טאו גייגן הארט
טאו גייגן הארט (באנגלית: Tao Geoghegan Hart; נולד ב-30 במרץ 1995) הוא רוכב אופני כביש בריטי בקבוצת לידי-טרק. מנצח ג'ירו ד'איטליה 2020.
 | |
| גייגן הארט ב-2016 | |
| לידה |
30 במרץ 1995 (בן 29) הולוואיי, לונדון |
|---|---|
| גובה |
183 ס״מ  |
| תחום | כביש |
| התמחות | טיפוס |
| קבוצה נוכחית | לידי-טרק |
| קבוצות עבר | אינאוס גרנדיירס (2023-2017) |
| הישגי שיא |
|
|
taogeogheganhart | |
  | |
קריירה עריכה
גייגן הארט התחיל להתחרות במרוצים מקומיים בלונדון בשנת 2010 כשרכב עבור מועדון מקומי, ב-2011 הצטרף לנבחרת בריטניה עד גיל 16 וב-2012 לתוכנית פיתוח האולימפית של בריטניה עד גיל 18. ב-2013 התחיל גייגן הארט להתחרות גם בשאר אירופה, כשסיים שלישי בפריז - רובה עד גיל 19, סיים שלישי באליפות בריטניה עד גיל 19 וניצח את מרוץ הקטעים האיטלקי, "Giro Internazionale della Lunigiana".
ב-2014 הצטרף גייגן הארט לקבוצת הפיתוח של אקסל מרקס מדרג הקונטיננטל, וגם שם התבלט עם מקום שלישי בלייז'–בסטון–לייז' עד גיל 23, לאחר שהפסיד לאנתוני טורז'י המנצח ודילן טונס בספרינט סיום. באותה עונה סיים עשירי בטור דה ל'אווניר ו-15 בטור של בריטניה.
ב-2015 שיחזר גייגן הארט את הישגו עם מקום שלישי בלייז'—בסטון—לייז' עד גיל 23, סיים שמיני בטור של גילה, 13 בטור של קליפורניה, שלישי באליפות בריטניה עד גיל 23 נגד השעון ושביעי ב-USA Pro Challenge, כשניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר. לקראת סוף העונה רכב כסטאז'ר בקבוצת סקיי, אך בסופו של דבר לא הצליח להשיג חוזה קבוע בקבוצה.
הניצחון הראשון של גייגן הארט ב-2016 הגיע ב"טרופאו פיבה", מרוץ חד יומי באיטליה. לאחר מכן התחרה בארצות הברית וסיים שישי בטור של גילה ו-12 בטור של קליפורניה. הוא סיים שני ב"קורס דה לה פאייה" ובטור דה סאבוי מון בלאן, כשבמרוץ האחרון גם ניצח את הקטע החמישי. לאחר מכן סיים שני באליפות בריטניה עד גיל 23 בנגד השעון, בעוד שבמקצה הכביש התחרה בעלית וסיים שישי. גייגן הארט סיים במקום ה-12 בטור של יוטה ושישי בטור דה ל'אווניר, 4:16 דקות מדויד גאודו המנצח. לאחר מכן סיים במקום ה-14 בטור של בריטניה תודיעי באליפות אירופה בנגד השעון עד גיל 23.
קבוצת סקיי (מ-2017) עריכה
ב-2017 הפך למקצוען כשהצטרף רשמית לקבוצת סקיי.[1] הוא פתח את העונה שלו עם מקום רביעי בטרופאו סרה די טראמנטונה. בשאר העונה תוצאותיו הבולטות היו מקום עשירי בגראן פרמיו מיגל אינדוראין, ומקום שמיני בטור דה יורקשייר וטור של קליפורניה. באליפות בריטניה סיים רביעי במקצה נגד השעון ושמיני בכביש.
