסת על פני שתי תקופות חשבונאיות. בשנת 2011 מכירים במחצית מההוצאה למרות ששולם סכום מלא, ובשנת 2012 מכירים במחצית השנייה של ההוצאה למרות שמבחינה תזרימית לא הייתה תנועה במזומן.