פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

טוביה ארזי (15 בנובמבר 1913[1] - 28 בספטמבר 1973[2]) היה דיפלומט ישראלי. לפני הקמת מדינת ישראל היה מעורב בפעילות ביטחון וריגול במסגרת המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית והש"י.

חייועריכה

ארזי נולד בשנת 1913 בלודז' שבפולין למרים ואברהם טננבאום (ארז). אחיו הוא יהודה ארזי שהיה קצין בכיר במשטרת המנדט. ב-1924 עלתה המשפחה לארץ ישראל. ארזי למד בגימנסיה הרצליה בתל-אביב, גילה עניין בארץ ובתושביה והיה פעיל בחוגי "המשוטטים".[3] בהמשך למד מזרחנות, ארכאולוגיה ואסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים באוניברסיטה האמריקאית בביירות ובסורבון בפריז.[1]

באמצע שנות ה-30 התגייס לשורות "ההגנה" ושימש כנוטר. לאחר מכן הצטרף אל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שימש כ"גדודאי" (קצין קשר לענייני ביטחון בין הסוכנות היהודית והשלטונות הבריטיים) במחוז השרון.[4]

ביוני 1940 נקרא להקים רשת ריגול בסוריה ובלבנון, שמטרתה לפעול כנגד שלטונות צרפת של וישי ששלטו בארצות אלו, ולנסות לסייע למטרת אנשי צרפת החופשית. מפקד הרשת היה איש "ההגנה" יוסף פיין שישב בחניתה וניהל משם את רשת הריגול. באוקטובר 1940 הגיע ארזי לביירות, כשהוא מכונה תאופיק אבו יוסף. שם אסף ידיעות צבאיות ועסק בהתססה כנגד השלטונות והפצת כרוזים. בדצמבר 1940 נעצר על ידי אנשי וישי שחשפו את הרשת. הוא נכלא ועונה, ושבר את רגלו בניסיון לברוח. לאחר עינוייו חתם על הודעה לפיה הוא סוכנו הראשי של דה גול בסוריה. ב-23 במאי נשפט, ועמו עוד 14 מרשת הריגול שהפעיל. הוא נדון ל-15 שנות מאסר עם עבודת פרך, אך הצליח לברוח מבית החולים, ולהגיע ב-2 ביוני, מספר ימים לפני פלישת בעלות הברית לסוריה וללבנון לקיבוץ דן.[5][4]

לאחר שובו נשלח על ידי הסוכנות היהודית לארצות הברית. בין היתר עסק שם בחקר פעילותו של המופתי, חאג' אמין אל חוסייני בשיתוף פעולה עם היטלר.[1] בזמן משפט אייכמן העיד על כך בתצהיר.[6]

בתקופה שלפני מלחמת העצמאות נפגש בקביעות בפריז עם עבדאללה הראשון, מלך ירדן, ולדבריו ביקש ממנו עבדאללה שראשי הסוכנות ישכנעו את האמריקאים לאלץ את הערבים לעשות שלום עם היהודים כי אף על פי שהם מעוניינים בכך, מבחינה פוליטית הדבר יתאפשר רק אם יאלצו אותם לכך.[7]

בתקופת מלחמת העצמאות הוצב בחיפה, ושימש שם כמפקד הש"י.[8] הוא פעל להשארת האוכלוסייה הערבית בחלק שנכבש על ידי ההגנה ובין השאר השיג מהרב הראשי של העיר היתר מיוחד לאופים יהודים לאפות לחם בפסח עבור האוכלוסייה הערבית.[9] לאחר מכן הצטרף אל השירות הדיפלומטי של מדינת ישראל, ושימש כחבר במשלחת הראשונה של ישראל לעצרת האו"ם בלייק סקסס, בראשות אבא אבן[10] וכשליח בועידת לוזאן.[11] לאחר מכן שימש כנציג דיפלומטי בטורקיה[12] בארגנטינה[13] ובשנת 1956 מונה כציר בפרו[14] שם שירת עד שנת 1960.[15] לאחר שובו לישראל שימש בתפקידים בכירים במשרד החוץ ובשנת 1962 מונה לשגריר בקפריסין[16] תפקיד בו שימש עד לשנת 1969. בשנת 1971 פרש משירות החוץ.

לאחר פרישתו פרסם את מסמכי אחיו, יהודה ארזי, שהיה קצין בכיר במשטרת המנדט בעת חקירת רצח ארלוזורוב ומת בשנת 1959. ביוני 1973 הגיע במפתיע לאזכרתו של אבא אחימאיר, הכריז כי נעשה לאחימאיר ולבני תנועתו עוול, ופרסם את מסמכי אחיו, המחשידים ברצח שני ערבים, ומסירים את האשם מן החשודים אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט.[17]

בספטמבר 1973 נפטר בירושלים והוא בן פחות משישים שנה. לאחר מותו, בשנת 1986 התפרסם ספרו "ברוח סערה" המספר את קורות אחיו, יהודה ארזי.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 דוד תדהר (עורך), "טוביה ארזי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2256
  2. ^ טוביה ארזי מת בירושלים, דבר, 30 בספטמבר 1973
  3. ^ מה חדש בבירתנו, דואר היום, 25 באפריל 1932
  4. ^ 4.0 4.1 זרובבל גלעד (עורך), מגן בסתר, הוצאת הסוכנות היהודית, 1952, עמ' 75
  5. ^ יהודה סלוצקי, תולדות ההגנה, כרך שלישי, חלק ראשון, עמ' 363
  6. ^ תצהירו של יהודה ארזי תיק משפט אייכמן בארכיון המדינה
  7. ^ ירושלים, ירושלים עמ' 243
  8. ^ י' גלבר, ‏הקמת המודיעין הצבאי, מערכות 294 295, יולי 1984
  9. ^ ירושלים, ירושלים עמ' 280
  10. ^ Our delegation at Lake Success, פלסטיין פוסט, 15 במאי 1949
  11. ^ ט. ארזי במקום הירש בשיחות לוזאן, מעריב, 24 ביולי 1949
  12. ^ הושלם הרכב צירותנו בתורכיה, מעריב, 6 בדצמבר 1949
  13. ^ מ. שרת ביקר בשנית אצל נשיא ארגנטינה, דבר, 29 באפריל 1953
  14. ^ שאלתיאל וארזי מועמדים לצירים, מעריב, 11 באפריל 1956
  15. ^ הדיפלומט היחיד, מעריב, 22 בפברואר 1960
  16. ^ זאב לוין חזר לארץ אחר כהונתו כשגריר בקפריסין, דבר, 27 באוגוסט 1962
  17. ^ דו"ח יהודה ארזי על עיוותי החקירה, מעריב, 15 ביוני 1973