טדי רינר

ג'ודוקא צרפתי

טדי פייר-מארי רינרצרפתית: Teddy Pierre-Marie Riner; נולד ב-7 באפריל 1989) הוא ג'ודוקא צרפתי המתחרה בקטגוריית המשקל של 100 ק"ג ומעלה. רינר הוא פעמיים ברציפות האלוף האולימפי וגם זוכה מדליית זהב קבוצתית (לונדון 2012, ובריו דה ז'ניירו 2016, טוקיו 2020), וזכה 10 פעמים באליפות העולם, יותר מכל ג'ודוקא אחר בהיסטוריה ו-5 פעמים באליפות אירופה.

טדי רינר
Teddy Riner
טדי רינר, קאן 2016
טדי רינר, קאן 2016
לידה 7 באפריל 1989 (בן 34)
לז אבים שבגוואדלופ
מידע כללי
מדינה צרפתצרפת צרפת
השכלה
משקל 138 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 2.04 מ'
www.teddyriner.com
ספורט
ענף ספורט ג'ודו
הישגים
דרגה דאן 6
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (1 במרץ 2013)
  • Champion des champions français de L'Équipe (2012)
  • Champion des champions français de L'Équipe (2017)
  • Champion des champions français de L'Équipe (2016)
  • קצין בלגיון הכבוד (8 בספטמבר 2021)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (30 בנובמבר 2016)
  • אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפתצרפת צרפת
המשחקים האולימפיים
זהבלונדון 2012100+ ק"ג
זהבריו דה ז'ניירו 2016 100+ ק"ג
זהבטוקיו 2020נבחרת מעורבת
ארדבייג'ינג 2008100+ ק"ג
ארדטוקיו 2020 100+ ק"ג
אליפות העולם
זהבריו דה ז'ניירו 2007100+ ק"ג
זהברוטרדם 2009100+ ק"ג
זהבטוקיו 2010100+ ק"ג
זהבפריז 2011100+ ק"ג
זהבריו דה ז'ניירו 2013100+ ק"ג
זהבצ'ליאבינסק 2014100+ ק"ג
זהבאסטנה 2015100+ ק"ג
זהבבודפשט 2017100+ ק"ג
כסףטוקיו 2010משקל פתוח
אליפות העולם במשקל פתוח
זהבלוולואה פרה 2008משקל פתוח
זהבמרקש 2017משקל פתוח
אליפות אירופה
זהבבלגרד 2007100+ ק"ג
זהבאיסטנבול 2011100+ ק"ג
זהבבודפשט 2013100+ ק"ג
זהבמונפלייה 2014100+ ק"ג
זהבקאזאן 2016100+ ק"ג
משחקי הים התיכון
זהבפסקרה 2009100+ ק"ג
אליפות העולם לנוער
זהבסנטו דומינגו 2006100+ ק"ג
זהבבנגקוק 2008100+ ק"ג
אליפות אירופה לנוער
זהבטאלין 2006100+ ק"ג
ארדזאגרב 2005100+ ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רינר נולד בלז אבים שבגוואדלופ בעת שמשפחתו שהתה שם בחופשה, וגדל בפריז. בילדותו עסק בענפי ספורט שונים, בהם טניס, כדורגל וכדורסל, אך העדיף להתמקד בג'ודו. באליפות אירופה לנוער שנערכה בזאגרב ב-2005 זכה במדליית הארד, כשהוא בן 16 בלבד. שנה לאחר מכן, בטאלין, זכה באליפות היבשת לנוער, וכן זכה באליפות העולם לנוער שנערכה בסנטו דומינגו.

אלוף עולם עריכה

בשנת 2007 התחרה לראשונה באליפות אירופה לבוגרים, שנערכה באותה שנה בבלגרד, וזכה במדליית הזהב, יום לאחר יום הולדתו ה-18. בהופעת הבכורה שלו באליפות העולם בריו דה ז'ניירו הוכתר גם כן כאלוף העולם, והיה לג'ודוקא הצעיר בהיסטוריה שרושם הישג כזה בקטגוריית המשקל של 100 ק"ג ומעלה.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה במדליית הארד, לאחר שהפסיד בחצי הגמר לאוזבקי עבדולו טנגרייב. בהמשך השנה, לא התקשה לשמור על תוארו כאלוף העולם לנוער, בתחרות שנערכה בבנגקוק. באותה שנה זכה גם באליפות העולם במשקל פתוח, בטורניר נפרד שנערך בלוולואה-פרה שבצרפת. ב-2009 זכה במדליית הזהב במשחקי הים התיכון שנערכו בפסקרה ולאחר מכן שמר על תוארו כאלוף העולם, באליפות העולם ברוטרדם.