ב-2018 סיים שוב בעשירייה הראשונה בטור של קליפורניה, כשבפעם הזו סיים חמישי, 2:28 דקות מהמנצח ובן קבוצתו איגן ברנל. לאחר מכן התחרה בקריטריום דו דופינה וניצח עם סקיי את קטע נגד השעון הקבוצתי, כשהוא עצמו סיים את המרוץ במקום ה-13, מסייע לבן קבוצתו גריינט תומאס לנצח את המרוץ. לאחר מכן סיים שישי באליפות בריטניה בנגד השעון וחמישי בוואלטה אה בורגוס, 1:25 דקות מאיוואן סוסה, מרוץ שהיווה עבורו הכנה אחרונה לקראת הגרנד טור הראשון בקריירה שלו, הוואלטה אספניה, אותו סיים במקום ה-62.
ב-2019 השיג גייגן הארט את הניצחון המקצועי הראשון בקריירה שלו, כשניצח בספרינט הסיום מתוך דבוקה של 21 רוכבים, מקדים את אלכס ארנבורו במקום השני ואת רולנד טאלמן במקום השלישי. שלושה ימים לאחר מכן ניצח גם את הקטע הרביעי במרוץ, הפעם הקדים את וינצ'נצו ניבאלי, רפא מייקה ובן קבוצתו פאוול סיבאקוב בספרינט הסיום. בדירוג הכללי סיים גייגן הארט שני, 27 שניות אחרי סיבאקוב. בהמשך ערך הופעת בכורה בג'ירו ד'איטליה, אך נטש את המרוץ במהלך הקטע ה-13. הוא חזר להתחרות בטור של פולין וסיים חמישי את המרוץ, 14 שניות אחרי בן קבוצתו פאוול סיבאקוב. גייגן הארט נבחר בהמשך העונה בפעם השנייה ברציפות לוואלטה אספניה. בקטע ה-15 סיים שלישי לאחר שהיה חלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, 40 שניות אחרי ספ קוס המנצח. למחרת, בקטע ה-16, גם היה חלק מקבוצת בריחה וסיים שני, 22 שניות מיאקוב פוגלסן המנצח. גייגן הארט סיים את המרוץ במקום ה-20, הראשון מתוך קבוצתו, כשהוא מסיים שישי בקטגוריית הרוכב הצעיר וחמישי בקטגוריית ההרים. לקראת סוף העונה, סיים שמיני בטרה ואלי וארזינה.
2020: ניצחון בג'ירו ד'איטליה עריכה
את עונת 2020 פתח עם מקום שלישי בוולטה אה ולנסיה, שש שניות מטאדיי פוגאצ'אר המנצח. הוא חזר מפגרת הקורונה לג'ירו ד'איטליה, והיה אמור להיות פועל של גריינט תומאס ששימש כמוביל הקבוצה. אך שתי התרסקויות של תומאס בקטע ה-3, אחד בחלק הנייטרלי לפני פתיחת הקטע, והשני באזור ההאכלה מבקבוק שנפל, גרמו לו לאבד יותר מ-12 דקות ולאבד כל סיכוי מעשי לניצחון. בסופו של דבר תומאס לא זינק לקטע ה-4 ובכך פרש מהמרוץ, מה שגרם לשאר הקבוצה לשנות את מטרותיה ולגייגן הארט לרכוב עבור עצמן.
