טאנין

תרכובת כימית

טאנין (אנגלית: Tannin, בעברית: עַפְצָן[1]) הוא פולי-פנול הנמצא בצמחים, ובין השאר בקליפות ענבים, בחרצניהם ובשריגי הגפן, ברימון, אפרסמון, בננה, בלוט, תה, תמר ובצמחים נוספים.

בקבוק חומצה טאנית, הצורה המסחרית של טאנין.

טאנינים הם פולימרים פנולים שצמחים שונים מייצרים ברקמות הקשות שלהם (כדוגמת קליפת הפירות) ומבחינת מקורם הביוכימי הם קרובי משפחה של הליגנין, החומר שגורם לנייר העיתון להצהיב. מה שמייחד את הטאנינים הוא יכולתם להיקשר לחלבונים ולגרום לשינוי במבנה המרחבי שלהם. קישור של טאנין לחלבון קולגן המצוי בעור חיוני לתהליך עיבוד העורות-הבורסקאות, תהליך הפיכת עור החיה לחומר שאפשר לעבדו למוצר. השם "טאנין" נגזר משם מקצוע הבורסקאות באנגלית: Tanning.

טאנין הוא משמר טבעי של יין. בסביבות שנות ה-50 נתגלה כי חומר זה מפרק שומנים בדם. היות שיין אדום מותסס עם הקליפות והחרצנים מכיל טאנין, יש הממליצים לשתות כוס יין אדום ביום מטעמים בריאותיים. עם זאת, מחקרים מראים קשר בין שתיית כוס יין אחת ביום לבין סרטן.[2] אין להפריז באכילת מזונות המכילים טאנינים מכיוון שביכולתם להפחית את כמות המינרלים הנספגים במעיים.

ישנם עצים המייצרים טאנינים בעת פגיעה ברקמותיהם, כאמצעי הגנה מפני בעלי חיים ומיקרואורגניזמים. הטאנינים המופרשים יוצרים על גבי הרקמה הפגועה מבנים שונים המכונים עפצים. טאנינים מצויים גם בפירות בוסר והם האחראים לטעם המר ולתחושת העקצוץ והחיספוס בפה בעת אכילתם המכונה עפיצות.

מבנה וסוגי הטאנינים עריכה

ישנם שלושה סוגי מונומרים לטאנינים: חומצה גאלית, פרואנטוציאנידינים ויחידות פלבונואידיות.

יחידת בסיס:  
חומצה גאלית
 
פרואנטוציאנידינים
 
יחידות פלבונואידיות's scaffold
סוג/פולימר: טאנינים הידרוליטיים פלורוטאנין Condensed tannin and
Phlobatannin (C-ring
isomerized condensed tannins)[3]
מקור: צמחים חומיות עצים וצמחים

פסאודו טאנינים עריכה

פסאודו טאנינים הם תרכובות בעלי משקל מולקולרי נמוך הקשורות לתרכובות אחרות, הם אינם משנים צבע במהלך בדיקת עור "גולדביטר", שלא כמו טאנינים הידרוליטיים ומורכבים, ואינם יכולים לשמש כתרכובות שיזוף. כמה דוגמאות לטאנינים פסאודו ולמקורותיהם הם: [4]

פסאודו טאנינים מקור
חומצה גאלית ריבס
יחידות פלבונואידיות ("קטכין") תה, שיטה, פננג, צמח קוקה, גוארנה
חומצה כלורוגנית אגוז הקיא, קפה, מאטה
Ipecacuanhic acid "צמח הקרפיצ'אה"

היסטוריה עריכה

חומצה אלגית, חומצה גאלית ו-pyrogallic acid התגלו לראשונה על ידי הכימאי הנרי בארקנוט בשנת 1831.[5] קארל יוליוס סלומונסן היה הראשון שביצע סינתזה עבור חומצה גאלית על ידי חימום חומצה גלית עם חומצה ארסן או תחמוצת כסף.[6]

מקסימליאן נרנשטיין חקר פנולים וטאנינים טבעיים[7] המצויים במינים שונים של צמחים בשיתוף פעולה עם ארתור ג'ורג' פרקיין. הוא הכין חומצה אלגית מחרוב קטן (באנגלית: Algarrobilla) ומפירות מסוימים אחרים בשנת 1905.[8] הוא הציע את היווצרותו של גליצין על ידי פניציליום בשנת 1915.[9] נרנשטיין השתמש באנזים טנאז כדי לייצר חומצה דיגאלית מגאלוטאנין.[10] הוא הוכיח את נוכחותו של קטכין בקקאו בשנת 1931.[11]