בשנת 2010 זכה בפעם השלישית ברציפות באליפות העולם, שנערכה בטוקיו. בנוסף, התחרה גם בקטגוריית המשקל הפתוח, בה זכה במדליית הכסף, לאחר שהפסיד בקרב הגמר ליפני דאיקי קמיקאווה בהחלטת שופטים. לאחר הקרב, סירב רינר לקוד קידה וללחוץ את ידו של קמיקאווה, וטען כי השופטים "שדדו אותו"[1]. ההפסד לקמיקאווה הוא ההפסד השני בסך הכל של רינר בטורנירים הבינלאומיים הגדולים, אחרי ההפסד בחצי הגמר בבייג'ינג, ומאז אותו הקרב, שנערך ב-13 בספטמבר 2010, הוא השיג רצף של 154 ניצחונות. ב-9 בפברואר 2020, רינר נוצח על ידי קוקורו קגוארה, בסיבוב השלישי של טורניר גראד סלאם פריס.

בשנת 2011 זכה באליפות אירופה באיסטנבול, וכן זכה במדליית כסף עם נבחרת צרפת בתחרות הקבוצתית. ובאליפות העולם שנערכה באותה שנה בפריז היה לג'ודוקא הראשון בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב חמישית באליפות העולם. באותה אליפות זכה גם במדליית זהב עם נבחרת צרפת בתחרות הקבוצתית.

אלוף אולימפי עריכה

באולימפיאדת לונדון 2012 זכה רינר בתואר היחיד שעדיין לא היה לו - אלוף אולימפי. ב-2013 שב וזכה באליפות אירופה, באליפות היבשת בבודפשט, ולאחר מכן זכה בפעם השישית ברציפות באליפות העולם, בריו דה ז'ניירו.

באליפות אירופה שנערכה במונפלייה ב-2014 שמר רינר על תוארו, וגם זכה במדליית ארד עם נבחרת צרפת. באליפות העולם בצ'ליאבינסק זכה בתואר העולמי בפעם השביעית ברציפות, וזכייתו השמינית הייתה באליפות העולם באסטנה ב-2015.

באולימפיאדת ריו 2016 זכה רינר במדליית זהב אולימפית שנייה לאחר שניצח את אורי ששון הישראלי בחצי הגמר ואת היסאיושי הראסווה היפני בגמר. באליפות העולם 2017 שנערכה בבודפשט, ניצח רינר את גוראם טושישוילי הגיאורגי בשלב חצי הגמר, את דויד מורה הברזילאי בגמר וזכה בזהב. ב-11 בנובמבר 2017, השתתף רינר באליפות העולם למשקל פתוח וזכה שוב במדליית הזהב לאחר שניצח בגמר את תומא ניקיפורוב הבלגי, זכייה זו הייתה העשירית של רינר בתואר אלוף העולם, יותר מכל ג'ודוקא אחר בהיסטוריה[2].

בריאיון לאתר ynet ב-21 בנובמבר 2017, נשאל אם הוא מפחד מהפסד שיקטע את רצף הניצחונות שלו (אז 144) ואמר "אני לא יודע מתי זה יגיע, אבל ברור שגם אני יכול להפסיד. מכיוון שהרעיון לא מוצא חן בעיניי, אני חוזר ואומר לעצמי שאין מצב שלא אנצח בכל קרב"[3]. בשנת 2019 הוא זכה בגראנד פרי מונטריאול וגראנד סלאם ברזיליה. בפברואר 2020, לאחר יותר מתשע שנים ו-154 ניצחונות רצופים, רינר הפסיד בסיבוב השלישי של גראנד סלאם פריז ליריבו היפני קוקורו קגאורה. 40 שניות בתוך זמן ניקוד הזהב, לאחר שרינר ניסה לבצע התקפה, היפני בתרגיל נגד בשם אוצ'י-מטה-סוקאשי הצליח להטיל את רינר על גבו וניצח בווזארי[4].

תארים והישגים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טדי רינר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Nadal shows how to win, Riner shows how not to lose", באתר "פוקס ניוז", 14 בספטמבר 2010
  2. ^ אורן אהרוני, בחור 10: טדי רינר שוב אלוף עולם, 11 בנובמבר 2017, ynet
  3. ^ אורן אהרוני, "רב-אלוף רינר", 21 בנובמבר 2017, ynet
  4. ^ אסי ממן, לראשונה מזה עשור: רינר הפסיד קרב ג'ודו, 9 בפברואר 2020, ONE