בקטע ה-6 סיים גייגן הארט שישי, כ-1:19 דקות אחרי רובן גריירו שניצח מקבוצת הבריחה, דבר שהציב אותו במקום ה-17 הכללי, 2:41 דקות מז'ואאו אלמיידה. בקטעים הבאים לא איבד זמן לשאר רוכבי הדירוג הכללי, ובקטע ה-13 אף עלה למקום ה-11 הכללי, אך הפער שלו מאלמיידה עלה ל-3:44 דקות. הקטע ה-15 הסתיים בעלייה לפיאנקאבלו, לקראת העלייה ובמהלכה הכתיבה קבוצת סאנווב קצב בשביל שני הרוכבים הבכירים שלה, וילקו קלדרמן וג'אי הינדלי, בסופו של דבר רק גייגן הארט, קלדרמן והינדלי שרדו מקדימה ובספרינט הסיום גייגן הארט גבר על קלדרמן והינדלי וניצח את השלב, דבר שהעלה אותו עד למקום הרביעי הכללי, 2:57 דקות מאלמיידה ושנייה בלבד מהינדלי במקום השלישי. הקטע הבא עם שינויים בדירוג הכללי היה הקטע ה-18, שכלל במהלכו את מעבר סטלביו. במהלך הקטע עבדו אינאוס גרנדיירס עבור גייגן הארט ובמהלך הסטלביו הכתיבו רכבת שפירקה את אלמיידה, מוביל המרוץ. המושך האחרון של הרכבת היה רוהאן דניס ורק קלדרמן, גייגן הארט והינדלי נשארו ביחד איתו, בשלב מסוים של העלייה גם קלדרמן התפרק ולא הצליח לסגור את הפער בירידה והעלייה האחרונה שהייתה אחרי הסטלביו. בקטע ניצח ג'אי הינדלי לאחר שגבר על גייגן הארט בספרינט הסיום, כשקלדרמן מסיים חמישי בפער של 2:18 דקות ואלמיידה מפסיד 4:51 דקות, כשהוא מסיים שביעי. לאחר תום הקטע גייגן הארט עלה למקום השלישי, כשרק 15 שניות מפרידות בינו לבין קלדרמן המוביל, ו-3 שניות מהינדלי במקום השני.
הקטע ה-20 היה קטע הכביש האחרון בג'ירו, גם במהלכו עבדו אינאוס גרנדיירס עבור גייגן הארט וגם הפעם דניס, הינדלי וגייגן הארט לקראת העלייה האחרונה בסיסטרה, כשוילקו קלדרמן, מוביל המרוץ, התפרק. גם בקטע הזה ההכרעה הלכה לספרינט סיום וגייגן הארט השיג את הניצחון השני שלו בקטע כשגבר על הינדלי, והשניים הגיעו לקטע נגד השעון האחרון במילאנו כשהם באותו זמן ובמקומות ה-1 וה-2, דבר שהפך את המרוץ לאחד הצמודים אי פעם באותה נקודה. בקטע נגד השעון, סיים גייגן הארט במקום ה-13, 58 שניות מבן קבוצתו פיליפו גאנה המנצח, בעוד הינדלי סיים את הקטע במקום ה-38, 1:37 דקות מגאנה. בעקבות כך עלה גייגן הארט למקום הראשון הכללי וניצח את הג'ירו ד'איטליה, מקדים ב-39 שניות את הינדלי וב-1:29 דקות מקלדרמן.
מלבד הניצחון הכללי של גייגן הארט, זה היה המרוץ המוצלח ביותר של אינאוס מאז היווסדה, כשפיליפו גאנה ניצח ארבעה קטעים, ג'ונתן נארבייז ניצח קטע, וגייגן הארט בעצמו ניצח שני קטעים. גייגן הארט הפך לבריטי השני שמנצח את הג'ירו, לאחר ששיחזר את ההישג של כריס פרום ב-2018, גם הוא עשה זאת במדי סקיי. גייגן הארט גם הפך לרוכב הראשון בהיסטוריה של הג'ירו שמנצח את המרוץ בלי ללבוש את חולצת המוביל הוורודה באף קטע.[2][3]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טאו גייגן הארט
טאו גייגן הארט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- טאו גייגן הארט, באתר olympedia.org
- טאו גייגן הארט, באתר Cycling Archives
הערות שוליים עריכה
- ^ Team Sky signs U23 road race champ and Rio gold medalist, VeloNews.com
- ^ Giro d'Italia: Where the race was won, cyclingnews.com
- ^ Chris Froome wins Giro d'Italia to claim historic Grand Tour treble, BBC.com