טביעת חותם
טביעת חותם היא סימן שנשאר על גבי טין רך אחרי שהוחתם בחותם מגולף. הסימן מושאר על גבי כלי או בתוך בולה עשויים טין לפני צריפתם בתנור. טביעת החותם הייתה בשימוש בעת העתיקה.
החותם עצמו, שבו משתמשים להטבעה, עשוי מחומר קשה: אבן, חרס או מתכת. על גבי החותם מגולפים סימנים שונים כגון סימני כתב, איורים גרפיים וסמלים ייחודיים או אחד מהם. ההטבעות נעשו לצרכים מנהליים כדי לסמן את הכלים או המסמכים, בעיקר מסמכים משפטיים, תקבולי מיסים, חוזים, צוואות וצווים. טביעות החותם היו בשימוש כבר באלף השישי לפנה"ס. טביעות חותם נמצאו עוד לפני המצאת הכתב, באתרים ארכאולוגים של תרבות חלף, שהתקיימה בצפון מסופוטמיה כגון תל זיידאן ואתרים נוספים, וכן אתרי תרבות עובייד כמו אתר תבה ע'אורא ועוד. פעמים רבות נמצאות באתרים טביעות החותם עצמן, כשהחותמות לא שרדו. ניתן לשחזר את הציור והטקסט שהיו על גבי החותם מתוך הטביעה.
אחד הסוגים הנפוצים של חותמות ששימשו לטביעות חותם, היה חותם גליל מעוצב בצורת גליל קטן, ששימש בעת העתיקה והיה נפוץ בעיקר במסופוטמיה מסוף האלף ה-4 לפנה"ס בתקופת ג'מדת נצר ועד התקופה הפרסית.
טביעות חותם מהעיר האראפה מעמק האינדוס, שנמצאו באתרים במסופוטמיה כמו אור ואתרים נוספים, מעידות על סחר שהתקיים בעת העתיקה בין תרבות עמק האינדוס, דילמון (באזור בחריין של ימינו) ומסופוטמיה.
בחפיות הכותל המערבי התגלה טביעת חותם לשר העיר מלפני 2700 שנים.
בממלכת יהודה, במאה ה-8 וה-7 לפנה"ס, היה נהוג לסמן בהטבעה ידיות קנקני אגירה עם הכתובת "למלך". הם ידועים במחקר בשם חותמות למלך. החוקרים סבורים כי הכדים הכילו שמן או יין אשר הובאו כמיסים לאוצר המלך ונשלחו למקומות שונים לצורכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים. הניצנים הראשונים של מערכת ההטבעה הממלכתית ביהודה מופיעים בחורבת קייאפה, במאה ה-10 לפנה"ס, בצורה של טביעת אצבע על ידית הקנקנים.[1]
הצבא הרומי נהג להשתמש בטביעות חותם לסימון על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות ה-2 וה-3 לספירה. לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון השישי פראטה התגלו בצפון הארץ, בעיקר בלגיו, וכן במקומות לא רבים בארץ ישראל בשימוש משני. בארץ ישראל נמצאו גם טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו מעת שהותו בפרובינקיית יהודה במאות הראשונה עד השלישית לספירה. בית היוצר של הלגיון התגלה בגבעת רם. לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי התגלו בעיקר בירושלים וסביבתה, קיסריה וכן במקומות לא רבים בארץ ישראל בשימוש משני.
טביעות חותם נמצאו באתרים רבים בארץ ישראל. בדצמבר 2015 פורסם כי בחפירות ארכאולוגיות המתקיימות בירושלים ליד הר הבית למרגלות הכותל הדרומי התגלו 33 טביעות חותם, אחת מהן נשאה את שמו של המלך חזקיהו, שמלך בין השנים 726 או 715 עד 696 לפנה"ס. על החותמת נכתבו המילים "לחזקיהו [בן] אחז מלך יהדה", ובמרכזה סמל שמש עם כנפיים נטויות מטה ושני סמלי ענח' (סמל החיים). ייחודה של טביעת החותם הזו, שהיא נמצאה באתרה בעת חפירה.[2]
גלריית תמונות
עריכה-
טביעת חותם של הלגיון העשירי שהתגלו בבית היוצר בגבעת רם -
חותמות למלך על ידיות קנקנים, מוזיאון הכט חיפה -
משמאל, חותם גליל ממסופוטמיה עשוי אבן גיר המתאר פולחן לאל שמש, תצוגה מוזיאון הלובר. מימין טביעת החותם -
חותם המשמש לטביעה. הטביעה הנוצרת מימין, היא של חמישה בעלי חיים. שייכת לתקופת ג'מדת נצר, 3200–2900 לפנה"ס
קישורים חיצוניים
עריכה
חותמות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אירית יעקב, שיטת הסימון המיוחדת של יהודה, מחלקה ראשונה, 27 במאי 2015
- ^ איתי בלומנטל, תגלית בחפירות ליד הר הבית: טביעת החותם של המלך חזקיהו, באתר ynet, 2 בדצמבר 2015