טבח ארפורט התרחש בקהילה היהודית בארפורט, גרמניה, בא' בניסן ה'ק"ט (21 במרץ 1349), כחלק מגזירות ק"ט בימי המוות השחור. במהלך הפרעות נטבחו כ-3,000 יהודים מבני הקהילה,[1][2][3][4] והניצולים מבני הקהילה גורש מהעיר. חלק מהיהודים הציתו את בתיהם ורכושם ונספו בלהבות לפני שניתן היה להתקיף אותם. הטבח החל בשבת בבוקר, בעת תפילת שחרית, ואחד ממוקדי הטבח העיקריים היה בית הכנסת של הקהילה. בית הכנסת עצמו ניזוק בפרעות, אך שופץ והוא עומד על תלו עד היום.

יש הסוברים שבין הנרצחים היה הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן, מחבר "ספר האגודה".[5] ר' ישראל ברבי יואל מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב קינה על האירוע, בשם: "ציון אֲרַיַוֵךְ בכי", ובה מוזכר ר' אלכסנדר זוסלין.[6]

כתבי יד עבריים רבים שהיו בידי הקהילה הושחתו במהלך הטבח ונבזזו בידי הפורעים. לאחר גירוש היהודים, הוחרמו כתבי היד בידי עיריית ארפורט, ואחדים מהם נמכרו על ידה לאורך השנים. אוסף גדול של כתבי יד עבריים שהיו בבעלות קהילת ארפורט התגלגלו לספריית הכנסייה האוונגליסטית בעיר. בשנת 1879 מכרה הכנסייה האוונגלית את כתבי היד היהודיים שברשותה לידי ספריית המדינה בברלין, תמורת 5,000 מרקים,[7] ושם הם שמורים עד היום כ"אוסף ארפורט". בין כתבי היד באוסף ארפורט ספרי תורה, חומשים, מחזור וכן כתב יד ארפורט לתוספתא, אחד מכתבי היד החשובים של התוספתא.

מועד הטבח עריכה

מקורות שונים מוסרים תאריכים שונים למועד הטבח: 21 במרץ 1349, 2 במרץ או באוגוסט של אותה שנה. עם זאת, מרבית המקורות מציינים את התאריך 21 במרץ, שחל באותה שנה בשבת, א' בניסן ה'ק"ט. תאריך זה אומת גם מהשוואה לממצאים שנמצאו על ספרי התורה שהושחתו ונבזזו מבית הכנסת במהלך הטבח. סימני השריפה וההשחתה שנמצאו על ספרי התורה מראים שספר תורה אחד היה גלול לפרשת תזריע ואחר לפרשת פינחס. קריאות אלה תואמות את הקריאות שהיו אמורות להקרא בשבת שבה אירע הטבח (פרשת תזריע הייתה פרשת השבוע באותה שבת, ומפרשת פינחס קראו לכבוד ראש חודש). כמו כן, על מחזור הקהילה שנבזז אף הוא נמצאו כתמי דם בעמוד היוצר לפרשת החודש שנאמר באותה שבת.[8]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 21.03.1349: Up to 3,000 Jews were killed in Black Death massacre in Efurt, timenote.info (באנגלית)
  2. ^ Manjunath.R, Timelines of Nearly Everything, Manjunath.R, 2021-07-03. (באנגלית)
  3. ^ Jewish Encyclopedia. 1901–1906. Black Death.
  4. ^ Heinrich Graetz (31 בדצמבר 2009). History of the Jews, Vol. IV (in six volumes): From the Rise of the Kabbala (1270 C.E.) to the Permanent Settlement of the Marranos in Holland (1618 C.E.). Cosimo, Inc. p. 109. ISBN 978-1-60520-946-3. In Erfurt, out of a community of 3000 souls, not one person survived. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Marvin J. Heller (2004). The Sixteenth Century Hebrew Book: an abridged thesaurus. Brill. p. 615. ISBN 978-90-04-13309-9.
  6. ^ מתוך ספר קינות דפוס לובלין שע"ז, מצוטט בהקדמה לספר האגודה בהוצאת הרב אברהם יוסף צ'יק.
  7. ^ תיאור המכירה באתר הספרייה, רשומה 1.15.(הקישור אינו פעיל, 11.3.2020)
  8. ^ אפרים כספי, "גווילים נשרפים בשבת ראש חדש פרשת החדש: על ספרי התורה באוסף ארפורט", ירושתנו ז (תשע"ד), עמ' רמ–רמב. (גרסה מוקדמת של המאמר בבלוג 'גילוי מילתא בעלמא' של עזרא שבט)