בזמנים אלה, נקבעו נוסחאות המולקולה באמצעות ניתוח בעירה. הגילוי של כרומטוגרפיית נייר בשנת 1943 על ידי מרטין וריצ'רד סינג של סיפק לראשונה את האמצעים של סקר המרכיבים הפנוליים של ההפרדה והזיהוי של הצמחים. לאחר 1945 נעשתה פעילות מחקרית רבה בנושא, כולל עבודה בולטת של אדגר צ'ארלס בייט-סמית' וטוני סוויין באוניברסיטת קיימברידג'.[12]

תפוצה עריכה

טאנינים מצויים בצמחים רבים. הם נפוצים הן בחשופי הזרע והן בבעלי הפרחים. סיימון מול חקר את התפלגות הטנין ב־180 משפחות של דיקוטילדון וב-44 משפחות של מונוקוטילונים. רוב המשפחות של דיקוט מכילים מינים שמכילים טנין (נבדק על ידי יכולתם לזרז חלבונים). המשפחות הידועות ביותר שכל המינים בהן שנבדקו מכילים טאנין הם: אברשיים, אלתיים, קומברטיים, לבונה ודומדמניתיים. במשפחת האלוניים, 73% מהמינים שנבדקו מכילים טאנין. במשפחת הסולניים השיעור יורד ל–6%, ובמשפחת המורכבים ל-4%. הפוליפנולים הנפוצים ביותר הם הטאנינים המורכבים, המצויים כמעט בכל משפחות הצמחים, והם מהווים עד 50% ממשקל העלים היבש.[13][14]

מיקום הטאנינים בצמחים עריכה

הטאנינים נמצאים בעלים, ניצנים, זרעים, שורשים ורקמות גזע. הם נמצאים לעיתים קרובות באזורי הגידול של העצים, כמו בשורש, בעצה ובשכבה שבין הקורטקס לרקמת התאים.

נוכחות הטאנינים באדמה עריכה

האבולוציה המתכנסת של קהילות צמחיות עשירות בטאנין התרחשה בקרקעות חומציות ועניות בחומרים מזינים ברחבי העולם. הטאנינים משמשים כמגינים נגד אוכלי עשב וכבקרים חשובים של תהליכי פירוק ותהליכי מחזור החנקן.[15] עלים וחלקים אחרים של העץ אשוחית סיטקה, מין עץ שנמצא בניו זילנד, מתפרקים לאט הרבה יותר מאלה של רוב המינים האחרים. מלבד חומציותו, הצמח נושא גם חומרים כמו חומר הזגה ופנולים, בעיקר טאנינים, המזיקים למיקרואורגניזמים ומאטים את פירוקו בידיהם.[16]

נוכחות הטאנינים במים ובעצים עריכה

תשטיפי טאנינים מסיסים מאוד במים. התמוססות הטאנינים שנמצאים בעלים וצמחים רקובים שנמצאים במי הנהר עשויה לגרום לתופעה הקרויה "הנהר השחור" – מים בעלי ריח לא נעים או טעם מריר, אם כי לא בהכרח מזוהמים ברמה המסוכנת לשתייה.[17] כך, למשל, אם נשים חתיכת עץ לא רקובה באקווריום ירד ערך של ה-pH של המים, והם יקבלו צבע הדומה לצבע התה. כדי להימנע מכך, אפשר להרתיח את העץ במים מספר פעמים טרם הנחתו באקוואריום, ולהשליך את המים בכל פעם. שימוש בכבול כמצע בקרקעית האקווריום יכול לגרום לאותה בעיה. הוספת סודה לשתיה למים כדי להעלות את רמת ה-pH שלהם, תאיץ את תהליך היציאה של הטאנינים מהחומר הצמחי אל תוך המים.[18]

בדיקה של נוכחות הטאנין עריכה

ריאקציה עם החומר אשלגן פרמנגננט עריכה

אם נבצע טיטרציה של החומר אשלגן פרמנגנט מכוייל עם חומר שמכיל טאנינים (כמו יין) בנוכחות האינדיקטור pH אינדיגו כרמין נוכל לחלץ את הכמות המדויקת של הטאנינים בחומר וזה על ידי יחסים סטויכומטריים בין האשלגן פרמנגנט והטאנין.

