פתיחת התפריט הראשי
שחזור הרצח בז'ילבה

טבח ז'ילבהרומנית: Masacrul de la Jilava) הוא שמו של אירוע דמים, שהתרחש ברומניה, בליל ה-26 בנובמבר 1940, תחת שלטון המדינה הלאומית-לגיונרית, כשקבוצת לגיונרים, מרביתם מהמשטרה הלגיונרית, רצחו בבית הסוהר הצבאי ז'ילבה 64 עצירים.

בלילה שבין ה-29 ל-30 בנובמבר 1938 נרצחו ברומניה, בפקודת קרול השני, מלך רומניה, 14 לגיונרים, מראשי התנועה הלגיונרית: מנהיג התנועה, קורנליו זליה קודריאנו, שלושת הניקדורים ועשרת הדצ'מווירים.

ברית המועצות חתמה עם גרמניה הנאצית על הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, שהכיר בתביעות ברית המועצות מול מחוזות דרום רומניה. התחזקות גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית וירידת כוחן של צרפת ובריטניה, בנות הברית המסורתיות של רומניה, הציגו את רומניה מבודדת מול הרוויזיוניסטים בעלי התביעות הטריטוריאליות כלפיה. תכתיב וינה קרע את צפון טרנסילבניה והעביר אותו לריבונות הונגרית ואולטימטום סובייטי אילץ את הממשל והצבא הרומני לצאת מבסרביה ומחוזות נוספים עליהם השתלטה ברית המועצות. קריעות אלה זעזעו את רומניה והביאו לחילופי שלטון המלך בשלטון הדיקטטורי של גנרל יון אנטונסקו והתנועה הלגיונרית.

לאחר הקמת המדינה הלאומית-לגיונרית, המשטר החדש, בהתאם לצו-חוק מספר 3321 הקים "ועדה מיוחדת לחקירה פלילית", שפתחה בחקירות ומעצרים לאיתור האחראים לרצח אותם לגיונרים. הוועדה התכנסה ל-38 ישיבות, שבמהלכן נערכו 60 חקירות ונלקחו 58 עדויות. בית הדין הצבאי אישר מעצרים על פי רשימות חשודים וכך נעצרו 33 אישים כבר בשלבים המוקדמים ובהם בעלי תפקידים לשעבר במשטר הקודם, שנחשדו בכך שהיה להם חלק ברציחות של ראשי הלגיונרים בסוף נובמבר וברציחות נוספות של לגיונרים, בסה"כ 292 רציחות.

בלילה שבין ה-26 ל-27 בנובמבר 1940 עסקו הלגיונרים בחשיפת גופות ראשי התנועה שנרצחו שנתיים לפני כן, נקברו ונוצקה מעל הקבר פלטת בטון גדולה. הוריה סימה החליט שאירוע זה לא יכול לעבור מבלי שהאשמים ברציחות ישלמו על כך. תכנון הרצח היה קל, כי שמירת העצירים הייתה בידי משמר של לגיונרים. על בית הסוהר עצמו שמרו חיילים, אך הלגיונרים היו בתוכו וניצלו מרווח בין משמרות החיילים לביצוע הרצח. לקראת הכניסה לתאי העצורים דאגו להוריד מראש את המנעולים ולפי סימן מוסכם נכנסו ורצחו את כל האסירים.

בחקירה שנערכה מאוחר יותר נמצא שחלק מהנרצחים, בנוסף לפצעי הירי, סבלו גם מחתכים המעידים על שימוש בגרזן. ב-28 בנובמבר נמסרה הודעה רשמית כוזבת בה צוין שלגיונרים, שעסקו בהוצאת גופות מנהיגיהם הרצוחים, בלהט יצריהם ביצעו את הוצאתם להורג של הרוצחים. בעקבות אירוע זה ניתנה הוראה לפירוק המשטרה הלגיונרית.

הנרצחיםעריכה

 
גנרל גאורגה ארג'שאנו, ראש ממשלה לשעבר, שהיה בין הנרצחים

בין הנרצחים היו:

  • בתא מס' 1 - מיכאיל מורוזוב (Mihail Moruzov), מי שעמד בראש הסיגורנצה.
  • בתא מס' 2 - קולונל שטפאן גרוביץ' (Ștefan Gherovici)
  • בתא מס' 3 - ויקטור יאמאנדי ( Victor Iamandi), שר משפטים לשעבר.
  • בתא מס' 4 - גנרל גבריאל מרינסקו (Gabriel Marinescu), מפקדה לשעבר של משטרת עיר הבירה.
  • בתא מס' 5 - קולונל ואסילה זצ'יו (Vasile Zeciu)
  • בתא מס' 6 - רב-סרן אלכסנדרו פופסקו, מפקד לשעבר של הז'נדרמריה של קונסטנצה ורב-סרן אריסטידה מאקובאנו מהז'נדרמריה, שלקח חלק ברצח קוריאנו.
  • בתא מס' 7 - גנרל גאורגה ארג'שאנו, ראש ממשלה לשעבר וקולונל אניבל פאנאיטסקו (Anibal Panaitescu).
  • בתא מס' 8 - רב-סרן יוסיף דינולסקו מהז'נדרמריה, שהיה מעורב ברציחת קודריאנו.
  • בתא מס' 9 - גנרל יואן בנגליו, מפקדה לשעבר של הז'נדרמריה.

ביתר התאים הצטופפו בעלי דרגות ומעמד נמוכים יותר.

ביום המחרת, ב-27 בנובמבר, נמשכו רציחות האישים הבולטים, קבוצת קומדו מורכבת מלגיונרים חטפה מביתם את פרופסור ניקולאיה יורגה ואת הכלכלן פרופסור וירג'יל מדג'ארו ורצחה אותם.

קישורים חיצונייםעריכה