משקעים אלקלואידים עריכה

אלקלואידים כמו קפאין, כינין (המופק מקליפת עץ הצינכונה), או סטריכנין, שהם בעצם מזרזים פנולים וטאנינים. חומרים אלה בעלי המאפיינים הבאים יכולים לשמש כאינדיקציה לנוכחות טאנין.[19]

בדיקת עור "גולדביטר" עריכה

עור "גולדביטר" (אנ') הוא כינוי אנגלי למעיים מעובדים של חיה, לרוב שור. כאשר אנחנו טובלים את הגולדביטר בתוך חומצת מלח (HCL), שוטפים במים מזוקקים, טובלים במשך 5 דקות ולאחר מכן שוטפים שוב עם מים מזוקקים, נטבול שוב בתוך החומר ברזל סולפט, אז אם יש נוכחות של טאנינים נקבל צבע אופייני שחור כחול של התמיסה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טאנין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עַפְצָן, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ לילי שרצקי אלמליח, ‏כוס יין ביום כנראה לא טובה לבריאות, באתר ‏מאקו‏, 25 בפברואר 2009
  3. ^ page 113 "Chemistry and Significance of Condensed Tannins" By Richard W. Hemingway, Joseph J. Karchesy, ISBN 1468475118
  4. ^ Ashutosh Kar (2003). Pharmacognosy And Pharmacobiotechnology. New Age International. pp. 44–. ISBN 978-81-224-1501-8. ארכיון מ-2 ביוני 2013. נבדק ב-31 בינואר 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Grasser, Georg (1922). Synthetic Tannins. F. G. A. Enna. (trans.). ISBN 9781406773019.
  6. ^ Löwe, Zeitschrift für Chemie, 1868, 4, 603
  7. ^ Drabble, E.; Nierenstein, M. (1907). "On the Rôle of Phenols, Tannic Acids, and Oxybenzoic Acids in Cork Formation". Biochemical Journal. 2 (3): 96–102.1. PMC 1276196. PMID 16742048.
  8. ^ Perkin, A. G.; Nierenstein, M. (1905). "CXLI.—Some oxidation products of the hydroxybenzoic acids and the constitution of ellagic acid. Part I". Journal of the Chemical Society, Transactions. 87: 1412. doi:10.1039/CT9058701412.
  9. ^ Nierenstein, M. (1915). "The Formation of Ellagic Acid from Galloyl-Glycine by Penicillium". The Biochemical Journal. 9 (2): 240–244. doi:10.1042/bj0090240. PMC 1258574. PMID 16742368.
  10. ^ Nierenstein, M. (1932). "A biological synthesis of m-digallic acid". The Biochemical Journal. 26 (4): 1093–1094. doi:10.1042/bj0261093. PMC 1261008. PMID 16744910.
  11. ^ Adam, W. B.; Hardy, F.; Nierenstein, M. (1931). "The Catechin of the Cacao Bean". Journal of the American Chemical Society. 53 (2): 727–728. doi:10.1021/ja01353a041.
  12. ^ Haslam, Edwin (2007). "Vegetable tannins – Lessons of a phytochemical lifetime". Phytochemistry. 68 (22–24): 2713–2721. doi:10.1016/j.phytochem.2007.09.009. PMID 18037145.
  13. ^ Doat J, Bois. For Tmp., 1978, volume 182, pages 34-37
  14. ^ Kadam, S. S.; Salunkhe, D. K.; Chavan, J. K. (1990). Dietary tannins: consequences and remedies. Boca Raton: CRC Press. p. 177. ISBN 0-8493-6811-1.
  15. ^ Hättenschwiler, S.; Vitousek, PM (2000). "The role of polyphenols in terrestrial ecosystem nutrient cycling". Trends in Ecology & Evolution. 15 (6): 238–243. doi:10.1016/S0169-5347(00)01861-9. PMID 10802549.
  16. ^ Eric Verkaik, Anne G. Jongkindet, Frank Berendse "Short-term and long-term effects of tannins on nitrogen mineralisation and litter decomposition in kauri (Agathis australis (D. Don) Lindl.) forests". Plant And Soil 2006; Volume 287, Numbers 1–2, pages 337–345 doi:10.1007/s11104-006-9081-8
  17. ^ Tannins, lignins and humic acids in well water on www.gov.ns.ca (אורכב 17.05.2013 בארכיון Wayback Machine)
  18. ^ Preparing Driftwood for Your Freshwater Aquarium (אורכב 07.07.2011 בארכיון Wayback Machine)
  19. ^ Plant Polyphenols: Synthesis, Properties, Significance. Richard W. Hemingway, Peter E. Laks, Susan J. Branham (page 263)